חודש ספטמבר לפני עשור בדיוק. ראשי ההתאחדות לכדורגל פתחו את אתרי הספורט ולא האמינו למה שהם ראו. מאור מליקסון, כישרון ענק שגדל, התחנך ולמד כדורגל בישראל החליט לעבור לייצג את נבחרת פולין ולנסות לעזור לה להגיע רחוק ביורו הביתי. מליקסון היה אז בן 27, כוכב ענק במדינה המזרח אירופאית, אבל עבור מולדתו זה לא הספיק והוא לא ערך אפילו הופעה אחת במדים הכחולים-לבנים. בסופו של דבר המשבר נמנע רק בגלל שהשחקן התחרט. "ישבתי בחדר הכושר וחשבתי 'איך אני אשיר את ההמנון הפולני וכולם יראו אותי בבית?' ולא הייתי יכול לעשות את זה", הסביר לאחרונה בראיון ל"חמש באוויר". מאז חלף לא מעט זמן, אבל נדמה שהלקחים לא הופקו.
בסגל האחרון שזימן מאמן הנבחרת הצעירה של פולין, מאצ'יי סטולרצ'יק, למשחקים מול גרמניה ולטביה במוקדמות היורו בלט שם אחד שנראה קצת שונה. בן לדרמן כבר זומן בעבר למחנה אימונים של הנבחרת, אבל עדיין לא ערך את הבכורה שלו. היכולת במשחקיה של ראקוב צ'סטוכובה, אחד ממועדוני הצמרת בליגה הפולנית, שיכנעה את סטולרצ'יק שהוא יכול לעזור לו במאבקי העלייה לטורניר שייערך ברומניה וגאורגיה מול, בין השאר, ישראל. הדרך של לדרמן לנבחרת פולין היתה, בלשון המעטה, לא שגרתית. יש לו גם דרכון אמריקאי וישראלי והוא אף שיחק בעבר בנבחרות הצעירות של הראשונה. הוריו נולדו בארץ ועברו לארה"ב, שם הוא נולד.
לדרמן, למי שלא מכיר עד עכשיו, הוא אחד המקרים הנדירים בהם שחקן ישראלי הצליח להיכנס למקום שנחשב לקודש הקודשים של הכדורגל האירופי - לה מאסיה. האקדמיה המפורסמת של ברצלונה, בה גדלו כמה מהכישרונות הגדולים בעולם, כולל ליונל מסי, צ'אבי וקרלס פויול, אירחה ב-2011 את האקדמיה בה שיחק הקשר בלוס אנג'לס למשחק ידידות. לדרמן כבש, בישל והוביל את קבוצתו ל-1:4 מרשים. הקטאלונים ראו כי טוב והחתימו אותו בגיל 11 בלבד. הוא עבר יחד עם משפחתו לספרד והפך לאחד השחקנים הבולטים בקבוצות הצעירות של לה מאסיה. אלא שאז הגיעה פיפ"א ועצרה הכל. החוק המונע מצעירים מתחת לגיל 18 ללא דרכון אירופי לעבור למדינה בגלל כדורגל פגע בלדרמן בצורה הכי חזקה. ברצלונה התאוששה מחרם ההעברות שהוטל עליה אז, אבל נער בן 14 שלא יכול היה לשחק בשום מסגרת במשך שנתיים ספג את המכה הגדולה ביותר.
לדרמן נאלץ לחזור לארה"ב ואמנם התקבל לאקדמיית כדורגל גדולה שם, אבל לא יכול היה להשתתף בשום מסגרת רשמית. ההתפתחות שלו נעצרה, והישועה הגיעה ממקום בלתי צפוי. סבתו של לדרמן ברחה מפולין לפני פתיחת מלחמת העולם הראשונה ואמו היתה זכאית לדרכון מקומי. זה לקח לא מעט זמן, אבל בסופו של דבר גם לדרמן הוציא דרכון פולני, מה שאפשר לו לחזור לברצלונה עם דרכון אירופאי. אלא שהשנתיים בהן לא היה יכול לשחק השפיעו עליו ומעמדו בתוך האקדמיה השתנה. לכל אורך הדרך הוכיח לדרמן המון אופי, נחישות ועקשות. את מה שיש לו ברגליים אי אפשר היה להכחיש והוא היה מוכן להמשיך את הנדודים כדי למצוא את המקום הטוב ביותר עבורו להתפתח.
את הדרך לשם הוא התחיל ע"י התקשרות עם הסוכן דודו דהאן, שלקח אותו תחת חסותו. גנט היתה התחנה הראשונה, אבל שם אמנם זוכרים שחקן עם הרבה כישרון ברגליים, אבל גם שנוטה להיפצע. אחרי עונה אחת גנט הציעה לו חוזה חדש, אבל בלי הבטחה לעבור לקבוצה הבכירה, ולדרמן המשיך לחפש. הוא נבחן בנאק ברדה ההולנדית ובבית"ר ירושלים, אבל שתיהן החליטו לא להחתים אותו. בינתיים, הוא נרשם בהכח עמידר ר"ג ואף רשם משחק רשמי אחד במועדון. בפולין מדווחים כי קיבל פנייה מצה"ל להתגייס, וזו הדרך היחידה להימנע מכך, אבל בכל מקרה הוא לא נשאר בסגולים זמן רב. אז החלה להיפתח הדרך לליגה הפולנית.
