היכולת הגדולה של ווינרים היא לזהות הזדמנות כדי לתקוף. אם לשאול ביטוי מעולם החי, מהכרישים במקרה הזה, "להריח את הדם במים". לזהות מתי היריב שלך פגיע, על מנת להשיג עליונות ולהיות ראשון. למכבי חיפה היתה, הערב, הזדמנות כזו: מכבי ת"א הגיעה אחרי פתיחת עונה לא טובה, עם סגל שזה עתה הושלם. ובכל זאת, גם ההזדמנות הזאת "לשבור את המנחוס" הלכה לה. למרות תנאי פתיחה לא רעים, גם במשחק עצמו.
אם פעם אפשר היה לדבר על "רגשי נחיתות" או על "פחד" כשמדובר ביחס של מכבי חיפה למכבי ת"א, הרי שהפעם אי אפשר לתת את ההנחה הזאת. במשחק הזה, מכבי ת"א ניצחה (או מכבי חיפה הפסידה) לגמרי בכדורגל. רק על המגרש. המחצית השנייה, שבה הוכרע המשחק, היתה מכה ניצחת של מחזיקת הגביע כלפי האלופה - והיא החזירה את עצמה, ובגדול, למאבק האליפות.
וזה היה היום של הגיבורים הלא צפויים: עידן נחמיאס כבש את השער הראשון, סאן מנחם השווה, והשער השני הגיע דווקא מפעולה וירטואוזית של המצטיין, שרן ייני. עם כל האיכות הדי מדהימה שהיתה על הדשא (מצד אחד חזיזה, אצילי ושרי, מצד שני קניקובסקי קובאס ודן ביטון) - דווקא "האנדרדוגים" היו אלה שקבעו את תוצאת המשחק. למכבי תל אביב היה ייני אחד יותר מאשר לחיפה, ובגלל זה - היא גם יצאה עם הנקודות.
אחרי שבשבוע שעבר נתבע עלבונו של ארווין קומאן נגד מקטרגיו, בהחלט אפשר לומר את אותו הדבר לגבי פטריק ואן לוון. הרבה רינונים היו סביבו לפני המשחק, כולל דיבורים ממש על אובדן התפקיד, אבל ההולנדי של מכבי ת"א רשם גם הוא ערב מוצלח מאוד, עם ההחלטה (הלא מובנת מאליה) להרים את קובאס, שעדיין לא היה בכושר מלא, בתוספת ההימור על ייני - שהניסיון שלו, וגם הברקה מחוץ לקופסא, גרמו לו לצאת כמנצח על חשבון בכר.
איזו שבת עברנו. שבת ששוב הוכיחה את הקצוות המטורפים של הכדורגל הישראלי - מאירועים מבישים כמו הבלאגן ההזוי סביב קיום המשחק בדוחא, או התקרית המכוערת סביב האוהד ואדי גוטליב, לאירוע כמו המשחק שראינו בבלומפילד: קהלים סוערים ויצריים, ים של איכות על הדשא (משתי הקבוצות), וגם אינספור אירועים שיישלחו מכאן ישר לפנתיאון: מהגול הראשון והמוקדם, דרך הפציעה של אבו פאני (רק בריאות) ועד הדריבל של ייני - אירוע שאוהדי מכבי ת"א יזכרו לנצח.
בסופו של דבר, האליפות בישראל (בשנים האחרונות) מוכרעת כמו בכדורסל: בסדרת העימותים הישירים בין שתי הקבוצות הנאבקות. נכון לשלב זה, למכבי תל אביב יש יתרון (גם אם לא סטטיסטי, אבל בהחלט מנטלי) - היא שמרה על מאזן האימה שלה מול חיפה, והיא מחקה את הפיגור שיצרה עם ההפסד בדוחא במחזור הפתיחה. אבל אחרי ככלות הכל, אנחנו רק אחרי משחק מספר אחת. יש עוד שלושה לפנינו. ויהיה מעניין. בטוח.
