גליחה התחיל ואמר: "אני יודע שזה ישמע מוזר, אבל התחושות היו מעורבות, הסיפוק מהניצחון, אבל איכשהו הרגשתי קצת אשם שניצחנו אותם והרחקנו אותם מהאפשרות להעפיל לאליפות אירופה".
המאמן המשיך: "שיחקתי שלוש שנים בישראל, אני מכיר את המנטליות והחשיבה שלהם, את הזהירות שלהם. אני יודע איך החיים בישראל. מבחינתי, ארגון המשחק היה - מרהיב. בכל הרמות, מהיום לפני המשחק, מיום המשחק ואחריו. כמובן שהייתה משטרת ישראלית, זה תמיד ככה כשישראל משחקת, תמיד יש שיתוף פעולה עם המדינה שבה הנבחרת שלהם משחקת. אחרי הכל, גם הצד הקוסוברי וגם הצד הישראלי הרעיפו שבחים על הארגון."
על שריקות הבוז במהלך "התקווה", אמר: "ובכן, יש שריקות גם במשחקים אחרים. השריקה היא 'הספורט הלאומי' במגרשי הכדורגל. יש לי הרבה חברים בישראל, אני ביחסים מצוינים עם יוסי בניון, אני חושב שהאוהדים שלנו התייחסו אליהם בכבוד רב".
