רגעי החרדה אחרי ההתמוטטות של כריסטיאן אריקסן אתמול (שבת) במשחק של דנמרק נגד פינלנד במסגרת יורו 2020 החזיר אותנו למקרי עבר מהארץ ומהעולם. החדשות הטובות מכיוונו של אריקסן הגיעו כבר כשעה לאחר ההתמוטטות, לאחר שאופ"א וההתאחדות הדנית הודיעו כי השחקן ער, חיוני ומתקשר עם סביבתו.
ד"ר מיכאל גייסט, מנהל יחידת לב אלקטרו פיזיולוגיה בבית החולים וולפסון, מסביר כי במקרים כמו של כוכב נבחרת דנמרק - ההבדל בין פגיעה קשה לאירוע קל הוא לפעמים עניין של דקות, אם לא שניות: "כיום בכל מגרש ספורט, קטן או גדול, יש דפיברילטור חשמלי וזה בעצם מכשיר מציל חיים. חשוב מאוד שבמקרה של אריקסן הגיבו מהר, עשו לו החייאה ונתנו לו מכות חשמל - זה מציל חיים. כמובן שגם בדיקת צניחת הלשון היא חשובה מאוד, אבל זה פחות שכיח שיקרה במצבים כאלה".
"הטיפול המיידי על המגרש היה חשוב מאוד", מסביר גייסט. "בעבר היו מקרים של התמוטטויות ובגלל 'חוסר נעימות' כלפי הקהל והשחקנים האחרים הוציאו קודם כול את השחקן אל מחוץ למגרש ורק אז החלו לטפל בו. אלו דקות קריטיות שיכולות לשנות מאוד עבור החולה. סביר להניח שאם השחקן שנפגע לא מקבל מכות חשמל מיידיות אז הייתה נשארת פגיעה מוחית או אפילו גרוע מזה".
לגבי העתיד, גייסט מסביר: "לאריקסן יעשו כעת עשרות בדיקות. קודם כול יבדקו האם הוא חווה התקף לב, דבר מאוד לא שכיח בקרב ספורטאי בן 28 שכל חייו משחק כדורגל. לאחר מכן יבדקו אם יש מום מולד או גנטי בלב, דבר שאם יאשרו אותו אומר שיש סיכוי שהמקרה יחזור על עצמו. אם ימצאו שמדובר במחלה תורשתית שגורמת להפרעה בקצב הלב - לא בטוח שהמקרה יחזור על עצמו ואז ישתילו לו קוצב לב. מה שדי ברור כעת הוא שבחודשים הקרובים אריקסן לא יחזור למגרשים ורק אחרי שיתברר מה המצב שלו - יכול להיות שגם קבוצות לא ירצו לקחת עליו את הסיכון".
לאריקסן בן ה-29 שני ילדים, ובמקרה של מציאת מחלה תורשתית גם הם ייבדקו: "הדבר הראשון שעושים אם מוצאים שמדובר במחלה תורשתית הוא ללכת לקרובים מדרגה ראשונה ובודקים האם גם הם סובלים, זה בעצם טיפול מונע. אבל כמובן שאפשר לחיות עם זה".
מני לוי – 26 בינואר 2002
אירוע ההתמוטטות של מני לוי במסגרת משחק בליגת העל הוא אולי מהאירועים הזכורים שהתרחשו בישראל. במהלך משחק ליגה של קבוצתו מכבי ת"א מול בית"ר ירושלים, עצר לוי בן ה-21 באותו זמן כדור על חזהו ובעט לעבר שער בית"ר. ללא אף נגיעה של שחקן יריב, לוי התמוטט כעבור כמה שניות ואיבד את הכרתו.
לאחר האירוע התברר שבסיס הלשון של לוי חסם את נתיב האוויר למוחו למשך פרק זמן שגרם לשיתוקו. כ-19 שנים לאחר האירוע, לוי עדיין לא התאושש ממנו. כיום הוא מטופל בביתו על ידי משפחתו, אך הוא מגיב רק על ידי הבעות פנים. לפני כ-6 שנים, אחרי שמכבי ת"א זכתה בגביע המדינה, ביקרה אותו הקבוצה. במהלך השנים זכתה המשפחה לפיצויים בהסכמי פשרה.
אליניב ברדה – 7 בנובמבר 2017
אירוע ההתמוטטות של קפטן הפועל באר שבע, אליניב ברדה, התרחש במהלך אימון הקבוצה ולא במשחק. ברדה, בן 35 בעת האירוע, ספג כדור חזק לחזהו והתמוטט כעבור כמה שניות. הוא עבר החייאה מיידית באמצעות דפיברילטור - דבר שהציל את חייו. הוא עבר בדיקות מקיפות ובעצם לא חזר לשחק כדורגל מקצועני לאחר האירוע.
וואהיב ג'בארה – אפריל 1997
כדורגלן הפועל טייבה, וואהיב ג'בארה, התמוטט במהלך משחק הליגה הלאומית של קבוצתו נגד בני יהודה במגרש באום אל-פאחם. ג'בארה בלע את לשונו ופונה לבית החולים מחוסר הכרה. מאוחר יותר הוא מת. בניתוח שלאחר המוות התברר כי סבל מהפרעה בקצב הלב על רקע מחלה בשריר הלב. ועדת בדיקה בראשותה של ד"ר נעמה קונסטנטיני גילתה כי ג'בארה, שסבל מקוצר נשימה במאמץ, עבר שנה קודם לכן בדיקת א.ק.ג שגילתה מימצאים מדאיגים. הוא הופנה לייעוץ קרדיולוגי, אבל לא התייצב לבדיקה. ראשי הפועל טייבה חתמו על הטופס הרפואי של השחקן בלי שראו מסמכים רפואיים מתאימים.