ג`ארד הארפר, הגארד החדש של הפועל ירושלים, לא גבוה. הארפר 1.79 מ`, מרחק 3 סנטימטר בלבד מהגובה של הגבר הישראלי הממוצע, והרבה מתחת אנשים שעשויים לשמור עליו העונה כמו פטריק בברלי (1.88 מ`) או ג`ורדן לויד (1.93 מ`). זה לא עצר אותו בשום שלב.
ג`ארד הארפר הוא 1.79 מ`, וזה לא עצר אותו. המהלך הוויראלי הראשון שלו היה דאנק מול שלושה שחקנים בתוך הצבע במכללות, והוא הראה שהשאלה היא לא כמה אתה גבוה אלא כמה גבוה אתה מגיע. הגישה הזאת הובילה אותו עוד מהמכללות, כשהוא הוביל את אובורן לפיינל פור הראשון בתולדותיה.
צ`ארלס בארקלי לא עשה את זה. כך גם מייק מיצ`ל או צ`אק פירסון (פעמיים אול-אמריקן), וגם לא ג`בארי סמית` או ווקר קסלר שהגיעו אחריהם. הארפר עשה את זה והצליח לגנוב כותרות גם בשנה בה זאיון וויליאמסון וג`ה מוראנט שיחקו במכללות. "הוא נכנס לצבע, קופץ מעל ארבעה אנשים ופשוט מטביע. הוא לא מפחד מאף אחד", נכתב עליו בזמנו ב-ESPN.
חוסר הפחד הזה, וצעד ראשון מדהים, הובילו אותו רחוק. הוא נחשב לאתלט יוצא דופן גם בגובה הזה, גם אם לא ייצר היילייטס. אחרי שהוביל את אובורן לפיינל פור, הוא הלך למדידות הדראפט של ה-NBA וגילה שהוא 1.75 מ`, ביום טוב, בלי נעליים. זה הוביל לכך שהוא לא נבחר בדראפט ה-NBA.
פיניקס הימרה עליו, אבל לא נתנה לו הזדמנויות של ממש. הוא קיבל 8 דקות בסאנס, בעונה העוקבת הגיע לניקס וקיבל שם 16 דקות. היו ב-NBA שחקנים טובים יותר ממנו, אבל הוא קיבל את ההזדמנות לרדת לליגת הפיתוח ולעשות שם כרצונו.
הארפר נבחר בשנה אחת לחמישיית הליגה הראשונה של הג`י ליג (2020/21) ובשנה השנייה 2021/22, כשבעונתו השנייה הוא קלע 21.2 נקודות למשחק עם 41.1% מהשלוש ו-7.2 אסיסטים בערב, מה שהציב אותו בחמישייה השלישית לצד לוקה גרצה שהיום במינסוטה וקרליק ג`ונס, כוכב נבחרת דרום סודן.
ג`ארד הארפר מצא את עצמו מחוץ לסגל של ולנסיה לפרקים בליגה, בשל מגבלות זרים. האחוזים הרעים מהקולג` הגיעו גם לליגת הכדורסל הטובה באירופה והשנייה בטיבה בעולם, כשבשנתיים בוולנסיה הוא קלע ב-37.7% מהשדה. זה הוביל לכך שהוא עלה פעמיים בלבד בחמישייה, בשנה בה קלע 8.5 נקודות ב-6.8 זריקות בערב.
כל זה הוביל אותו, כעת, להפועל ירושלים. מצד אחד שחקן שלא פגש זריקה שהוא לא אהב, פייטר ואחד שיכול להנהיג קבוצות, אבל מצד שני שחקן שיכול למצוא את עצמו עובר בין קבוצות - ירושלים תהיה תחנתו השמינית בקריירה, קצת לפני יום הולדתו ה-27 וב-5 שנים במקצוענים - ועדיין לא מצא בית. מה הפועל ירושלים מקבלים? בשביל לענות, בואו נדבר כדורסל.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר, ומה שאולי סייע בהחתמתו, הוא האיחוד עם אוסטין וויילי. הסנטר, אחד השחקנים הטובים ביותר שהגיעו לארץ, שיחק לצד הארפר באוניברסיטת אובורן שהגיעה לפיינל פור. השניים אף החליטו ביחד לחזור לשנה נוספת בקולג` (2018/19, זאת שהסתיימה בפיינל פור), וייתכן שהכימיה הזאת תשפיע גם על המגרש. בהפועל ירושלים יהיה לו תפקיד מרכזי יותר מאשר בוולנסיה, מה שיכול לעשות לו טוב.
ג`ארד הארפר במיטבו כשנותנים לו להוביל את ההתקפה. זה הורגש גם בג`י ליג, כשקלע באחוז טרו שוטינג גבוה של 68% שהראה שהוא יכול להיות יעיל גם חרף חיסרון הגובה. באותה שנה הוא קלע בצורה טובה מהשלוש, וההשפעה המנטלית של המעמד הזה משפיעה. הארפר בא להוביל.
מפת הזריקות שלו השנה מראה, כפי שראינו כל הקריירה, שהוא לא מפחד להכנס לצבע. 24% מהזריקות של הארפר היו מתחת לסל, גם אם נכנסו באחוז רע של 36%, בזמן שרוב הזריקות שלו היו מהשלוש. הרוב המוחלט של הזריקות שלו, 86.9% לפי InStat, הגיעו תחת שמירה. הוא קלע אותן ב-31.4%.
לא מלהיב. יכול להיות שחלק מהזריקות האלה מתבססות על ניסיון להוכיח את עצמו או מול הגנה טובה, כאשר הוא ישחק מול שומרים חלשים יותר בליגת העל וביורוקאפ בהשוואה לליגה הספרדית החזקה והיורוליג. 85.7% מהזריקות שלו היו כאלה שהוא ייצר לעצמו.
המגמה הזאת צפויה להמשיך בהפועל ירושלים, כאשר בקבוצה ממשיכים ספידי סמית` וקאדין קרינגטון. הארפר יסייע למלא את הוואקום בייצור הנקודות וצפוי לקבל דקות בעיקר בעמדה מספר 1, כאשר לצד ספידי סמית` עלולה להיות בעיה של גובה בקו האחורי.
למרות זאת, ההחתמה הזאת עשויה להיות בינגו ולו בזכות היכולת לתת מנוחה לספידי סמית`, כאשר בשנתיים האחרונות הקילומטרז` עליו היה משמעותי. ספידי שיחק 22 משחקים ו-29.4 דקות למשחק בעונה הסדירה אשתקד (לעומת 21 ו-29.1 בעונה הקודמת). לורנזו בראון, לשם ההשוואה, שיחק 15 משחקים ו-22.1 דקות בערב השנה. ספידי שיחק כמות כמעט כפולה, 646 דקות לעומת 331 של האמריקאי-ספרדי.
לכן סביר שהארפר הגיע לתפקיד שמזכיר יותר את זה שיועד לברינטון למאר בשנה שעברה, גארד שלישי שמקבל דקות בשביל להעניק עומק ויכול להתפוצץ במשחק נתון. יהיו לו משחקים בהם הוא יהיה בעל הבית, בטח בהתחשב בעומס בעונה הסדירה.
השאלה היא אם זה יספיק לו בשביל להרגיש בנוח, בשונה ממה שקרה בוולנסיה. השילוב עם אוסטין וויילי וההגעה לקבוצה של יונתן אלון עשויים להיות הצעד הנכון מהבחינה הזאת, לשחקן שלא מפחד מאף אחד. גם לא מהרגע בו הכדור פוגע בקרש.