אם יש שחקן שמסמל את השינוי שחל במכבי חיפה בעונה האחרונה זה נטע לביא. בשנים הקשות של המועדון, ספג הקשר ביקורות קשות, חלקן בצדק. אמרו שהוא לא מנהיג, שחסרים לו מספרים, שהוא לא יכול להוביל את מכבי חיפה לתארים. היום, ולמרות שמרקו בלבול רוצה עוד קשר שיוסיף לעומק בסגל, הדיבור סביב לביא הוא שונה לחלוטין.
אחרי ההפסד 4:3 למכבי ת"א במשחק העונה, הבינו בחיפה כמה חשובה הנוכחות שלו במרכז השדה, ואפילו האוהדים שהיו סקפטים הסירו את כל סימני השאלה. היום כולם יודעים מה שאביו תמיר ידע עוד בגיל 9, אז לקח את נטע לשחק כדורגל בפעם הראשונה בארה"ב, שם עבד במשך ארבע שנים. היום הוא מגיע למגרשים ומרוצה מכל רגע.
לביא בן ה-23, קיבוצניק מרמת השופט, היה צריך להילחם בכל הכוח על ההכרה שרק עכשיו מגיעה. מהעלייה לבוגרים ועד העונה הנוכחית חיפשו בכרמל זר שיוכל לשדרג את העמדה שלו. בקיץ, אחרי עזיבת ג'ורג' מנדז'ק, שמו של עלי מוחמד עלה ולאחר מכן שידרו בסביבתו של הקמרוני כי הוא היה רוצה לחתום לעונה נוספת אם בקבוצה ישוו את הסכומים שהוא מרוויח בצ'כיה. כל זה לא גרם ללביא להישבר. אלא שוב לנסות ולהוכיח שהוא כאן כדי להוביל.
עד העונה שעברה הוא אפילו לא היה מיועד לקבל את סרט הקפטן. רמי גרשון וגל אלברמן שלא גדלו במועדון ענדו את הסרט. הפציעה של הבלם והפרישה של הקשר הובילו את בלבול להעניק לו את הסרט. הוא שינה מספר חולצה ולקח את זו שהיתה שייכת לאלברמן (מספר 6), השחקן שהעריץ עוד לפני שנחת בכפר גלים. "מזל שלא נלחמנו על עלי מוחמד. אחרת היינו מבזבזים את אחד משחקני הבית הכי טובים שגדלו פה", אמרו בחיפה בנחרצות, "גם אם נביא שחקן אחר, מקומו של נטע לא ייפגע".
אם בעבר את העבודה על המגרש, הכושר הגופני והמנהיגות השקטה לא היו רואים בסטטיסטיקה, היום המצב שונה והמספרים מרשימים. לביא שני בליגה במאבקי קרקע מוצלחים, שני בתיקולים מוצלחים אחרי דן גלזר וראשון בחילוצי כדור בחצי היריב. גם בהתקפה יש לו מה לתרום. 15 איומים לשער, שער אחד ושני בישולים וכושר, שמן הסתם יביא את אנדי הרצוג לזמנו לקראת המשחק מול סקוטלנד בסוף מרץ, ואולי אפילו להעניק לו הופעה שנייה במדים הלאומיים, בעקבות הפציעות של בירם כיאל ודור פרץ.
אז מה השתנה? בחיפה אומרים שהיסודות היו שם כל הזמן, הוא רק היו זקוק לסביבה הנכונה ולהלך הרוח הנכון כדי לפרוץ. אם פעם הוא היה מתקשה לצאת מהבית אפילו אחרי אימונים לא טובים, היום הוא כבר למד לקח דברים בפרופורציה. לא בעזרת פסיכולוג ספורט או עזרה חיצונית אלא פשוט בגרות פיזית ונפשית. "המערכת כולה נמצאת במקום טוב יותר", אומר המודל לחיקוי של לביא ועוזר מאמן חיפה, גל אלברמן, "גם שרן ייני לא מצא את מקומו עד שמכבי ת"א השתנתה מבחינת ניהול ובמצב כזה יותר קל לך להפיק מעצמך את המירב. היום קל יותר לבלוט כשמשחקים לידו גם שחקנים טובים יותר. גם אני שהגעתי למכבי ת"א לקח לי זמן להשתדרג".
עדיין, לביא הוא לא מהמנהיגים הרועשים, אלו שיימחו בפני השופט, או שיהיו יותר מדי מעורבים במה שנעשה בחדר ההלבשה, למרות שיש לו קו ישיר לבעלים יענקל'ה שחר, איתו הוא ביחסים טובים. על ההערכה אליו אפשר ללמוד מכך שהוא אחד השחקנים היחידים שהחליטו לפתוח להם את החוזה ולשדרגו. "הוא ילד טוב. הוא עצבני רק אחרי הפסדים", מעידים עליו בחדר ההלבשה.
מבחינה מקצועית, הוא גם שיפר לאחרונה את הכושר הגופני והסיבולת ויחד עם יובל אשכנזי לוחץ פעם אחר פעם בחלק המגרש של היריב, דבר שעשה פחות בעונות הקודמות. "כל הקרדיט מגיע לנטע. יש לו רצון ללמוד ולהתקדם כל הזמן", אומר אלברמן, "אני לא מכיר אותו כל כך הרבה שנים, אבל מאז שהגעתי למכבי חיפה ראיתי שהיכולת תמיד היתה שם. לצערו פציעות השביתו אותו, אבל כשהוא התחיל לשחק ברצף, הוא פשוט בהשתפרות מתמדת. יש לו שילוב של כל החבילה. אופי מיוחד, אינטליגנציה ומוסר עבודה מאוד גבוה".
לא פעם אחרי אימונים לביא נפגש עם אלברמן. בין השניים, מספרים בחיפה, יש מערכת יחסים מיוחדת ואולי בגלל זה גם עוזר המאמן מרגיש שעושים ללביא עוול כשאומרים שהוא לא מנהיג. "בעיני הוא כן", אומר אלברמן, "יש מנהיגים שהם שהם יוצאים מן הכלל ולאו דווקא זה שצועק הוא המנהיג. יש המון סוגים של מנהיגים ואני לא רואה שום תכונה שחסרה בו. הוא מנהיג מסוג אחר".
