"אלון היה לוחם ביחידת מגלן, הצוות שלו היה במשימת חוד של היחידה. הם שהו בעיטור במשך יומיים. במהלך השהייה שלהם, הם קיבלו טיל אר פי ג`י לאחד החדרים.
בחדר היה רק לוחם אחד ונפל עליו ארון. אלון וחברו לצוות, עדי אלדור, ישר נכנסו לחדר שעלה באש, הם נכנסו לכבות אותה ובמהלך הפעילות הזו נורה עוד טיל אר פי ג`י לחדר, וככה בעצם אלון סיים את חייו.
אני גם לוחם ביחידה מיוחדת" המשיך ארז. "באותו יום הרגשתי לא טוב, בשעה 18:00 הרגשתי פתאום שמתהפכת לי הבטן, כאילו משהו קורה. לא יודע אם זו מיסטיקה של אחים תאומים, אני לא מאמין בדבר הזה, אבל הרגשתי לא טוב, אבא שלי התקשר אליי ואמר לי לחזור הביתה. בהתחלה לא הבנתי, אני יוצא מעזה, אני רוצה לבלות עם חברים ובראש שלי תמיד לאלון לא יכול לקרות כלום.
אבל אני שומע את אבא שלי, שומע את אמא שלי ברקע זועקת ואני מבין וישר חוזר הביתה ו..מבין".
יש אפילו סרטונים שלנו שאנחנו מתאמנים במגרש ואומרים: "אנחנו נהיה ב-אן.בי.איי, כמו כספי. שיחקנו במכבי ראשון לציון, עד כיתה ט` בעצם, זכינו שם באליפויות ותארים, מכבי ראשון אז הייתה ה-קבוצה של הילדים. זה בעצם היה החלום ילדות שלנו, כדורסל, זה היה כל עולמנו.
הולכים לחופשות משפחתיות, יש כדור, אין דבר כזה שאין כדור. ההורים שלי רצו איתנו ברחבי תאילנד למצוא מגרש כדורסל בתוך האי, שאנחנו הולכים לשחק עם התאילנדים, זה היה גודל הדבר".
עשינו אירוע הנצחה לאלון, בעזרת אפיק ניסים ו-ותיקי נבחרת ישראל, משחק של החברים נגד ותיקי נבחרת ישראל עם כל הכוכבים שגדלנו עליהם, זו הייתה סגירת מעגל מטורפת. לשחק עם יותם הלפרין, יוגב אוחיון, יניב גרין, מורן רוט ועוד שחקנים, זה היה פשוט כאילו החלום שלנו כילדים התגשם עכשיו.
אנחנו חייבים להמשיך, אלון היה בנאדם של רעות, של אהבת הארץ, אחדות. בגלל זה אנחנו רוצים לקחת את הערכים האלו המאוד חזקים האלו ולהנחיל אותם לחברה, כי אני מאמין שאנחנו נשתקם ונשתפר ונפרח פה".
