ליל הדראפט הוא הלילה בו משתנים חייהם של עשרות כדורסלנים צעירים ובני משפחותיהם. עבור דני אבדיה, ליל הדראפט היה הדבר הכי רחוק מהרגע עליו מפנטזים הצעירים הללו: הדראפט שלו נערך בסתיו, בעיצומה של מגפה עולמית, בלי צילומי סטודיו מגניבים בניו יורק, בלי לעלות על הבמה ולקחת כובע, בלי לקבל תמונה משותפת עם הקומישנר, וכשיש לו רק חודש, פחות או יותר, להתכונן לעונה. הלילה, בליל הדראפט, השתנו חייהם של עשרות אנשים צעירים ובני משפחותיהם - וגם של דני אבדיה, השחקן הבכיר ביותר שעבר בטרייד בלילה הזה. הפורוורד החדש של פורטלנד טרייל בלייזרס.
לשני הלילות הללו יש מכנה משותף אחד, וגם הוא כבר איננו. סקוט ברוקס, עוזרו הבכיר של צ`ונסי בילאפס בפורטלנד המבורדקת בשנה שעברה, היה מאמן וושינגטון כשזו בחרה את אבדיה. השימוש של ברוקס בדני בשנה הראשונה לא ממש עשה עמו חסד - הישראלי היה תקוע בפינות, ממתין לכדור לפעמים במשך דקות ארוכות, כאשר ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל שואבים 20-25 זריקות לערב - וגרם ללא מעט אוהדי וויזארדס לפקפק באותה תקופה אם אבדיה באמת יוכל להתפתח לפורוורד הוורסטילי שקיוו שיהיה. שני מאמנים אחר כך, הם קיבלו את התשובה שחיפשו מלכתחילה: כן מהדהד - אבל לא באמת הספיקו להנות ממנה. די סמלי שהבלייזרס יהנו מאבדיה אחרי שברוקס - שכנראה יגיע ללייקרס - עזב.
הוויזארדס בפורמט הקודם שלהם, גרועים ככל שהיו, כן עשו חסד עם אבדיה. תחת בריאן קיף והנסיונות לבנות אוק` סיטי מזרח, הוא קיבל הזדמנויות לצמוח ולגדול, לצבור ביטחון ולעשות טעויות שאין להן השלכות. כל הפסד קירב את הוויזארדס למטרה הנכספת שהושגה בסופו של דבר - בחירה גבוהה בדראפט. רק שהדראפט הזה לא נחשב לחזק בטופ שלו, ואפילו ה"בייבי יוניקורן" אלכס סאר, כפי שכינה אותו ג`ורדן ריצ`ארד שתחתיו שיחק סאר בליגת פיתוח הצעירים Overtime Elite, לא היה הופך את הוויזארדס לקבוצה שמאיימת על הפלייאוף. בסופו של דבר מתברר שהוויזארדס באמת מכוונים לטנקינג של שנה נוספת, כדי לזכות באחד הפרסים הגדולים של דראפט 2025: קופר פלאג, אייס ביילי, הרכז הצרפתי נולאן טראורה (כי באמת חסרים שם צרפתים), אולי אפילו הדרום-סודני של דיוק חמן מלוח. והם הזיזו את הטיימליין שלהם עוד שעה לאחור.
כמו סם פרסטי באוקלהומה סיטי, גם מייקל ווינגר שגדל תחתיו בת`נדר רוצה לצבור עכשיו כמה שיותר בחירות דראפט. הוא קיבל שתי בחירות סיבוב ראשון מפורטלנד, שתי בחירות סיבוב שני ואת מלקולם ברוגדון, שאין לו באמת מה לחפש בוויזארדס, ושבערך מהשעה 1:50 בלילה הוא כבר התחיל לקבל עליו הצעות - סביר להניח שגם עליו אפשר יהיה לקבל בחירת סיבוב ראשון. אל תופתעו לראות גם את קייל קוזמה עוזב (ואת הוויזארדס מקבלים עליו בחירות), אולי גם את קורי קיספרט. רק ג`ורדן פול כנראה תקוע בוויזארדס לנצח. שיהנה. זו כבר לא בעיה שלנו. הוויזארדס לא רוצים לנצח בטווח הקצר, מה שאי אפשר לומר על הקבוצה החדשה של דני: אצלם הבעיה היא לא של רצון, אלא של יכולת.
הבעלים מת, המנג`ר פוטר, הכוכב עזב
פורטלנד בשנים האחרונות היא קבוצה בבלגן, שחטפה זעזועים מכל כיוון. הבעלים פול אלן, ממייסדי מייקרוסופט, הלך לעולמו ב-2018, אחותו ג`ודי אלן לקחה על עצמה את הבעלות. הג`נרל מנג`ר ניל אולשי פוטר בדצמבר 2021, באמצע עונה, אחרי דיווחים על "סביבת עבודה עוינת" שכללה איומים, הטרדות ואווירה רעילה. "הוא לא היה מתאים לתפקיד מלכתחילה", אמר עליו לאורגוניאן פרנק הקר, עוזר מאמן לשעבר בקבוצה, "אין לו מושג איך לטפל באנשים. הוא בן-**נה שחצן, אגואיסט ואדם פשוט רע". ג`ו קרונין השתלט על העמדה והיה צריך להחליט מה עושים עם הפיל הגדול שבחדר: דמיאן לילארד. שחקן אהוב ונערץ בקהילה, שעבר את שנות השיא בקבוצה שהלכה והידרדרה.
