אם עד הפלייאוף היה ברור שעומר אצילי הוא שחקן העונה, הגיע המאני טיים וצ'ארון שרי קצת ערער את הקביעה הזו. כשחבריו נמצאים בירידה, ההולנדי-סורינמי סחב את מכבי חיפה על גבו עם שערים מכריעים, כולל שוויון דרמטי נגד מכבי ת"א שאולי חתם סופית את מאבק האליפות. אחרי חגיגות האליפות ורגע לפני שהוא יכול להשלים היסטוריה עם קוואדרופל אדיר, שוחחנו עם שרי.
איזה אליפות היתה יותר מתוקה?
"האליפות הקודמת הייתה יותר מתוקה, היינו יחד עם כל הקהל, אבל גם השנה זה היה מדהים. אם היו אומרים לי ששלושה מחזורים לסיום העונה אזכה באליפות, הייתי חותם על זה. בעונה שעברה, כשזכינו לאחר עשר שנים, אנשים בכו. בעונה שעברה היתה יותר תחרות".
מה מיוחד בקבוצה הזו?
"קשה להגיד מה מיוחד במכבי חיפה. בעונה שעברה היינו כמו משפחה. העונה אני חושב שכשהפסדנו במשחק גדול או כשהיה לנו רגע קשה, תמיד עשינו קאמבק. גם העונה היה רגע שאם היינו מפסידים ב"ש היו מצמצמים את הפער ל-4 נקודות. במשחקים האלה אנחנו מנצחים. זאת הסיבה המרכזית להצלחה שלנו".
היריבות עם מכבי ת"א
"אני מבין שלאוהדים זה מאוד חשוב שננצח אותם וגם לנו. בשנתיים הקודמות לא ניצחנו אותם. אז הגיע הניצחון באלוף האלופים בקיץ. כשניצחנו 2:3 זה היה רגע מיוחד. הייתה לנו תחושה שננצח. כולם היו בטירוף".
השער מול סכנין
"השער היפה ביותר עבורי, בגלל האיכות, אבל בגלל כל המסביב השער נגד מכבי ת"א היה הכי גדול. יום לפני השער מול סכנין ראיתי סרטון ביוטיוב, אני לא זוכר אם זה היה של מסי או של רונאלדיניו. ראיתי שער בצ'יפ. במהלך המשחק בעטתי המון, אך השוער עצר המון כדורים. באותו רגע ראיתי שהשחקנים קרובים אליי, אז אמרתי לעצמי שאבעט בצ'יפ. זה הלך מושלם. היו לי כמה 'בומבות' ושערים נחמדים, אבל זה מעל כולם".
הוויתור לעומר אצילי בבעיטות החופשיות
"אני לא שחקן שרוצה להיות הכוכב, שלוקח את כל הפנדלים והבעיטות החופשיות. אני ועומר חלקנו. הרגשתי שהוא צריך לכבוש כדי לקבל ביטחון, לכן נתתי לו. אם עומר או דולב מרגישים טוב, אני מרגיש טוב. אנחנו צריכים את כולם. אני אוהב לשחק ליד עומר, אנחנו מרגישים אחד את השני, זה קל. אני יודע מתי הוא עושה תנועה. אנחנו שנינו שמאליים ושמאליים הם מיוחדים יותר".
ברק בכר
"הוא מאמן נהדר. זה לא שהוא אוהב אותי יותר מאשר שחקנים אחרים, יש לו קשר טוב עם השחקנים. הוא ג'נטלמן, הוא יודע בדיוק מה לעשות. מגיב לשינויים אצל היריבה".
העובדה שאמו לא יכולה להגיע בארץ
"זה קשה מאוד. כשאתה זר במדינה, אתה רוצה להיות עם המשפחה שלך. להביא את אמי המבוגרת במצב הזה, זה קשה. היא לא יכולה לטוס, היא לא יכולה להיות איתי בהצלחה. אני תמיד יודע שהיא עוקבת אחרי, אני מדבר איתה כל יום. אני לא יכול לאכזב אותה ולא לשחק טוב. היא סובלת ועוברת דברים קשים עם הכימותרפיה. אם אשחק לא טוב, אני לא יכול לעשות לה את זה ברגעים האלה. בגלל זה אני תמיד עולה כמו משוגע".
