אחד המאפיינים הבולטים בקבוצה ששואפת לזכות באליפות היא חוליית קישור עוצמתית. במכבי חיפה אלה היו מוחמד אבו פאני, נטע לביא וצ'ארון שרי/ חוסה רודריגס שסידרו אליפות ירוקה אחרי עשור, במכבי תל אביב דן גלזר, אייל גולסה ודור פרץ הובילו את ולדימיר איביץ' לאליפות דומיננטית ועם הפסד אחד לכל אורך העונה ואת מרכז מגרש השושלת של הפועל באר שבע החזיקו ג'ון אוגו ואובידיו הובאן. גם העונה נראה שעד כה אנחנו חוזים במאבק אליפות צמוד ובו תהיה בנוגע ליכולת של האדומים לקרוא תיגר על המכונה שנבנתה בכרמל.
אומרים שהכדורגל של רוני לוי לא מספיק אטרקטיבי עבור קבוצה שרוצה להניף צלחת, שהפועל ב"ש מסתמכת בעיקר על מצבים נייחים (נקודת חוזקה רצינית שלה) ועל עונה אדירה באופן חריג של רמזי ספורי, אבל בסיפור של הקונטנדרית מבירת הנגב מככבים מספר גיבורים. גיבורים, וסימני שאלה. אז רגע לפני שהאדומים יעלו על כר הדשא בטרנר על מנת לנסות לעצור את הקטר הירוק ולשוב לפסגה, נשים זרקור על הלב הפועם שלהם - הקישור - אלה שאמורים להוביל אותו וזה שהיה אמור.
מה עם דור מיכה?
למי שבמקרה לא זוכר, רק לפני שנתיים וחצי הקשר בן הכמעט 30 עלה על הבמה בסיום משחק האליפות של מכבי תל אביב וקיבל פסלון קטן המסמל את העובדה שהוא שחקן ליגת העל לעונת 2018/19. הרבה מאוד עבר מאז, כולל אליפות נוספת ואחרי שנת גלות בקפריסין חזר ארצה לצבע אותו לא לבש מעולם בקריירה. מיכה הגיע לבאר שבע בלי יותר מדי ציפיות ובעיקר תקווה שיצליח לשחזר את היכולת שהציג עד לפני העונה האחרונה במכבי ת"א, אבל בינתיים זה נראה שזה עדיין לא זה.
ולהלן המספרים היבשים: 23 הופעות (לא כולל גביע הטוטו), 11 מהן בהרכב, שני שערים, שני בישולים, 12 פעמים עלה מהספסל, 11 פעמים הוחלף ואפס משחקים בהם השלים 90 דקות. העובדה שהפועל ב"ש לא מרבה להחזיק בכדור, בניגוד לקבוצות בכירות אחרות, מצריכה ממנו לעשות יותר תנועה ללא הכדור על מנת לקבל אותו במקומות מהם הוא יודע להכניס כדורי עומק או הרמות לרחבה (כלומר יותר לשטח ופחות ברגל).
לפעמים זה עובד טוב כמו בהצטרפות בווידאו הזה, שמובילה למצב של ניקיטה רוקאביצה, אבל מדובר בדוגמה אחת מבין לא רבות:
בעונה הנוכחית מחלק מיכה 50 מסירות בממוצע ל-90 דקות, הרבה פחות ממה שחילק ב-2018/19 בה זכה בתואר שחקן העונה (68) ואפילו הרבה פחות מהעונה העוקבת, בה חווה ירידה ביכולת (65). מלבד זאת, הקשר האדום מכניס הרבה פחות כדורים לרחבה (4.8 ל-90 דקות) בניגוד לשנתיים תחת ולדימיר איביץ' (6.8 ב-18/19 ו-6.6 ב-19/20), מה שעשוי להעיד על כך שהוא פחות קריטי למשחק השוטף של ב"ש ולא מרבה לעשות את הדבר הנכון במקום הנכון כמו בעבר. כפועל יוצא הוא הפך לשחקן רוטציה וזה קורה בעיקר בתקופה האחרונה בה השתנה מאפיין עיקרי בדרך האדומה: המערך.
כחלק מהטרנד באנגליה ובאיטליה, החליט לו רוני לוי לעבור באופן קבוע למערך של 5-3-2 ומאז פתח מיכה בשני משחקים בלבד - בליגה ובגביע. מאז המעבר למערך החדש, מספר 10 האדום ניסה לשלוח פחות מסירות מפתח בממוצע ל-90 דקות מאשר בתחילת העונה (1.6 לעומת 1.8), הרים פחות כדורים (1.86 לעומת 2) ושלח פחות מסירות - 46 מול 53 לפני השינוי. והסיבה המרכזית למיעוט הדקות במערך הזה היא שחקן אחד - רמזי ספורי שמו. מה שמוביל אותנו לנושא הבא.
איך מיכה וספורי יכולים לשחק ביחד?
כשחזר לו מספר שבע באדום מחצי עונת השאלה סבירה במ.ס אשדוד קשה להאמין שיש מישהו שדמיין שהוא יעשה זאת מהדלת הראשית ויהפוך למוציא לפועל העיקרי בתלכיד של רוני לוי. תשעה שערים ושמונה בישולים יש לו בכל המסגרות, זו נחשבת לעונה הפוריה שלו, ואנחנו רק בינואר. ספורי הוא כמובן השחקן החופשי בקישור, בונה את ההתקפות מעמדה נמוכה, מבצע תנועה לשני האגפים וזוכה לחיפוי משני הקשרים האחרים. למעשה: בדיוק מה שאמור לעשות מיכה עצמו.
