זה לא היה מידע סודי, משרד הספורט אף הגדיר מענק מיוחד לקבוצות שיחתימו מספר מוגבל של זרים (או קנס על רישום של זר חמישי), ארגון השחקנים יצא כנגד זה במשך שנים, עשרות כתבות נכתבו על העיוות ומספר המקרים שקבוצה ישראלית בחרה לסיים חוזה עם שחקן זר בתום תקופת חמש השנים (של הטבת המס) היו רבים.
הענף הזה מתנהל שנים בידיעה שהשחקן הזר משתלם יותר מהשחקן הישראלי - אם הישראלי והזר מרוויחים בנטו את אותו הסכום המועדון ישלם הרבה יותר על השחקן הישראלי - ממס הכנסה ועד ביטוח לאומי, מפטור ממס מלא עד סכום מסוים ועד הכרה בהוצאות מסוימות כגון דיור. הליגה בכדורסל הפכה לליגה אמריקנית, זרים ומתאזרחים תפסו את המקום של הישראלים, לא רק על הפרקט, אלא גם בטבלאות האקסל.
אם מוסיפים את הדינמיקה המוזרה בענף הכדורסל, שמאפשרת החתמות אחרי ליל הסדר, הרי שקבוצות לא מעטות ידעו גם לשמור סכומים לחיזוק זר בישורת האחרונה - מועדונים התמחו בדיני המס וההחלטות המקצועיות נוהלו בהלימה למשאבים.
עד הקיץ הזה.
הפועל ת"א הצליחה לנצח את מכבי בקרב על תומר גינת, ירושלים התחמשה בקרינגטון שיהיה כנראה המתאזרח המשמעותי בליגה ובזוסמן, ושתיהן סימנו את הסגל של מכבי כעתודה הכי משמעותית וחזקה בליגה. סורקין, בלאט בראש, אבל ג׳ונדי, ג׳ייק כהן, מנקו והכישרון הצעיר, עומר מאייר, היו המטרה הברורה של עופר ינאי שלא הסתיר אותה ולהערכתי גם של החברים מירושלים.
מכבי ניסתה להתחכם, ג׳ייק כהן ככל הנראה היה נפרד השנה ממכבי אלמלא התחרות, וכל הסגל הישראלי במכבי שודרג בשכר למקומות שאף אחד מעולם לא חשב שמכבי תגיע אליהם, לא רק השחקנים אלא גם המאמן, שלו בניגוד לשחקנים יש ביקוש גם באירופה באותה רמת שכר.
מכבי, שתלויה בהכנסות מאירוח משחקי היורוליג, שינתה מדיניות - היא ״התאבדה״ על הנכסים הישראלים, ונתנה להם 50% משכר הנטו והרבה הרבה יותר משכר הברוטו. אני אישית מתקשה לזכור קיץ שהישראלי שמשתכר הכי הרבה בספורט השיראלי מקפיץ כדור ולא בועט בו.
הנחת העבודה הזו הייתה הגיונית לפני חודשיים - במכבי הניחו שבקיץ הבטחוני הנוכחי הפועל ת״א וירושלים יתקשו למשוך זרים איכותיים ועוד למפעל המשני, היורוקאפ, וכל עוד יש להם את הסגל הישראלי הכי מוכשר הם שומרים על מה שתמיד אפיין אותם וזה יתרון ניכר בכמות ואיכות. אבל עופר ינאי הוא המתחרה הכי בעייתי שיכול להיות - מתחרה שיוצר הפרעה בענף וגורם לבלתי אפשרי להיראות אפשרי.
את הכסף שרצה להציע לסורקין ובלאט הוא שם על זרים בקנה מידה עצום, בטח עבור הפועל, זרים שעד היום רק קבוצה אחת הביאה לישראל כמקבץ בחלון אחד - הרי היו זרים יוצאי דופן בישראל, אבל לא ככה.
אם סורקין עולה 2 דולר ברוטו על נטו ובברלי הרבה פחות זה אומר שאפשר לתת חוזים בנטו הרבה יותר גבוהים והשילוב בין בעלים בעל הון עם התובנה הבסיסית בדיני המס הובילה לשינוי התפיסה.
ספורטיבית, למכבי יש יתרון בליגה המקומית - בסגל מלא הפועל חזקה יותר, אבל הליגה המקומית כאמור מגבילה את הזרים ומחזקת את הישראליים. אבל הפועל החדשה לא רוצה רק ישראל, היא רוצה יורוקאפ, ואז יורוליג, ורוצה תהודה בכל המקומות החשובים של הכדורסל. וזה כבר קורה, חשבונות סושיאל גדולים בספורט האירופאי והישראלי כתבו ודיברו על הפועל ת״א ובעיקר עליה בקיץ הזה, במסדרונות הנהלת היורוליג לא יכולים להישאר אדישים וכמובן גם המדיה בישראל.
התקשורת בישראל חיה מקיצון אחד לשני, האינפלציה והתחרות כבר גרמו להדהד נרטיב לפיו הפועל עשירה ממכבי, ובעצם להעביר את הלחץ אליה כמועמדת העשירה, זה עוד לא ברור, הרי אם הפועל באר שבע תעמיד תקציב דומה למכבי חיפה ות״א זה לא יהפוך אותה לפייבוריטית, אבל זה כן יהפוך אותה לתחרותית.
העונה בפתח היא לא עונה רגילה, ירושלים והפועל יכולות ללכת עד הסוף בכל מפעל, מכבי תתקשה לזכות ביורוליג אבל היא בוודאי הקבוצה הכי חזקה בארץ בזכות היתרון של הסגל הישראלי והרגולציה לישראלים.
אבל העונה הקרובה יכולה להתפתח להמון סיפורים נוספים בזכות המוטיבציה של עופר ינאי ואדלסון והמוטיבציה הזו מחוברת למשאבים שלא נראו מעולם ברמה המצרפית מחוץ למכבי. זה הולך להיות מיוחד, קשה, כאוטי ולפעמים נחשוב שהתסריטאי של העונה הזו הגזים לגמרי.
אבל אם נדע ליהנות מזה ייתכן שזו תהיה עונה שלא נשכח.
הכותב הוא חבר בפודקאסט צבע אדום, פודקאסט אוהדי הפועל ת"א
