(בווידאו: תכנית ימי היורו, פרק 16. לקראת הקרב בין איטליה לספרד)
"רפאל נדאל נוהג לומר שהדבר החשוב ביותר עבור ספורטאי הוא לפתח זכרון של דג זהב. הוא צודק. אם אתה מפספס כדור, אין שום טעם לחשוב על מה שקרה. תמיד יהיה לך את הכדור הבא וזה מה שאונאי סימון עשה. כל הכבוד לו על כך". את הדברים הללו אמר מאמן נבחרת ספרד, לואיס אנריקה, רגע אחרי שסימון עצר שני פנדלים, מיקל אויארסבל שלח את הבעיטה האחרונה לרשת של שוויץ ולה רוחה העפילה לחצי גמר היורו. זו היתה הגאולה האולטימטית של השוער הבאסקי.
בחיים לפעמים נכרת לפתחינו הזדמנות שניה וסימון לקח אותה בשתי ידיים. ארבעה ימים קודם לכן, במשחק מול קרואטיה בקופנהגן, השוער של בילבאו הגיע לנקודת שפל קיצונית כשטעה במסירה של 44 מטרים משערו. הכדור של פדרי היה כל כך פשוט, השמש לא סינוורה, שחקני היריבה לא לחצו. סימון פשוט היה צריך לעצור אותו, הפעולה הבסיסית ביותר בעולם הכדורגל. במקום זה, הכדור חלף על פניו וחדר לרשת. הלם שרר במחנה הספרדי ורוחות העבר איימו לחסל את הטורניר.
בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי טעויות שוערים בטורנירים גדולים הן חלק 'מהפולקלור'. לואיס אראקונדה קיבל כדור בין הרגליים בגמר יורו 1984, אנדוני סוביסארטה לא סגר את הפינה וחטף שער אומלל מול ניגריה במונדיאל 1998. שנתיים לאחר מכן חוסה מולינה חיסל לעצמו את הקריירה בנבחרת ביציאה רעה מהשער שעלתה בהפסד לנורבגיה ביורו 2000. אפילו איקר קסיאס הגדול שגה מול הולנד בתבוסה 5:1 במונדיאל 2014. ארבע שנים לאחר מכן דויד דה חאה התרשל מול כריסטיאנו רונאלדו ופורטוגל בגביע העולם ברוסיה.
המפתח הוא לדעת כיצד לקום מהקרשיים וכמה שיותר מהר. מבחינת סימון, זו בכלל לא היתה השאלה. הוא המשיך לעשות את מה שהוא יודע, בסבלנות ובאומץ רב וכן עם לא מעט נגיעות ומסירות בכדור, כמצופה מכל שוער ספרדי בדור האחרון. הנבחרת שלו לא נכנסה לפאניקה וניצחה 3:5 לאחר הארכה במשחק שבו השוער עצר לא פחות משלושה כדורים מסוכנים של הקרואטים במאני טיים. "כולנו עם סימון", הכריז הקפטן סרחיו בוסקטס, "הדבר החשוב ביותר לקום מטעויות כי דברים כאלה קורים בכדורגל ואחרי מה שקרה לאונאי זה עוד יותר חשוב. הוא חזק מנטלית, אמביציוזי אבל רגוע מאוד".
לא היה בכלל ספק שסימון יגיע חדור מוטיבציה ומפוקס לדו קרב הפנדלים מול שוויץ. בספרד סוגיית הפנדלים היא עניין מדעי של ממש ונדרשת לכך הכנה מקדימה. מאמן השוערים חוסה סאמבדה היה האחראי ללחוש על אוזניו של סימון לאן צפויים השוויצרים לבעוט את הכדורים. חואקין ואלדס, הפסיכולוג של לה רוחה, היה אמון על זיהוי שפת הגוף של השחקנים וייעץ ללואיס אנריקה מי צריך לבעוט. לפחות במשימה הראשונה, ספרד עמדה בצורה מוצלחת. סימון עצר את הכדורים של מנואל אקנג'י ופביאן שר, כאשר בעיטה אחרת של רובן וארגס עלתה מעל השער. "לאונאי יש ביצים גדולות", הכריז בהתלהבות בסיום הקשר קוקה.