אבו פאני
"ברגע הראשון שנחתתי בישראל... הוא שיחק בחדרה, אבל התאמנתי איתו חודש. ראיתי אותו, והוא כמו דוב, כמו מפלצת קטנה. הוא טוב מאוד, שומר עם הגוף ויש לו בעיטות טובות. עבורי הוא טופ, אחד השחקנים הטובים בקבוצה שלנו. מאוד חזק, הוא לעולם לא מוותר. אני מדבר איתו ואומר לו: 'קח את השחקן הזה ממני' והוא מקשיב לי. מגיע לו לשחק בנבחרת. כשהוא יעזוב את מכבי חיפה, יהיה לו קל באירופה".
העזיבה של רוקביצה
"ניקי זה האיש שלי. היינו בקשר טוב ועדיין מדברים כל יום. הייתי עצוב כשהוא עזב. כולם יודעים שהוא טעה כשהוא עזב את מכבי חיפה. הוא היה בן 33, ועם כל הכבוד, יש רגעים בכדורגל שצריך לקחת כסף. הוא רצה לעבור לשחק במדינה אחרת כדי לסייע למשפחתו עם משכורת משופרת, אבל זה לא קרה. אני מקווה שהוא יחזור בעונה הבאה".
ההחלטה להגיע לישראל
"הייתי בליגות גדולות, שיחקתי בהרבה קבוצות. טיילתי ברחבי העולם. שיחקתי בסין, הושאלתי לטורקיה. רציתי יציבות לבת שלי, היא הייתה בת 6. הסוכן שלי, אריאל בוזורגי, שהוא גם חבר שלי, התקשר אליי ואמר שיש לי הזדמנות טובה לבוא לישראל. לא הכרתי את ישראל בכלל, אז הוא אמר לי 'בוא תראה אם אתה אוהב'. אני ואשתי הגענו לישראל, פגשנו את אסף, ראינו את העיר. אשתי אמרה לי 'אני אוהבת את העיר, בוא נחתום' ונשארתי".
ההצעה ממכבי ת"א
"הייתי בסין, ג'ורדי קרויף היה המנהל המקצועי ופטר בוס היה המאמן. דיברנו הרבה פעמים. זה היה מאוד קרוב שאגיע למכבי ת"א, ברגע האחרון אמרו לי בסין שרוצים שאשאר. אחרת הייתי במכבי ת"א. אם לא הייתי מגיע למכבי חיפה, משהו בליגה היה משתנה. אני לא יודע מה".
הקריירה עד כה
"אני מאוד שמח עם הקריירה שלי, עשיתי כל מה שתכננתי כשהייתי ילד קטן. שיחקתי בליגות גדולות ובקבוצות גדולות והרווחתי הרבה כסף, זה אחד הדברים החשובים בחיים שלי - לשחק עבור כסף. מאיפה שבאתי ומה שאני רוצה עבור המשפחה שלי, שתהיה רגועה, זו הייתה המטרה. אני שמח להישאר פה, אני מאושר עם משפחתי. אני יכול להיות כאן שנים רבות".
מחשבות על פרישה?
"זה לא תלוי רק בי, יש גם צדדים אחרים. הבעלים, המאמן ואני. כרגע אני מרגיש בכושר, אני כלל לא חושב על פרישה. אני בן 33 ויכול לשחק עד גיל 37-38 בקלות. אם תהיה לי הזדמנות טובה להישאר פה ובנינו משהו טוב, אז אני רוצה להישאר".
מה הוא אוהב בישראל
"האנשים פתוחים, מזג האוויר, האוכל, אנחנו אוהבים הכל. אם אגיד לאשתי שחוזרים להולנד או עוברים למדינה אחרת היא תגיד: 'אני נשארת פה, אתה תלך'. כרגע אני לא יכול לעבור לשום מקום. הבת שלי מאוד קרובה לבית הספר האמריקאי, כמו גם הבן שלי. מאוד יקר, אבל אחד מבתי הספר הטובים ביותר שראיתי".
יודע עברית?
"אני לא רוצה להגיד לך את המילים שאני יודע... אני מבין כמה מילים, אבל צריך ללמוד יותר. "תודה", "שלום", "בהצלחה", אני צריך ללמוד משפטים, אני צריך לדבר נורמלי, אבל זה לא קל. אני לא כל כך טוב בשפות".
נטע לביא
"הוא טופ, בחור נהדר וכדורגלן טוב. אלה זמנים קשים עבורו. הוא היה פצוע תקופה ארוכה. בקבוצה אנחנו יודעים שנטע הוא הקפטן מספר 1. אתם רואים עכשיו שהוא חוזר, הוא מצוין".
