כמו תמיד, נבחרת אנגליה מגיעה לטורניר גדול חמושה בשמות נוצצים. ראחים סטרלינג, פיל פודן וכמובן הארי קיין שוב (כמעט כמו בכל שנתיים) מציתים את דמיונו של האוהד האנגלי הממוצע, זה שחולם על "השיבה הביתה" - אולי הפעם גם ממש פיזית, כשהגמר ישוחק בוומבלי. אבל במשחק הראשון מול קרואטיה, הגיבור היה דווקא בלתי צפוי - כזה שאיש לא דיבר עליו טרום המשחק. דמות אלמונית יחסית, לפחות לקהל הרחב. הדמות של קלווין פיליפס.
פיליפס מלידס יונייטד היה המנוע של אנגליה באותו המשחק. לא הפסיק להניע ולהוביל את הכדור, וכדובדבן שעל הקצפת הוסיף גם בישול נפלא לראחים סטרלינג, שכבש את שער הניצחון. "הוא היה נהדר", אמר עליו הפרשן (ושחקן העבר) ג'רמיין ג'נאס, "הוא הפך ממי שאולי יפתח, למי שחייב לפתוח". בבת אחת, כך נדמה, הוא קנה לעצמו מעמד אדיר - וסייע לאנגליה לנצח מול הקהל הביתי בפעם הראשונה אי פעם במשחק פתיחה ביורו. חלומו של כל שחקן. כנראה שחברו ללידס, פטריק במפורד צדק, כשאמר עליו לפני הטורניר כי "פיליפס הפך לאחד הקשרים הטובים בפרמיירליג ויביא משהו מיוחד ליורו הזה".
זו היתה ההופעה התשיעית בסך הכל של פיליפס בנבחרת אנגליה שהוכיחה את העומק של הכישרון שלו. הקשר של לידס תופקד בעמדה מעט יותר קדמית מאשר שותפו למרכז השדה דקלן רייס והתרומה שלו בשני צדי המגרש היתה אפקטיבית. בסך הכל זכה פיליפס זכה ב-18 קרבות מגע - יותר מכל שחקן במחזור הראשון של הטורניר. העובדה שהצליח להתמודד ללא רגשי נחיתות מול מרסלו ברוזוביץ' ולוקה מודריץ', עטורי התהילה והניסיון, היתה מעוררת כבוד.
אלא שהסיפור של פיליפס, כמו הרבה סיפורים של כדורגלנים גדולים (או כאלה שהופכים להיות גדולים), לא החל כאידיאלי. הוא נולד בלידס, בן לאב שנכנס ויצא מהכלא. את קריירת הכדורגל שלו החל כשהיה בן 8 בוורטלי, קבוצת כדורגל מקומית, עד שבגיל 14 הצטרף לאקדמיית הכדורגל המובילה - זו של הקבוצה הגדולה, לידס יונייטד. המועדון, שידע עדנה בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים (כולל הופעה בחצי גמר ליגת האלופות), היה בעיצומן של שנות יובש אדירות. פיליפס עלה לבוגרים כשלידס שיחקה בליגה השנייה.
Can we just talk about this guy? pic.twitter.com/h5xgRJS6Qo
— England (@England) June 13, 2021
לאורך השנים הוא הלך וצבר תאוצה בלידס, כמו גם אמון הולך וגובר מהמאמנים, כשלידס הלכה והתקדמה עם דור של שחקנים צעירים. אבל ביולי 2018, כמו כל המועדון שסביבו, גם הקריירה של פיליפס לקחה צעד משמעותי קדימה: מרסלו ביילסה הגיע לאלנד רואד. המאמן הארגנטינאי נתן את האמון בפיליפס מראשית הדרך, כשהציב אותו כקשר היחיד במערך של 4-1-4-1.
פיליפס לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, והפך לשחקן מפתח - הן בעונת 2018/19, שם לידס פספסה את העלייה, והן ב-2019/20 כשהמשימה הושלמה. בסוף עונת העליה לפרמיירליג, הוא גם נבחר לנבחרת העונה של ה"גרדיאן". הוא נודע בעיקר ביכולת שלו לעבוד בשני צידי המגרש, "box to box", מה שנקרא באנגלית - מישהו שמסוגל לחלץ את הכדור בלב ההגנה של קבוצתו, וגם לסייע במהלך המפתח בהתקפה. אוהדי לידס כבר כינו אותו "פירלו של יורקשייר". לא פחות.
ולאחר ההצלחה האדירה, הגיעה גם ההתעניינות מצד הנבחרת. גארת' סאות'גייט לא התעלם מהיכולות שלו, אבל היו לו גם מתחרים מפתיעים: פיליפס אמנם נולד באנגליה, אך לאימו שורשים ג'מייקנים - וה"רגאיי בויז" ניסו לגייס את פיליפס לשורותיהם. אלא שקלווין בחר באנגליה, ובאוגוסט 2020 זימן אותו סאות'גייט לראשונה לסגל. מאז הזימונים למוקדמות המונדיאל בחודש מרץ, זכה לאמון מצד המאמן האנגלי. צריך לזכור, שאם לא מצבו הרפואי של ג'ורדן הנדרסון, ספק רק אם פיליפס היה הופך לדמות מפתח בהרכב של שלושת האריות
.
"את הטורניר הקודם ראיתי עם חברים בסלון, ועכשיו אני פה. זה משהו בלתיי יאמן", אמר פיליפס שמסמל את התגלמות הדור החדש של הכדורגל האנגלי. שחקנים שאמנם גדלו עם עבר מחוספס, אבל לא נתנו לזה להפריע להם - אלא להפך, הפכו אותם לחדים יותר ומקצוענים יותר. הדור החדש של אנגליה זנח את כל קלישאות העבר, את כל הדיבורים על "לוזריות", את השמועות על כישלון. הוא בא לקחת, עם כל הרעב של ילד שגדל בשכונה קשה בלידס. את התוצאות אפשר לראות על הדשא של יורו 2020.