לאחר שריקת הסיום בסנט פטרסבורג, כל שחקני הנבחרת הקיפו את סימון, גיבור הרגע. ביניהם שני השוערים המחליפים - דויד דה חאה ורוברט סאנצ'ס. השמחה והפרגון שלהם היו אותנטיים וזה לא מובן מאליו. נזכיר, כי דה חאה שהיה היורש של איקר קסיאס פישל בגדול במונדיאל 2018. שישה משבעת הכדורים שנבעטו לעברו בטורניר חדרו לרשת. בדו קרב הפנדלים מול רוסיה לא יכול היה להושיע והשוער של מנצ'סטר יונייטד חזר הביתה עם כתם גדול. אבל ספרד, מצאה גיבור אחר ברוסיה, אונאי סימון, שבאקט של ג'נטלמניות וכנות מרשימה הודה בסיום: "יאן זומר, השוער של שוויץ, היה צריך לקבל את תואר איש המשחק ולא אני".
The comeback is always stronger than the setback.
— UEFA EURO 2020 (@EURO2020) July 2, 2021
Unai Simón pic.twitter.com/gdC1QmTwmi
סימון, שהחל בכלל את הקריירה כחלוץ, היה מיועד להיות השוער הרביעי של בילבאו באותו קיץ של המונדיאל ונשלח להשאלה אצל אלצ'ה בליגת המשנה. גם כאן נולד טוויסט בעלילה ששינה את הקריירה של סימון. הדברים התגלגלו כך שהשוער הבכיר קפה עזב לצ'לסי והפך לשוער היקר בעולם, המחליף יאגן הררין נפצע והשלישי אלכס רמירו סירב להאריך חוזה עד שעזב ליריבה ריאל סוסיאדד. אחרי פחות משלושה שבועות, נקרא סימון לדגל ובשנתיים האחרונות משמש כשוער מספר 1 של האריות מסן מאמס.
עד פתיחת הטורניר היורו לא הוסר לגמרי סימן שאלה לגבי זהות השוער הבכיר של ספרד. סימון עלה לבכורה בהרכב ב-0:6 המדהים על גרמניה בליגת האומות בנובמבר ומאז שמר על מקומו. אלא שסיום העונה הפחות מוצלח בבילבאו (שני הפסדים בגמר הגביע וכמה טעויות אישיות), ערערו את מעמדו של הבאסקי ובמסיבות העיתונאים לפני כחודש לואיס אנריקה סירב לגלות מי יהיה מספר 1. למזלו של סימון, דה חאה המשיך בנסיגה המקצועית ואיבד לגמרי את מקומו בהרכב של יונייטד, כאשר רוברט סאנצ'ס, השוער השלישי, בכל מקרה יועד לצבור ניסיון בינלאומי בעיקר באימונים ובחדר ההלבשה. קפה שיובש על הספסל בצ'לסי כבר לא היה אופציה בכלל.
ההחלטה של לואיס אנריקה לתת את הקרדיט לסימון היתה בדיעבד צעד נכון וסיימה את הוויכוח הארוך בשער הספרדי. אומנם, בשלושת משחקי שלב הבתים, סימון לא נזקק ליותר מדי עבודה וחפר לעצמו בור ענק מול קרואטיה בשמינית הגמר. אך השוער בן ה-24 ידע לצאת מהמשבר הנקודתי בצורה מעוררת כבוד והפך לגיבור הגדול של המולדת ברבע הגמר, משחק שהגיע לפיק של כמעט 10 מיליון צופים ברחבי המדינה. בעיתוני ספרד כבר בטוחים כי סימון הבטיח את מקומו בנבחרת לעוד שנים רבות. המטרה הבאה, איטליה בוומבלי ושוב כל העיניים יהיו נשואות לסימון.
