כמו זוהר להט ונינט לוי בדרמה המוזיקלית "השיר שלנו", כמו רוס ורייצ'ל ב"חברים", כמו קובי רפואה והפועל תל אביב - גם ערן זהבי ומכבי תל אביב הם נראטיב שכותב את עצמו: הסיפור על הזוג המאוהב שלעתים נפרד, אבל בסוף תמיד חוזר אל הבסיס. אל האהבה.
ובמקרה של ערן זהבי, נראה שכל פעם שלמכבי ת"א קצת לא הולך - שוב נשלף מהארסנל הספין המושלם. "אוטוטו זהבי חוזר". זה מתחיל בשלל קריצות מזהבי עצמו ("לא פוסל את האפשרות", הוא יגיד בחיוך בראיונות בארץ, "ישראל זה הבית שלי", יענה כשם קוד ברור), נמשך בשמועות מהנהלת מכבי עצמה, ובכלל - נראה שלכולם ברור שמתישהו, זהבי יקבל את מחיאות הכפיים, עם בלומפילד מלא, וכך יסיים את הקריירה.
אין ספק שבטווח הקצר, לזהבי יש יתרונות אדירים: הוא השחקן הישראלי הטוב ביותר בדורו, הוא מכונה של שערים (ושל תשומת לב), ובתקופה שבה הקהל של מכבי כועס לא פעם על ההנהלה - זה יכול להיות ה"רגיעון" המושלם. שינוי מוחלט של סדר היום, לטובת הרגע שבו המלך חוזר אל הכס שמחכה לו, עם החולצה מספר 7 בצהוב.
אבל האם המהלך הזה טוב למכבי תל אביב כמועדון? כארגון בעל מטרות ארוכות טווח? אני חייב להודות, שאני מעט מסופק. כי זהבי הוא אמנם נכס התקפי שאין שני לו בכדורגל הישראלי, ובגבולות של שחקנים שמכבי ת"א יכולה להביא (בטח כשזרים לא מתלהבים להגיע לארץ, או לעזוב את המדינה שלהם בגלל הקורונה), אבל הוא גם שחקן בעל נוכחות. שחקן שדורש את הכדור, ומן הסתם גם מקבל אותו בכל התקפה. האפשרות הראשונה, והאחרונה, של כל שחקן שמקבל את הכדור במרכז השדה. ובצדק - אין בכדורגל הישראלי מסיים גדול ממנו, מכל טווח.
אבל זה עלול להיות בעייתי עבור הדור הבא של השחקנים במכבי. עבור השחקנים שמתדפקים על דלת הקבוצה הבוגרת, גם עבור השחקנים שמשחקים בה היום - דוגמת גבי קניקובסקי. מציאות שבה זהבי עומד בחוד ומושך אליו את כל תשומת הלב והכדורים, יכולה לעזור למכבי ת"א לנצח - אבל גם לעכב את ההתפתחות של חבורת השחקנים שמסביבו.
וכאן צריך לזכור: מכבי ת"א כבר איבדה את זהבי פעם אחת, והדרך שלה לחזור ולנצח היתה דרך האמונה בחומר הקיים. אמנם היה זה אותה הגבלת "פייר פליי", אבל מעז יצא מתוק: בגלל שלא יכולה היתה להביא שחקנים, מכבי החזירה את דור פרץ ואת יונתן כהן ובנתה את גלזר, וכך נוצר השלד לשתי האליפויות המרשימות של ולדימיר איביץ' במועדון. כלומר, היא כבר סללה לעצמה דרך להצלחה משמעותית על המגרש - עם השחקנים שלה. וייתכן שחזרה למסלול, גם עם כוכב שאין שני לו, עלולה לפגוע בדרך הזו בפעם השנייה.
זהבי ישרת מטרה ברורה אחת של מכבי: עצם נוכחותו על הדשא תחזיר את המועדון ל"פייט" עם מכבי חיפה החזקה שהולכת ומתעצמת. אבל זהבי, בסופו של דבר, ייגמר בסוף. אין לו עוד המון שנים לקריירה, ומתישהו הוא יתלה את הנעליים ויעזוב לתפקיד הבא. מכבי ת"א, כמערכת, צריכה לחשוב על הקבוצה הגדולה הבאה; איך משחזרים את העוצמה שהיתה למועדון הזה בסך הכל רק לפני שנה וחצי. האם החתמה של שחקן בן 34, טוב ככל שיהיה, היא הדרך לשם? ספק גדול.
כדי לתת את המלחמה למכבי חיפה לאורך שנים, מכבי ת"א צריכה לענות בדרך שבה היא ניצחה (בסופו של דבר) את באר שבע, אחרי השושלת שבנו בבירת הנגב: דרך אוסקר גלוך, ועידו שחר, ורונן חנציס. דרך השחקנים שיבנו את הקבוצה הגדולה הבאה. זהבי ימכור המון מנויים, ויכבוש המון שערים, אבל יסיט את המועדון מהדרך שבה הוא צריך ללכת. ובסופו של דבר, זה עלול להיגמר בהפסד ארוך טווח.
