הסרטון בראש הכתבה באדיבות הופס, אתר ה-NBA של מנחם לס
אחד הרגעים המעניינים ביותר במחשבה האנושית, בין אם במישור הספורטיבי או בכלל, הוא המעבר בין ה"מה?!" ל"למה?". הרגע בו אנחנו מעכלים בשורות כלשהן, ומתחילים לתהות או לנסות להבין מה עומד מאחוריהן. ההיגיון הזה תקף בקשר לכל דבר בחיינו, בפרט בשנה האחרונה, ורלוונטי גם במישור הספורטיבי.
אחת הכותרות המעניינות של השבוע האחרון הייתה קשורה לנציג היחיד שלנו ב-NBA בימינו, דני אבדיה. הישראלי בליגה הטובה בעולם הגיע למחנה האימונים במשקל 108 ק"ג, כ-13 קילו יותר ממה שהיה בתחילת העונה שעברה.
יש לציין, כמובן, שלא מדובר בהעלאת מסה של 13 קילוגרמים בקיץ אחד. היה ניתן לראות במהלך העונה שעברה שאבדיה גדל, פיזית, אך מדובר בעלייה גדולה יותר גם בהשוואה לסופה, לפחות לפי מבחן העין. אבדיה נכנס ל-2024/25 כשהוא חזק יותר מאי פעם.
יש יתרונות וחסרונות להעלאה במשקל אצל ספורטאים, בפרט כדורסלנים. לפני עשרים או שלושים שנה היינו רואים שחקנים כבדים ששולטים בצבע ומכריחים את כל הליגה להתיישר לפיהם, כמו שאקיל אוניל ששיחק במשקל 175 ק"ג בזכייה השנייה והמרשימה ביותר שלו באליפות.
היום, בעידן השלשות וקצב המשחק המהיר, שחקנים גדולים לעתים הולכים לאיבוד ולא מצליחים לעמוד בקצב. שחקן ה-NBA הממוצע בגובה 2.01 מ` ושוקל 98 ק"ג. אבדיה, 2.06 מ`, החליט לעקוף אותו ב-10 קילוגרמים. למה?
אקספלוסיבי, לא מהיר
דני אבדיה היה אחד הפורוורדים המהירים ביותר ב-NBA. המהירות הזאת זכתה למחמאות ברחבי הליגה גם בשנה שעברה, הראשונה בה הוא קלע בכמות נקודות דו-ספרתית וסיים עם 14.7 למשחק. המהירות הזאת עדיין נשארת, גם אם מעט דעכה באופן טבעי בהתחשב בעלייה במשקל, אבל היא מוסיפה איתה מימד נוסף שמחזק את אחד הנשקים המרכזיים של אבדיה, החדירה לסל.
במהלך 2023/24, לפי הנתונים הרשמיים של הליגה, אבדיה חדר לסל 8.7 פעמים והשיג 5 נקודות למשחק כתוצאה מכך, נתון לא רע. הוא קלע ב-54.5% סולידי בחדירות האלה, והלך 1.2 פעמים בלבד לקו העונשין. ברגע שאבדיה יותר גדול ודוהר פנימה, הסיכוי שהוא יסחט זריקות עונשין גדל פשוט כי יותר קשה לעצור אותו.
מעבר לזה, יכול להיות שיהיה לו יותר קל לחדור פעם אחר פעם לסל מול שומרים גדולים. ב-2024 הוא קלע 17 נקודות למשחק כולל 3.3 מ-4.5 מהקו, ואם הוא יצליח להגיע למצב בו הוא הולך לקו שש פעמים בערב אז כמות הנקודות הכללית תעלה. באותה תקופה אבדיה חדר 10 פעמים למשחק, אך כמות זריקות העונשין כתוצאה מכך לא עלתה באופן משמעותי (1.5).
אבדיה עבר מהקבוצה ששיחקה בקצב הגבוה בליגה לאחת הקבוצות האיטיות ביותר, ואוהדים וכתבים כאחד טענו שאחת המטרות שלו היא לסייע למועדון הצעיר של צ`אנסי בילאפס להעלות את הקצב. יכול להיות שנראה את פורטלנד מבקשת ממנו לקחת את הכדור קדימה ולנסות לקלוע בהתקפות מעבר מהירות, משהו שהקבוצה כמעט ולא עשתה בשנה שעברה בניגוד לגיל שחקניה.
הבלייזרס היו במקום ה-27 בליגה בחלק היחסי של התקפות המעבר לפי Cleaning The Glass, והיו אחת הקבוצות הגרועות בליגה גם בהיבט הזה. ברגע שהמהירות של אבדיה מתחברת עם מסה והופכת אותו לשחקן שיכול לסחוט עבירות, או לשחקן שיכול למשוך עליו עוד הגנה ולמצוא שחקן פנוי, אז התפקיד שלו בהתקפה משתנה.
