נקודת ההתייחסות שלי היא שנבחרת ישראל היא קבוצת מרכז טבלת טבלה שמנסה להפתיע מדי קמפיין ולעשות עונה טובה. מקום באירופה או גביע במקרה של הנבחרת זה כמובן כרטיס לטורניר גדול שכבר 50 שנה לא מגיע. נבחרת ישראל היא למעשה קבוצת מרכז טבלה טיפוסית שמתעקשת לא להפנים את זה, ולכן בחרתי הפעם להתמקד במפתחות ההצלחה של קבוצת מרכז טבלה. כפי שתראו, הנבחרת היא אומנם קבוצת מרכז טבלה אך כזו שאינה מפנימה את מעמדה ולכן לא עומדת במשימות שלה.
מפתח ראשון: מאמן מנוסה
קבוצת מרכז טבלה זקוקה למאמן שמכיר היטב את הליגה שלו, מכיר את הניואנסים הקטנים גדולים, יודע את המשמעות של כל מגרש בליגה וכך הלאה. הנבחרת בחרה מאמן שאינו מנוסה ולא בפעם הראשונה. השאלה במה צריך להיות המאמן מנוסה היא שאלה חשובה ולדעתי התשובה היא באימון נבחרות בינוניות. לא ראיתי בנבחרת ישראל הפנמה שכזו כמו שאני רואה בהרבה מאוד קבוצות מרכז טבלה לאורך השנים, סיכויי ההצלחה של קבוצה להצליח עם מאמן מרכז טבלה מנוסה, יהיו גבוהים יותר.
מפתח שני: בחירת סגל ושיטה
קבוצת מרכז טבלה מבינה את מצבה בשוק השחקנים, היא מבינה שכל הקבוצות הגדולות יכולות לקחת לה שחקנים, שהתקציב שלה מוגבל ושכמות הכישרון שלה מוגבלת, לכן בקבוצת מרכז טבלה מצליחה חשוב לזהות מי הם המובילים, מי הם שחקני העוגן ומי הם השחקנים המשלימים.
במבט על נבחרת ישראל והזימונים לאורך השנים אני מזהה הרבה פערים גישה של זימוני סגל שמזכירים לי את מכבי ת"א, חיפה ובאר שבע – סגל עמוק עם הרבה כוכבים שבו יש רצון גם לתת "הזדמנות" גם לצעירים, לפעמים משיקולי יח"צ. שיטת המשחק היא "קבועה", מאפיין של קבוצות גדולות באמת ושחקנים מובילים לא מזומנים משיקולי כאלה ואחרים – בקבוצת מרכז טבלה לא משאירים את רפאלוב מחוץ לתמונה כי ההבדל יכול להיות הבדל בין עונה סולידית לירידת ליגה.
קבוצת מרכז טבלה מדברת כמו קבוצת מרכז טבלה, יש לה אצטדיון שמתאים למידותיה, מאמן שמדבר בקלישאות הנכונות של מרכז טבלה וכך הלאה. נבחרת ישראל וסליחה מחבריי, היא ההפועל חיפה של סמי עופר, הפועל ת"א של בלומפילד המחודש, בית"ר והפועל ירושלים של טדי. קבוצות מרכז טבלה שמשחקות באצטדיון שמתאים למועדונים תחרותיים יותר. הבחירות באצטדיונים נועדו למקסם הכנסות שזה מאפיין קלאסי של קבוצות מרכז טבלה שחושבות לטווח קצר, ולא על להשיג עוד נקודות בדרך לעונת קסם. בכל מקרה זה ברור לי שהאצטדיון הביתי הנכון לנבחרת הוא טרנר בואך דוחא, אצטדיונים שהם סיוט לאורחת ומסוגלים לתת לקבוצה הביתית אקסטרה.
מפתח רביעי ואחרון: מטרות ויעדים
המטרות של קבוצת מרכז טבלה הם תמיד לטווח קצר, אין מקום לתהליכים ארוכי טווח, קבוצת מרכז טבלה חיה על הטווח הקצר אחרת היא קורסת ויורדת ליגה. זה לא נעים לשמוע אבל זו האמת, נבחרת ישראל צריכה לחיות תמיד על הטווח הקצר, את תהליכי הבנייה עושים במועדונים, אני לא מזהה כבר שנים את ההבנה הזו בנבחרת. זה לא מצחיק יותר, יש להפנים את הסיטואציה, את מה שנעשה בקמפיין הנוכחי לא נרוויח בקמפיין הבא, אנחנו לא מגדלים שחקנים בנבחרת קדימה לשנים וקמפיינים עתידיים. מאמן בקבוצת מרכז טבלה לא חולם רחוק, מאמן בנבחרת ישראל צריך להתנהג דומה.
לסיכום, נבחרת ישראל לא אמורה להתנהג כמו מועדון מוביל, היא מאמצת שנה אחר שנה בחירות שלא מאפיינות את מעמדה ולכן אפילו פה, היא לא מצליחה. אם היא תאמץ מודל התנהגות שמתאים למידותיה, אחת לכמה שנים היא גם תיקח גביע וכרטיס לאירופה. ניצחונות הירואיים אחת לתקופה יש גם לקבוצות שיורדות ליגה ולכן אני לא מתלהב מההצגה נגד אוסטריה אלא מחפש לראות הבנה שנבחרת ישראל מבינה את מעמדה בשוק.
בכל מקרה בהצלחה לנבחרת כבר במשחק הקרוב.