בקיץ שעבר, קרונין והבלייזרס סוף סוף שמו את עידן לילארד מאחוריהם. הם החליפו אותו בדיאנדרה אייטון, טומאני קמארה ובעיקר ג`רו הולידיי, שהוחלף במלקולם ברוגדון ורוברט וויליאמס. גם בחירות דראפט עשו את דרכן לכיוון הבלייזרס, שראו את כוכבם לשעבר מסיים בבאקס עונה מאכזבת בהדחה בסיבוב הראשון. פורטלנד החלה להיבנות מחדש, וכמו בהרבה פרויקטי תמ"א 38, ההתחלה בעיקר נראתה כמו אזור אסון. הבלייזרס ניצחו ב-21 משחקים בלבד - לא הרבה יותר מהוויזארדס. שבעה שחקנים קלעו בספרות כפולות עבור הבלייזרס, אף אחד מהם לא שותף ביותר מ-62 משחקים. לקראת סוף העונה הם הפכו לאחת הקבוצות הראשונות בהיסטוריה שמעלה חמישייה עם חמישה רוקיז - גם אם אחד מהם (דואפ רית`) היה בן 28, ואחר (טומאני קמארה) בן 24.
בשנה השנייה של הפרויקט הזה, בפאזל של הבלייזרס יש לא מעט חלקים צעירים מעניינים, אבל הקבוצה שלהם זו כרגע ערימת חלקי פאזל מפוזרים בכל רחבי החדר. הם דורגו במקום האחרון בליגה באסיסטים ובאחוזי שלשות, במקום הלפני אחרון במדד התקפי, בנקודות באיבודים, ובמקום הרביעי מהסוף בחסימות, ויחסית לקבוצה עם כל כך הרבה רגליים צעירות, הם אפילו לא רצו - ודורגו במקום הרביעי מהסוף בקצב משחק. הנדרסון, עם 5.4 אסיסטים מול 3.4 איבודים, נראה אבוד בחצי הראשון של העונה, השתפר קצת בסיומה, ועדיין נראה רחוק מהציפיות ממנו. יש מצב שאבדיה הוא השחקן עם ראיית המשחק ויכולת המסירה הכי טובות בפורטלנד כרגע.
מישהו כאן לא שייך
הובלת הכדור וחוכמת המשחק הן לא המקומות היחידים בהם אבדיה יכול וצריך לעזור. ההגנה של הבלייזרס, כאמור, היתה חלשה מאוד. סף השבירה שלה היה, או-או-או-או-או-או-או (ועכשיו בקול בס), נמוך מים המלח. הם הובסו פעמיים ב-60 וב-62 הפרש. זו היתה קבוצה ללא מנהיגות, ללא כיוון, ללא ווינריות, וגם אייטון, שרק שנתיים קודם שיחק חלק חשוב בהגעה של פניקס לסדרת הגמר, לא הועיל במובן הזה.
לא פחות משמעותי מהצירוף של אבדיה היתה הבחירה בדונובן קלינגן, אלוף המכללות וסנטר ווינר, 2.18 מטר. קלינגן היה קולע שלשות בתיכונים, לא עשה זאת בקונטיקט, אבל יקבל הרבה אלי-אופים בעונה הקרובה מאבדיה, שהוכיח עם פורזינגיס, גאפורד ואפילו עם באגלי ורישון הולמס, שהוא יודע היטב להפעיל סנטרים. למעשה, בליל הראיונות לקראת הדראפט, אמר קלינגן ליואב מודעי שהוא ואבדיה "יכולים לשחק מצוין ביחד". על קלינגן היה דיבור שיש סיכוי שאטלנטה תבחר בו במקום הראשון, ובסוף הבלייזרס השיגו ערך עצום בבחירה השביעית. הם לא תיארו לעצמם שזה יקרה בצד השני של היבשת.
כדי שהשילוב הזה ייצא לפועל וישים את הטרייל בלייזרס על השביל הנכון, צריכים עוד לקרות כמה דברים. על פניו למתבונן מהצד, החמישייה של פורטלנד נראתה די בטוחה - סקוט הנדרסון, אנפרני סיימונס (מצלפי השלשות הקטלניים בליגה כשהוא בריא), שיידון שארפ (אתלט-על קנדי עם פוטנציאל הגנתי גדול, אבל גם עם קבלת החלטות גרועה ו-41% מהשדה), ג`רמי גראנט ודיאנדרה אייטון. הגילאים של החמישייה הזו, לפי הסדר, הם 20, 25, 21, 30 ו-25. כמו שאמרו ב"בלי סודות", משהו כאן לא שייך.
