אחרי ההדחה מגביע ווינר, שהרגישה כמו "לא נעים, לא נורא" - הפועל ת"א החדשה הבינה שעכשיו, מתחיל הדבר האמיתי: היורוקאפ, שהוצב מתחילת הקיץ בתור אחת המטרות החשובות של עופר ינאי, נפתח עם משחק קשוח - וכך זה אכן קרה. בפתיחה, הפועל ת"א נראתה תלושה ואפילו נקלעה לפיגור דו ספרתי ברבע הראשון. דווקא שם דברים כן הצליחו להתחבר, ולפרקים אפילו נראו מצוין - אבל ככל שהמשחק התקרב לסיום, העסק הלך והסתבך.
כי ככל שהגענו ל"מאני טיים", נדמה שהניסיון דיבר. בוודאי כשמדברים על אנטה טומיץ' - בן 37, והסרבי פשוט שלט ללא הפסקה מתחת לסלים ובכל מקום. למרות שלל השמות בצד השני, בסופו של דבר כדי לנצח - צריך שחקנים שיודעים את המלאכה. ומול המחץ של הספרדים, הפועל תל אביב הלכה ואיבדה את ההזדמנויות שניתנו לה - והפסידה במשחק הראשון.
ונדמה שהסיפור היה פטריק בברלי - השחקן שהגיע בסכומי עתק, ישירות מה-NBA, למד להבין שאירופה היא כנראה עסק אחר. הוא סיים את הערב עם 14 נקודות (הכי הרבה יחד עם קאבוקלו), אבל זה בעיקר בגלל שתי שלשות בדקות האחרונות ממש. ברמת האחוזים, היו לו רק 1 מ-6 לשתי נקודות, וכמה החטאות קריטיות - ברגעים שהיו יכולים להחזיר את הפועל לתמונה.
אז את מה דדאס בכל זאת יוכל לקחת? אולי את קאבוקלו, שהראה כמה האיכות שלו היא משהו שקשה להתמודד איתו גם באירופה - וגם את הגיבור הבלתי צפוי, גיא פלטין, שעלה מהספסל ורשם דקות נהדרות בהגנה. את האיכות שיש להפועל ת"א על הנייר, אי אפשר לקחת - אבל היא בהחלט תצטרך להתחבר ולהיות קבוצה, כדי להגיע למטרות שלה.
מכאן, הפועל ת"א תתכונן ליריבה הבאה שלה - וולבס הליטאית, שצפויה להיות (לפחות על הנייר) יותר נוחה, ושם היא תנסה להשיג סוף סוף ניצחון תחת הלחץ הגדול. מה שבטוח, בסיום הערב הזה - היא מבינה שיש לה עוד דרך ארוכה, כדי להפוך למה שעופר ינאי חלם עליו כשבנה את הקבוצה הזאת.