ושימו לב לזה: דקה 68 נגד מכבי ת"א, מיכה מחליף את ספורי; דקה 61 מול סכנין, מיכה מחליף את ספורי; דקה 72 מול קריית שמונה? ניחשתם נכון. מיכה מחליף את ספורי. ויש כמה משחקים בהם מיכה עלה מהספסל רק לאחר שספורי כבר הוחלף. בקיצור, הבנתם את הרעיון.
368 דקות חלקו העונה מיכה וספורי את המקום על כר הדשא השווים ל-33 אחוזים בלבד מסך כל הדקות של מספר 10 באדום העונה. למרות זאת, רק לשחקן אחד מסר מיכה יותר פעמים - מריאנו בריירו - ואחד משני הבישולים שלו העונה היו לספורי עצמו, מול ורוצלאב עם כדור רוחב מצוין ותנועה פלוס סיומת טובים של הכוכב האדום (לא בלגרד), המוצגים בתמונה הזאת:
והבישול הזה הוא למעשה מסמל את מה שמיכה וספורי אמורים לעשות ועושים מדי פעם כשהם משתפים פעולה. כשדור מיכה יורד אחורה או נכנס למרכז כדי לקבל כדור מההגנה, ספורי עולה לעמדה גבוהה ומוצא שטח בין קווי ההגנה על מנת לפתוח אופציית מסירה. כאשר ספורי עושה זאת, מיכה אמור להיות זה שעושה את אותו הדבר כדי לקבל את הכדור במקומות מהם הוא יכול להיות מסוכן.
בווידאו הזה, רואים דוגמה מצוינת לכך. מיכה מקבל את הכדור כ-35 מטרים אלכסונית מהשער, ספורי מבצע תנועה לרחבה וזה כמעט נגמר בשער.
ובווידאו הזה זה גם עובד הפוך. ספורי שולח מסירת אומן לרחבה ורק יציאה טובה של איתמר ניצן מונעת ממיכה לשים את הכדור ברשת.
אז מבחינה התקפית נראה שמדובר ברעיון לא רע בכלל, אבל יש לציין שהמשחקים בהם הציוות של השניים עבד היו בעיקר בפתיחת העונה, אז משה חוגג ישב ביציע בטדי באותו משחק בו הגיע המהלך מהווידאו הקודם ומיכה שיחק באגף במערך של 4-2-3-1. במערך הנוכחי, רוני לוי מציב בדרך כלל שני קשרים פיזיים בעלי אופי הגנתי יותר, בד"כ בריירו ופטרוצ'י, ושחקן 10 אחד - ספורי - בהתחשב בכושר המטורף בו נמצא. האם זה טוב? התוצאות מראות שכן, אבל מול קבוצות בעלות אופי הגנתי יותר יכול מאמן ב"ש לנסות ולהשתמש בשניהם עם קשר אחורי אחד שיחפה עליהם. מן הסתם שמול מכבי חיפה, לה קישור שיודע להעניש על כל טעות ולצאת מהר להתקפות, בעייתי לעשות זאת.
איפה משתלב אנדרה מרטינס?
להפועל ב"ש יש אופציות רבות בקישור, אבל ההחתמה הראשונה שלה בחלון החורף (ואולי גם היחידה) היא של שחקן אמצע נוסף. הפורטוגלי משחק בתור קשר 50-50 וגם מדי פעם בתור קשר אחורי ובעונה וחצי האחרונות שיחק בלגיה ורשה כאחד מבין שני קשרי אמצע במערך של שלושה בלמים (3-4-3 סטייל תומאס טוכל או לפרקים מלאדן קרסטאיץ'), כך יכול מאוד להיות שהוא ישתלב לא רע.
ולמה שלא נוסיף וידאו?
מרטינס הוא שחקן שניחן בראיית משחק טובה, מסירות ארוכות מדוייקות שמקבל בדרך כלל את הכדור מהבלמים בעמדה נמוכה ובונה את ההתקפות. למרות שלא הרבה לשחק העונה וחווה ירידה ביכולת, מרטינס מוקם שני במסירות ל-90 דקות בלגיה ורשה עם 61 כאלה ונראה שהוא יהיה זה שיכול להיות מוביל הכדור העיקרי של באר שבע אם וכאשר ישחק. רוני לוי, כידוע משחק עם שלושה שחקני קישור במערך של שלושה בלמים ובהנחה שמקומם של בריירו (מקום ראשון בליגה בתיקולים מוצלחים עם 75) וספורי מובטח, מרטינס אמור להשלים את חוליית הקישור במקומו של פטרוצ'י.
אופציה נוספת היא הסטה של בריירו למרכז ההגנה ולשחק עם הפורטוגלי בתור הקשר האחורי, אבל העובדה שהוא לא ה"גרזן" הקלאסי תקשה עליו מול חוליות קישור טובות. ואם בכלל נרחיק לכת, שינוי מערך ל-3-4-3 יכולה לאפשר ציוות של ספורי ומיכה בשלישייה הקדמית ובריירו יחד עם מרטינס מאחור (תמונות להמחשה בתחתית הידיעה).
מלבד הקישור, להפועל ב"ש יש לא מעט כלים שהופכים אותה לקבוצה מצליחה: הלחץ הגבוה, המצבים הנייחים, הנסיון של מרבית שחקניה וההגנה הקשוחה. האם זה יספיק על מנת להפריע לברק בכר ולמכבי חיפה להניף צלחת נוספת? ממש בקרוב נקבל את התשובה.
Follow @AviG91