בחזרה אחורה ל-2017. לדרמן עוד היה בברצלונה, אבל הבין שהזמן שלו שם הולך להסתיים כשהוא קיבל ביקור מפתיע. ראש מחלקת הסקאוטינג בהתאחדות הפולנית (כן, יש תפקיד כזה), מאצקיי חורז'יק, גילה את שמו באתר בו מועלים שמות של שחקנים מרחבי העולם עם שורשים פולנים. ההורים שלו היו אלה שהעלו את השם שלו לאתר ההוא. חורז'יק הביא איתו חולצה של נבחרת פולין אותה מחזיק לדרמן עד היום ושוחח עימו על זימון אפשרי לנבחרת עד גיל 18. הם נפרדו ברוח טובה, אבל הקשר נותק מאז. עד לאחרונה. ארבע שנים לאחר מכן הקשר סוף סוף ילבש את מדי הנבחרת הפולנית, אבל הנסיבות קצת שונות.
בקיץ 2019 הוא עשה לראשונה את הדרך למדינה בה גדלה סבתו. החוק בו כל קבוצה חייבת לשתף שחקן צעיר מקומי עזר לו ותחילה לעניין מלכיה גדנסק, אך העסקה עמה לא יצאה לפועל. לאחר מכן הגיעה ראקוב בדרך מאוד יוצאת דופן. המנהל הספורטיבי בעבר, פאבל טומצ'יק, מספר: "מישהו שלח את הרזומה של לדרמן לבעלים של ראקוב, מיכל סבירצ'בסקי, בטוויטר. הוא ביקש ממחלקת הסקאוטינג להעביר לו דו"ח על לדרמן ואז הוא הגיע למבחנים של שבוע. הוא מיד בלט ביכולת שלו לראות כמה צעדים קדימה על הדשא. אפשר לראות שיש לו טכניקה שונה. ידענו שיש לו דרכון פולני והוא יכול לעזור לנו ולכן החלטנו להחתים אותו".
ראקוב נמצאת בליגה הראשונה רק שלוש שנים, אבל כבר הצליחה להתבסס בצמרת. בעונה שעברה היא סיימה במקום השני, זכתה בגביע ובתחילת העונה הנוכחית בסופר קאפ. אשתקד לדרמן עוד היה בתהליך של התאקלמות ויחד עם מחלת הקורונה ממנה סבל הוא רשם רק 13 הופעות ליגה. הכדורגל הפולני מאוד פיזי, והוא לוקה בצד הזה, אבל לראקוב היתה סבלנות. לקראת תום העונה הפך לדרמן לדמות קבועה בהרכב, ואף פתח בניצחון בגמר הגביע, וכך זה המשיך גם העונה, אבל שוב הרצף נקטע בגלל פציעה. שלושה חודשים הוא נעדר אחרי כניסה חזקה של שחקן יריב במהלך המשחק מול סודובה. אחרים זה אולי היה שובר, אבל לא אותו. הוא התאושש מהר מהצפוי ומיד חזר להרכב העונה. הזימון לנבחרת הצעירה היה טבעי.
"הוא היה בן 19 כשהוא הצטרך לראקוב. הם ראו בו משהו ונתנו לו להתפתח. אולי בישראל לא היה לו את הזמן הזה", מנתח כתב Sport.pl, קובה סברין ומספר השוואה מעניינת, "הוא מזכיר בסגנון המשחק שלו את צ'אבי. הוא יודע לשלוט בקצב המשחק ולשחק מאורגן מאחור, אבל הוא לוקה בכל הנוגע למספרים. זימון לנבחרת הצעירה זה נורמלי לשחקן ברמה שלו. הוא עדיין לא כוכב בפולין, הוא קשר סולידי בקבוצה טובה ומאורגנת. הוא יכול לעשות את המעבר מראקוב לליגות הגדולות, אבל עדיין יש לו לאן להשתפר. צריך להיות כוכב עם פולין כדי שיהיה לו סיכוי להשתדרג".
לדרמן עצמו סיפר לתקשורת הפולנית כי החליט לשחק בנבחרת המקומית פשוט כי היא זו שרצתה אותו יותר. "בהתאחדות הפולנית פשוט פנו אליי", סיפר, "החלטתי שזו האופציה הטובה ביותר. נראה בעתיד אם החלטתי נכון. אני רוצה לייצג את פולין בגאווה. בשנה האחרונה אף אחד מארה"ב או ישראל לא פנה אליי בשנה או בשנתיים האחרונות". ב-24 במארס הקרוב תארח ישראל את פולין במשחק שיכול להיות קרב ישיר על המקום באליפות אירופה. על המגרש יהיה לפחות שחקן אורח אחד שיכול היה ללבוש את המדים הכחולים-לבנים. בהתאחדות בוודאי מקווים שהוא לא יהיה זה שיכריע את המשחק. את הפספוס הזה הם לא יוכלו להסתיר.
