טייריס רייס חרט את שמו באותיות של זהב בהיסטוריית מכבי תל אביב, אבל הדרך לשם הייתה לא פשוטה בכלל. ההתחלה של הרכז האמריקאי אצל הצהובים הייתה קשה, הוא כבר ראה את דלת היציאה במהלך עונת 2013/14, אבל הצליח לשמור על מקומו בסופו של דבר וסיים את אותה עונה עם הצגה אחרי הצגה בדרך לזכייה ביורוליג וקטיפת תואר ה-MVP של הפיינל פור. כעת, הוא חזר לתקופה עם הצהובים בפודקאסט "The Underrated Podcast".
"הייתי כבר מוכן לחזור לבאיירן מינכן, חשבתי שהכל יהיה טוב במכבי אבל הגענו לנקודה ללא מוצא, ואז עשיתי שיחה עם אמא שלי", סיפר, "התכוננו למשחק נגד פנאתינייקוס וישבתי בבית קפה לפני אימון הזריקות. דיברנו על מה אעשה, והיא תמיד אומרת לי את האמת בצורה ישירה. היא שאלה אותי אם עשיתי הכל כדי לשנות את המצב שלי, וישבתי שם ואמרתי לעצמי שאני עובד, אבל זה קשור גם לגישה, לאנרגיה ולריכוז שלך - האם אתה באמת מוכן? האם אתה באמת פתוח למה שמבקשים ממך והאם אתה בכלל מקשיב למה שמבקשים ממך? הבנתי שהתשובה היא לא. הרגשתי כאילו אני מוותר לעצמי ומוותר על הקבוצה שלי. מה אני פשוט אעזוב בגלל שזה קשה? ככה זה היה בעיניים שלי".
רייס המשיך: "יום לאחר מכן אמרתי לעצמי שאני מתאמן לפני האימון, מתאמן אחרי וצופה בווידאו בלילה. ביקשתי קטעי וידאו של סרחיו יול, סרחיו רודריגס, שאראס ונוספים כדי לנתח אותם. רציתי להבין למה הם יכולים לעשות את זה ואני לא. ביקשתי מהצוות שיראו לי מה אני עושה נכון ומה לא, ידעתי שאת היתר אני כבר אבין. התייחסתי לאימון כמו למשחק. הבנתי שאין לי עוד דרך אחרת. זו הדרך היחידה בה יכולתי להיות מוכן למקרה שיקראו לי במהלך משחק. זה לא השתנה מיידית, אבל עם הזמן קיבלתי יותר ויותר דקות במשחקים גדולים עד למצב בו נשארתי על המגרש כל הרבע האחרון".
"במכבי זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בקבוצה ולא שיחקתי", הוסיף, "מעולם לא עברתי משחקים בהם לא שיחקתי בכלל, אבל למדתי כל כך הרבה מהקבוצה לגבי מה באמת דרוש כדי להיות מקצוען, לנצח ולהתפתח. להבין מה קורה מסביבך במשחק ולא רק לחשוב על עצמך בכל מצב. הבנתי שצריך לחשוב על 11 השחקנים האחרים, וזה בעל משמעות רבה. אחרי העונה הזו הבנתי הכל, הבנתי מה דרוש ממני ומה אני צריך לעשות".
"הייתי כבר מוכן לחזור לבאיירן מינכן, חשבתי שהכל יהיה טוב במכבי אבל הגענו לנקודה ללא מוצא, ואז עשיתי שיחה עם אמא שלי", סיפר, "התכוננו למשחק נגד פנאתינייקוס וישבתי בבית קפה לפני אימון הזריקות. דיברנו על מה אעשה, והיא תמיד אומרת לי את האמת בצורה ישירה. היא שאלה אותי אם עשיתי הכל כדי לשנות את המצב שלי, וישבתי שם ואמרתי לעצמי שאני עובד, אבל זה קשור גם לגישה, לאנרגיה ולריכוז שלך - האם אתה באמת מוכן? האם אתה באמת פתוח למה שמבקשים ממך והאם אתה בכלל מקשיב למה שמבקשים ממך? הבנתי שהתשובה היא לא. הרגשתי כאילו אני מוותר לעצמי ומוותר על הקבוצה שלי. מה אני פשוט אעזוב בגלל שזה קשה? ככה זה היה בעיניים שלי".
רייס המשיך: "יום לאחר מכן אמרתי לעצמי שאני מתאמן לפני האימון, מתאמן אחרי וצופה בווידאו בלילה. ביקשתי קטעי וידאו של סרחיו יול, סרחיו רודריגס, שאראס ונוספים כדי לנתח אותם. רציתי להבין למה הם יכולים לעשות את זה ואני לא. ביקשתי מהצוות שיראו לי מה אני עושה נכון ומה לא, ידעתי שאת היתר אני כבר אבין. התייחסתי לאימון כמו למשחק. הבנתי שאין לי עוד דרך אחרת. זו הדרך היחידה בה יכולתי להיות מוכן למקרה שיקראו לי במהלך משחק. זה לא השתנה מיידית, אבל עם הזמן קיבלתי יותר ויותר דקות במשחקים גדולים עד למצב בו נשארתי על המגרש כל הרבע האחרון".
"במכבי זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בקבוצה ולא שיחקתי", הוסיף, "מעולם לא עברתי משחקים בהם לא שיחקתי בכלל, אבל למדתי כל כך הרבה מהקבוצה לגבי מה באמת דרוש כדי להיות מקצוען, לנצח ולהתפתח. להבין מה קורה מסביבך במשחק ולא רק לחשוב על עצמך בכל מצב. הבנתי שצריך לחשוב על 11 השחקנים האחרים, וזה בעל משמעות רבה. אחרי העונה הזו הבנתי הכל, הבנתי מה דרוש ממני ומה אני צריך לעשות".