גראנט קיבל בתחילת העונה שעברה חוזה של 160 מיליון דולר ל-5 עונות, למרות שהוא לא מסונכרן בשום צורה עם הטיימליין של הבלייזרס. סביר להניח שלמנג`ר קרונין יש עליו כבר כמה הצעות. קבוצות כמו הלייקרס (יהיה הכי מצחיק בעולם אם רוי האצ`ימורה יעבור לבלייזרס בטרייד כזה, נכון?), סקרמנטו ופילדלפיה, שמחפשות עזרה מיידית בכנפיים, יכולות לקחת אותו משם. אם גראנט כן יישאר, אבדיה יכול לפתוח לצדו בעמדות הפורוורד, ואז אחד מבין שלישיית סיימונס-שארפ-הנדרסון ישמש כשחקן השישי. קשה לי לראות מצב בו הבלייזרס ויתרו על שתי בחירות סיבוב ראשון ונכס כמו ברוגדון, כדי להעלות מהספסל שחקן שתורם להם באלמנטים שהם כל כך צריכים.
ארוחת בוקר מול הרבע האחרון
ליל הדראפט של 2024 שינה את חייהם של עשרות אלפי ישראלים חוץ מדני. מצד אחד אין צורך יותר להעמיד פנים שהוויזארדס מעניינים אותנו, ולשרוף את העיניים ב-2:41 לפנות בוקר מול ג`ורדן פול נוגח שלשות ליציע. מצד שני גם פורטלנד היא לא העיר הכי אטרקטיבית בארה"ב, והיא הכי מבודדת בליגה (לפחות עד שסיאטל תחזור) מבחינת מרחקי נסיעה משאר הקבוצות. אם אתם כבר כן שם, אגב, אל תוותרו על טיול בחוף הסלעי המרהיב של אורגון, רק שעה וחצי נסיעה מערבה, הקרייטר לייק הוא מקום מדהים ביופיו, וחובבי הסקי ימצאו נחמה בין הפסד להפסד בפסגתו המרהיבה של מאונט הוד. רוב משחקי הבית מתחילים ב-5:00 בבוקר, מה שאומר שהילדים יוכלו לאכול את ארוחת הבוקר מול הרבע האחרון.
מעבר לזה, האכזבה העיקרית היא כנראה מכך שקיווינו שאם אבדיה כבר יעזוב - זה יהיה לקבוצת פלייאוף, קונטנדרית. היה די ברור, בעיקר אחרי האימפקט של רכישות אמצע עונה מקבוצות תחתית כמו פי.ג`יי וושינגטון, דניאל גאפורד ודריק ווייט, שהמועמדות לאליפות ירחרחו ויחפשו מציאות. ספק אם ההצעה מפורטלנד היתה הראשונה שקיבלה וושינגטון, אבל 4 בחירות דראפט ועוד שחקן שיניב לה לפחות אחת נוספת כנראה התעלתה, מהבחינה הזו, על כולן.
בקבוצה של האיש שייסד את אימפריית הווינדוז, יחד עם ביל גייטס (אלן קנה את הבלייזרס מאיש הנדל"ן לארי ויינברג ב-1988 ב-70 מיליון דולר - לא רחוק משווי חוזהו של אבדיה לבד), לאבדיה יש חלון הזדמנויות לקחת חלק בקבוצה שכן משתוקקת לנצח ולחזור לרלוונטיות, ועכשיו. המודה סנטר, אולם רועש של אוהדים חולי כדורסל, יאהב את אבדיה, והוא יאהב אותם בחזרה, באדום-לבן-שחור. עצם העובדה שכותרת המבזק של ווג` היתה "וושינגטון מעבירה את אבדיה לפורטלנד" ולא "פורטלנד מעבירה את ברוגדון לוושינגטון" אומרת משהו: ברוגדון היה רק לפני שנה השחקן השישי של העונה ושיחק בסלטיקס בגמר מזרח. לאבדיה יש כבר מעמד בליגה.
זה יהיה מסע ארוך למעלה, בטח במערב שרק הולך ומשתפר, אבל מעבר לכל הבאסה, צריך לזכור דבר אחד: פורטלנד רצתה את דני אבדיה. היא יודעת מה הוא שווה, מפני שהיא שילמה עליו לא מעט. היא יודעת איך היא רוצה להשתמש בו, מפני שאין לה שחקנים כמוהו. היא רוצה שהוא יעזור לה לנצח, מפני שהשחקנים הנוכחיים לא מספיק טובים בזה כרגע. אפשר כבר לדמיין התקפה שמתחילה בגג של אייטון או קלינגן, אבדיה אוסף את הכדור ושועט קדימה, סיימונס מתייצב בפינה בצד אחד, שארפ טס ב-200 קמ"ש לסיים אלי-אופ בצד השני ולהרים את המודה לשמיים. זה החזון של הטרייל בלייזרס בדרכם חזרה לרלוונטיות - ואבדיה כנראה יקבל הזדמנות אמיתית לפרוץ עבורם את הדרך.
