ביורו שכולו דרמות, נדמה שהדרמה הזו מתעלה על כולן (בינתיים): אלופת אירופה המכהנת, איטליה, עלתה הערב (שני) לשמינית הגמר - אחרי שסיימה ב-1:1 עם קרואטיה. מתיאה זקאני, שחקנה של לאציו, כבש שער בבעיטה האחרונה של המשחק - ושלח את האיטלקים להגן על התואר. קרואטיה, שהיתה מרחק נגיעה מניצחון גדול לעיני עשרות אלפים ביציעים, ככל הנראה מסיימת את דרכה ביורו 2024.
לוצ`אנו ספאלטי והשחקנים שלו לא יוכלו להתגאות במשחק הזה: האיטלקים היו חלשים ודי אובדי עצות ב-98 הדקות האלה, בסך הכל עם שלושה ניסיונות שפגעו במסגרת. אבל מהלך אחד - הלך להם כמו שצריך, וזה קרה ממש בשנייה האחרונה. הפריצה הפרועה של הבלם ריקרדו קאליפיורי, והגולאסו של זקאני (שחקן שכבש שבעה שערים כל העונה בלאציו) - היה כל מה שהיא היתה צריכה. המינימום הנדרש הושג, ועכשיו היא בשלב הבא - שם היא תפגוש את שווייץ.
ובצד השני, קרואטיה - ומעל הכל לוקה מודריץ` - מסיימת את הלילה הזה בלייפציג עם הראש בין הידיים. היא הרגישה שהכל התחבר לה, היא הובילה 0:1 עם עשרות אלפים ביציעים, ואפילו בתוספת הזמן היא החזיקה את הכדור ברגליים שלה. אבל רגע אחד של חוסר ריכוז, וכל זה הלך לאיבוד. לנבחרת של זלטקו דאליץ` אמנם יש סיכוי תיאורטי לעלות לשמינית הגמר, אבל ברור שאלה סיכויים די קלושים. שתי נקודות בלבד הן מעט מדי בשביל נבחרת שרוצה להעפיל, וכנראה שזה לא יספיק.
ובעבור מודריץ`, הלילה הזה כואב כפליים. כי היה לו את סיפור הגאות והשפל המושלם: בדקה ה-54 הוא החמיץ פנדל מול דונארומה, אבל דקה לאחר מכן הצליח לכבוש שער שהרגיש כמו רגע טהור - רגע של אלוף, רגע של נבחרת ווינרית שלא אומרת נואש אף פעם. אבל כנראה שזו הברכה והקללה של המשחק הזה - רגע אחד יכול להעלות אותך, ורגע אחד יכול להוריד אותך אל הקרשים.
שיאי הדרמה ביורו הזה רק הולכים ונשברים: אחרי שאתמול קיבלנו שער של הונגריה בדקה ה-100, היום הגיע שער של איטליה בדקה ה-98. גם כשהכדורגל לא תמיד בשיאו (ובמשחק שלפנינו, הוא ממש לא היה בשיאו), נדמה שאליפות אירופה בכדורגל מצליחה לספק לנו שואו נהדר. והפעם, זו הצגה שבה המתאגרף החבוט, אחרי לא מעט אגרופים לפרצוף, נשאר לעמוד. איטליה עדיין איתנו.
