ובאמת, ככל הנראה, זה יהיה הציר שעל בסיסו תכתוב מכבי תל אביב את הסיפור שלה לקראת המשך העונה הנוכחית. הקרואטי והסרבי המשיכו את החגיגה המשותפת שלהם - ולא רק ששניהם כובשים, אלא שניהם גם יודעים למצוא אחד את השני (כמו למשל, בשער השני - כשיובאנוביץ' מצא את פריצה בבישול יוצא דופן). למכבי חיפה אולי יש חלק התקפי שלם יותר, לבאר שבע יש יציבות הגנתית - אבל למכבי ת"א יש שפיץ, חד מאי פעם. אולי אפילו מאז הימים של ערן זהבי. התקפה שעובדת בהרמוניה ולא מפסיקה להביא מספרים.
ונראה שמעבר למספרים הברורים של יובאנוביץ' מאז שהגיע, הסרבי גם עזר לשותף שלו. המספרים ברורים: פריצה כבש שמונה שערים ב-20 משחקים עד הגעתו של החלוץ הצעיר. מאז שהוא הגיע? ארבעה שערים נוספים בשישה משחקים בלבד. חצי מהכמות, ברבע מהמשחקים. יובאנוביץ' מצליח להוציא מפריצה יותר, והחלוץ - שבתחילת דרכו של קרסטאיץ' לא מצא את המקום שלו, וקצת נדחק לאחור, פורח מחדש ומגיע כבר ל-11 שערים העונה.
מהצד השני, הפועל חדרה יכולה לומר יפה שלום לעונה שלה. היא נגמרה הערב. אחרי שכבר היתה בעמדת זינוק נוחה ביותר לפלייאוף העליון, היא ספרה ארבעה הפסדים בכל המסגרות - שלושה מתוכם בליגה, נגד מכבי פ"ת, בני סכנין והיום נגד מכבי ת"א. יהיו מי שיקשרו את הרצף הפתאומי הזה לחוסר הרצון של חדרה לשלם מענקים, אנחנו סתם נגיד: חבל. יש לחדרה קבוצה לא רעה, שפשוט איבדה עניין - והיום נראתה חלש במיוחד.
סוד כוחה של הפועל חדרה בשנים האחרונות היה העובדה שהיא הסתכלה בלבן של העיניים לכל קבוצה. אבל הפעם, במשחק הזה, היא פשוט לא הצליחה לתת פייט כלשהו. למעט החמצה אחת של מנשה זלקה ושובל גוזלן, היא לא היתה במשחק התקפית - והגנתית פשוט לא יכולה היתה לתת פייט לכוח האש של מכבי ת"א. 10 משחקים נערכו בין הקבוצות מאז שובה של חדרה לליגת העל. המאזן? תשעה הפסדים ותיקו אחד. ככה זה גם נראה הערב על המגרש.
הלחץ עובר למכבי חיפה. ביום שני היא עולה לטדי, למפגש מול בית"ר הלחוצה למדי מצידה, כשברוח שלה אין גב - אלא יש בעיקר נשיפות מצד מכבי תל אביב. כמו בעונה שעברה, היא שוב צריכה להתמודד עם לחץ בלתי פוסק של מועדון חזק ועוצמתי, כזה שמסרב לוותר בשום מצב. ורגע לפני עשרת המשחקים שיכריעו את גורל האליפות, מכבי תל אביב מסמנת - אנחנו עדיין פה. והכל פתוח.