הביקורות
"אנשים שמדברים עליי כשאני לא כובש או מבשל, לא מבינים בכדורגל. בישראל, בכנות, העיתונאים נחמדים, אבל הם לא גאוני כדורגל. פה, רק אם אתה כובש, את ברמה גבוהה. אבל זה לא כדורגל, בכדורגל יש עוד דברים מלבד שערים. יש שחקנים שעושים דברים כדי שאחרים יכבשו. אני לא מקשיב לדברים האלה".
השיחה עם אוסקר גלוך במשחק מול מכבי ת"א
"הילד הזה... אני יכול להיות אבא שלו. אני יודע על היריבות בין המועדונים והאוהדים, אבל אנחנו בני אדם. אמרתי לו 'שחק את המשחק שלך, אפילו שזה נגדי'. רציתי שהוא ירגיש טוב, הוא הקשיב לי. לאחר המשחק הוא הודה לי. הרבה אנשים ראו את זה בטלוויזיה וקיבלתי הרבה תגובות טובות".
המוזיקה הישראלית
"סאן מנחם ונטע שמים בחדר ההלבשה את עומר אדם ואייל גולן. מוזיקה נחמדה. אני לא מבין את המילים, אבל הווייב טוב ויש להם קולות טובים. אולי בקרוב אלך להופעה".
האוהדים של חיפה
"אני רואה שהם מאוד אוהבים אותי ואני אותם. יש לנו קשר טוב, אפילו השיר שלי מיוחד. זה אחד השירים הטובים ששמעתי. הם אוהבים איך שאני משחק, אני לעולם לא מסתתר. אם אני מאבד כדורים, לא אכפת לי. זה מה שהם מעריכים, גם אם לפעמים לא הולך לי, אני תמיד רגוע. אני מגיע למשחקים גדולים".
הקוקו
"אסתפר בעונה הבאה, אני אחזור לשיער קצר".
השחקן הכי מוכשר בליגה שאינו מחיפה
"שחקן מב"ש? זו קבוצה נלחמת, לא קבוצה מוכשרת. יש כמה שחקנים טובים בליגה. טוומאסי מנתניה... כששיחקנו נגדם הוא הראה שהוא מאוד מוכשר, טכני. מסירה טובה וגם בעיטה. הוא השחקן הכי טוב אחריי".
ליגת האלופות
"יש לנו הזדמנות להיות בפלייאוף. אנחנו צריכים להיות יותר טובים ממה שאנחנו כיום כדי להגיע לשלב הבתים. צריכים לראות איך הדברים יתחברו, כי כולם במועדון רוצים להגיע רחוק באירופה. זו המטרה שלנו, אבל אנחנו צריכים לעבוד עבורה".
ההתמודדות עם הבעיות הבטחוניות
"זה הדבר הגרוע ביותר בישראל. הכל בישראל טוב, אבל הפצצות והמלחמות זה הדבר היחיד כאן שאני מפחד ממנו לפעמים. כי אני לא לבד. אם הייתי לבד, אז הכל בסדר. מה שצריך לקרות זה מלמעלה. הילדים ואשתי פה, אני לא יכול לראות שמשהו יקרה להם. אני מקווה שבקרוב יהיה שלום".
נבחרת ישראל?
"אני לא יכול כי שיחקתי קודם בנבחרת הולנד, עברתי לנבחרת סורינם ואני לא יכול להחליף יותר. אם לא הייתי משחק במדי נבחרת סורינם, קרוב לוודאי שהייתי משחק בנבחרת ישראל. למה לא?".
ארבעה תארים בעונה?
"לעולם לא זכיתי בארבעה תארים בעונה אחת, זה יהיה רגע מיוחד עבור כולם. אפשר להגיד את זה, אבל להרגיש את זה, זה אחרת. אנחנו חייבים לקחת את זה, אף אחד לא יתן לנו את זה. הפלייאוף לא היה טוב, שיחקנו יותר טוב לפני הפלייאוף. אנחנו חייבים לשוב לכושר שלנו".
ההפסד למכבי ת"א
"כל השחקנים היו בהלם. ניגשתי אליהם ואמרתי 'אני יודע שאתם מרגישים חרא, אבל האליפות זה לא על משחק אחד, זה על עשרה חודשים'. נלחמנו עונה שלמה. אם היית אומר לי שנפסיד משחק אחד ונזכה באליפות שני משחקים לסיום העונה, הייתי לוקח את זה".
