לאחר פתיחת עונה לא פשוטה, בשבועות האחרונים דני אבדיה נראה טוב בהרבה. הממוצעים של אבדיה בפורטלנד טריילבלייזרס עומדים על 11.8 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים בממוצע למשחק, וכעת בראיון שערכו איתו בפורטלנד הוא התייחס בין היתר למעבר מוושינגטון ולשינוי המגמה בשבועות האחרונים.
"המעבר לפורטלנד היה ברובו חלק. זה מקום יפה, מצאתי כאן בית יפה ואני מאוד נהנה מזה. גם המשפחה שלי אוהבת את זה. אתה מרגיש את התרבות והאהבה ומחבק אותן", סיפר, "לעבור מהמזרח זה שינוי גדול, במיוחד מבחינת הבדל השעות בהשוואה לישראל. עכשיו זה 10 שעות ולא 7. החיים כאן שונים מבוושינגטון, בקצב פחות גבוה, יותר רגוע, לוקח זמן להתרגל גם לזה".
על היכולת שהשתפרה סיפר: "אני חושב שזה דבר שקורה עם ביטחון וכימיה, זה נבנה עם הזמן. אני בחור צעיר שמגיע לקבוצה חדשה. אני מרגיש שהייתי צריך להכיר את הבחורים, לבנות כימיה ולהבין איך אני צריך להביע את עצמי על המגרש, זה לוקח זמן. התקשתי בהתחלה אבל זה בסדר, ידעתי שאני אתגבר על זה. אני מרגיש שאני מייצר הרבה ואני צריך להכיר את הבחורים טוב יותר כדי לדעת איפה כל אחד רוצה את הכדור ואיך כל אחד אוהב לשחק. איך אני מתאים את הסגנון שלי למערכת. אני מרגיש שהשחקנים והמערכת עוזרים לי וקיבלו אותי אבל זה לוקח זמן, אי אפשר לזרז את זה. צריך זמן וסבלנות".
"אני הייתי במערכת אחת שהיא כל מה שהכרתי, להגיע למערכת אחרת שעושה דברים אחרת - הרגשתי שזה לוקח זמן להתרגל לזה, אין ספק", המשיך, "אני מרגיש שיש לי עוד הרבה לאן להתקדם מבחינת המשחק שלי, אני אוהב את הצורה בה אני תורם ועוזר לקבוצה, בכל ערב זה במשהו אחר. אני יודע לעשות הרבה דברים על המגרש והצוות עוזר לי להיות חשוב לקבוצה. אני עדיין צעיר ועדיין לומד, אני אשמח לראות את הכדור עובר יותר דרך הסל אבל אני אף פעם לא עולה גבוה מדי או יורד נמוך מדי".
בהמשך, כשנשאל לגבי האיכויות שלו בהגנה, אמר: "שיחקתי אצל הוויזארדס וכשאתה משחק בקבוצה לא טובה הגנתית, כמו שהייתה וושינגטון, אתה לא מקבל הרבה הכרה כמגן. כשאתה מגיע לקבוצה שעושה הגנה וההגנה היא חלק ממנה, אפשר לשים לב ליכולות האלה הרבה יותר. תמיד היה לי את זה, זו התשוקה שאני משחק איתה, זה המתחרה שנמצא בתוכי. הגנה זה חלק מהגאווה שלי, אני אוהב את זה שאני שומר על הרבה עמדות, אני מסתדר עם גארדים ויכול לשמור על סנטרים. ביקשתי לשמור על שנגון במשחק נגד יוסטון, בהמשך אני ארגיש יותר בטוח להגיע למאמן ולהגיד לו `תן לי לעצור אותו`. זו ליגה קשה, זה לא פשוט, אבל יש לי את הכלים".
"האם אני וטרן?", נשאל והתייחס, "מבחינת גיל לא אבל מבחינת שנים בליגה אני כן. אחרי ארבע שנים אפשר להחשיב את עצמך כווטרן בעיניי. מעולם לא אסתכל על אף אחד מלמעלה, אני תמיד רגוע, אם יש מה להגיד אני אגיד אבל לא אגיע ואומר להם `אני וטרן`, אני מתנהג כמו דני. כשצריך להיות רציני אני רציני".
כשנשאל איך זה להיות בן של שחקן עבר, אמר: "אבא שלי מעולם לא שיחק ב-NBA, אבל אני מרגיש שזה השפיע על החלק התחרותי בו הוא ניסה לגרום לי לשחק חזק ולהתאמן חזק. הוא מעולם לא לימד אותי לשחק כדורסל אבל הוא לימד אותי איך להיות מקצוען".