עודד ברנדווין, שעבד עם אבדיה בקיץ האחרון, התייחס לצעד הראשון העוצמתי שלו בשיחה עם יואב מודעי שלנו באוגוסט האחרון. "הוא יודע להתחיל מהלכים עם הפנים ואז לעבור לגב. הוא אתלט ויש לו גוף לא ייאמן", אמר, ורגב פנאן הוסיף שאבדיה הציב דגש על פילאטיס מאז שהגיע לפורטלנד. זה לא רק שהוא חזק יותר, אלא גם גמיש יותר.
משלוש לארבע
אבדיה שיחק לרוב כסמול פורוורד בוושינגטון לצידו של קייל קוזמה (2.06 מ`, 100 ק"ג). הפעם הוא יפתח בחמישייה לצד ג`רמי גרנט (2.01 מ`, 95 ק"ג), שחקן נמוך יותר, רזה יותר ומבוגר יותר. מאז אותה חצי עונה מוצלחת בדנבר, בה שימש כפאוור פורוורד בריצה לגמר המערב ולמעשה היה האבטיפוס לפני צירופו של ארון גורדון שהפך את הנאגטס לאלופה, גרנט משחק בקבוצות גרועות. הוא קולע 20.8 נקודות למשחק באחוזים עצובים מהשדה ב-4 השנים האחרונות, ובאף שנה לא הצליח לקחת יותר מ-5 ריבאונדים למשחק. אבדיה, שחקן שלקח 7.2 בערב בעונה האחרונה, יהיה לצידו פאוור פורוורד במשרה מלאה.
בכדורסל המודרני אין באמת משמעות למי פותח כסמול פורוורד ולמי פותח כפאוור פורוורד, אבל לכל קבוצה יש פורוורד גדול יותר מהשני ומי שמיועד לשמור על שחקני פנים מאשר על שחקני חוץ. אבדיה אחד השומרים המגוונים בליגה, כפי שראינו בוושינגטון, והעלאת 13 ק"ג לא אומרת שהוא לא יוכל להגן על גארדים. למרות זאת, סביר שהוא יקבל יותר דקות מול הלברונים, הקווין דוראנטים והזאיון וויליאמסונים של העולם. רגב פנאן המשיך ואמר באותה למודעי ש"אני רוצה שדני יהיה קיר בין השחקן שלו לסל. יש לו פוטנציאל הגנתי של אולסטאר". העלייה במשקל, כמובן, מעלה את הסיכוי שזה אכן יקרה.
כפועל יוצא מכך ייתכן שמספרי הריבאונד של אבדיה יעלו גם הם, מגמה שהתחילה עוד בעונה שעברה. הוא ישחק יותר קרוב לסל בהגנה, וברוב הדקות יעשה זאת לצד סנטר גדול כמו דיאנדרה אייטון או הרוקי דונובן קלינגן, שחקנים שלוקחים לא מעט כדורים חוזרים בעצמם ויכולים גם לסגור לבוקס-אאוט שיקל על החיים של הישראלי.
אם פורטלנד רוצה לשחק מהר יותר, מצב בו אייטון לוקח פחות ריבאונדים וסוגר יותר בשביל שאבדיה או סקוט הנדרסון יוכלו לרוץ במגרש הפתוח עם הכדור יעשה טוב לכל המעורבים, אולי מלבד שורת הססטיסטיקה של הסנטר שנבחר לפני לוקה דונצ`יץ`. אם הוא יקח ריבאונד ויתחיל התקפות הוא יקבל יותר הזדמנויות כמוביל כדור.
אופציה מעניינת אחרת, אבל פחות ריאלית, היא הצבתו של אבדיה כסטרץ` פייב, סנטר. במשקל 108 ק"ג הוא יכול להחזיק מול הרכבים מסוימים גם כסנטר, ולצד הנדרסון, סיימונס, מת`יס ת`ייבול וגרנט יש הרכב שיכול לשחק מהר, לקלוע מרחוק ולא לוותר בהגנה. זאת לא העמדה הטבעית של אבדיה והוא לא יהיה סנטר במשרה מלאה בשום שלב בקריירה, אבל הוא יכול לנצל את ראיית המשחק והפליימייקינג שלו בצורה טובה יותר דווקא מהעמדה הזאת, בדומה להרכבים שראינו בשנים האחרונות בהם לברון, 2.06 מ`, היה הסנטר בלייקרס.
בכל אופן, ההחלטה הזאת של אבדיה והבלייזרס משאירה הרבה מאוד אפשרויות לדמיון ומקום לאופטימיות לקראת עונה נוספת בה יפסיד יותר משחקים מאשר ינצח. למרות זאת, ייתכן שאנחנו בדרך לעונה הטובה ביותר בקריירה של הישראלי, שהגיע הפעם לקבוצה כמעט ככוכב. רק שיתחיל.