דברים שלמדנו משמינית הגמר בין צרפת לשווייץ אמש בבוקרשט:
1. פעם טענו שהחוק החשוב ביותר בחוקת הכדורגל הוא החוק ה-18: חוק ההיגיון. היום אנחנו כבר יודעים שהחוק ה-19 חשוב ממנו. חוק מרפי. כל מה שעלול להשתבש – ישתבש.
2. למשל איסוף נקודות ודירוג: בטורנירי נבחרות כל קשר בין שלב הבתים לשלב הנוקאאוט הוא מקרי בהחלט. הלו שווייץ, דנמרק, צ'כיה. גודביי הולנד, צרפת.
3. לדוגמא נקודות לבנות: כאשר מתקיים בסוף משחק דו קרב פנדלים, אין שום סטטיסטיקות ונתוני עבר שיחזיקו מים (שוייץ הפסידה את שלושת האחרונים לפני אמש).
4. למשל אמבפה: כל כוכב על שתפמפם התקשורת וייבחר על ידי רוב המשתתפים בתבל להרכב ליגת החלומות שלהם – יהיה פלופ. לפעמים אפילו יחטיא את הפנדל המכריע.
5. לדוגמא רונאלדו: כל מי שיוביל את טבלת הכובשים של הטורניר בשלב הבתים – יעוף בשמינית.
6. למשל פוגבה: כל מי שהפרשנים יצביעו עליו בתמימות דעים כשחקן הטוב ביותר עד כה במונדיאל/יורו – יעוף בשמינית.
7. לדוגמא שווייץ: לכל טורניר יש כנראה את הקרואטיה שלו.
8. למשל כדורגל: זהו הספורט האחרון בגלובוס להסקת מסקנות חותכות, לתחזיות ונבואות. מה שמתחיל ב-28 ביוני ב-2+2=4, יכול להיגמר מיד עם כניסת ה-29 ביוני ב-14 (שערים).
9. לדוגמא צרפת: היא עדיין נבחרת טובה ועמוקה בהרבה מהיריבה שהדיחה אותה בבוקרשט. אבל עם איכות ועומק על הנייר לא הולכים לחצי חינם, אפילו לא לרבע.
10. למשל שווייץ: ארבע פעמים ברציפות היא הודחה בשמינית. הפעם האחרונה שהיא היתה בין 8 האחרונות היתה לפני 67 שנים. אז מה. במפעלים מהסוג הזה שאפתנות, הקרבה, אירגון, משמעת ואופי הם גם מטבע עובר לסוחר. הביטקוין של הכדורגל. או בעצם היורו.
סוף
