לא לקום כדי למנוע מכל מי שמכבי ת״א חשובה לו, אוהדיה ומוקירי זכרה, צופים ניטרליים של כדורסל ועוברי אורח שבטעות נכנסו לאולם, לצפות בעינוי המתמשך, שנקרא עונת היורוליג של מכבי ת״א. הרי אנרכסיטים כבר קבעו שאין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. ואיך שמכבי ת״א משחקת העונה היא הפרעה אחת מתמשכת לסדר הציבורי.
עד מתי?
יותר מזה, מכבי ת״א עושה הכל כדי להשמיד את הערך שנבנה לאורך עשרות שנים. לא רק ערך כלכלי, מסתמן שיש אוהדים שמוכנים לשלם גם על עונת משחקים שלא משוחקת פנים אל פנים, אלא מכבי הנוכחית משמידה גם ערכים שעליהן נבנה המכביזם: רוח, ווינריות, מאבק עד הסוף, גאוות יחידה. ובחיפוש אחר אשמים, עומדת ההנהלה כחשוד המיידי, ואחריה עודד קטש, חשוד לא מיידי. מה תהיה הנקודה שתשבור את מה שנראה כמו אקסיומה שהנהלת מכבי ת"א במתכונתה הנוכחית כאן לנצח? מה תהיה הנקודה שתשבור את האקסיומה שאומרת שעודד קטש ימשיך לאחוז בתפקידו כמאמן מכבי ת״א, לא משנה מה יקרה העונה? כמה משחקים כמו אתמול, השפלות פומביות שמשמידות ערך, אוהדי המועדון מסוגלים להכיל?
במצב רגיל, משחקים כמו אתמול, שמהווים שפל של תקופת שפל מתמשכת, הם קו שבר שדורשות שינוי מיידי בסגנון הניהול או בפיטורי מאמן. אז יש מלחמה, ואין ביתיות, ושחקנים עזבו, ואחרים נפצעו, והניהול המקצועי, אם אכן הוא מאויש רשמית אחרי עזיבת אבי אבן, לא הצליח לספק שחקנים איכותיים, וההנהלה חסכה, וכסף שנחסך משחקנים שעזבו לא הושקע חזרה, והמאמן בררן ורוצה שחקנים שמתאימים רק למידות המיוחדות שלו. הכל נכון. אבל הניהול המקצועי במכבי ת״א הוא תעלומה מתמשכת שלא מתאים לשקיפות שאמורה להיות במועדון בסדר גודל כזה.
עדיין יש דברים שניתן לעשות ברמה הטקטית ולא נעשים. כי גם אם ההנהלה לא מסוגלת לספק למאמן איכות על המגרש, מה המאמן עושה כדי לשפר פרמטרים שניתנים לשינוי גם בסגלים חלשים? למה מסינה יכול ללחוץ איזורית לוחצת אחרי זריקות עונשין, רק בשביל שינוי הקצב, לגרום ליריב להגיב אחרת, ואז לרדת לאיזורית 2-3, וקטש לא מסוגל להביא רעיון אחד שקצת ישבור את השבלונה?
אם מסינה יכול להביא שמירה כפולה בלואו פוסט גם על שחקנים מוגבלים יחסית כמו טרביון וויליאמס, או בעצם בגלל שהם מוגבלים יחסית ויאבדו כדור, אי אפשר לשגע קצת את מירוטיץ׳? להוציא משיווי משקל את שאבון שילדס? ובמסגרת הדברים שלא משרטטים על הלוח, האם אפשר להילחם יותר? האם אפשר לשנות הגנות? האם אפשר ללכת קצת מכות? האם אפשר לנסות להיות קצת יצירתי, אמיץ, לבדוק רעיונות של אנדרדוג גם אם הן מחוץ לקופסא? גם אם הן לא אסטתיות? כל התשובות לשאלות הללו חיוביות. כל השאלות הללו, לפחות על פי מה שנראה על המגרש, נענות בשלילה על יד קטש.
אז אחרי ההנהלה והמאמן, יש, אחרונים, השחקנים. אין אחד שיעמוד מול מיקרופון סטייל ג׳ימי באטלר, קיירי אירווינג או סטף קרי ויגיד על חבריו לקבוצה, על סגנון המשחק, על השבירה הפריכה של הקבוצה ״מה זה החרא הזה?״ או ״זה לא מספיק טוב״. אין שם אחד שלא נמאס לו להפסיד ככה? שלא שונא להפסיד בכלל ובמיוחד ככה? מכבי על מנהליה, מאמניה ושחקניה מתנהלת ומשחקת בניתוק רגשי, מה שמוביל לניתוק רגשי של אוהדיה. עוד תבוסה? יאללה שיהיה. עוד השפלה? התרגלנו. עוד מבוכה? חפיף, חכו חכו תראו מה יהיה כשנחזור לשחק בבית, נחזיר את קווין מגי ז״ל, מיקי ינצח לנו משחקים ופארקר ירחף בסטייל. בינתיים, מעל ליד אליהו המתאדם, ריחף באוויר מטוס קל בצבע צהוב שפיזר שובל שיצר בשמיים את המילים ״עוד 14 משחקים למנייאק״.
