רגע אחרי, כמו במשחק הראשון שגם אותו פנאתינייקוס הפסידה, היריבה היוונית ענתה עם המון חצים נגד השיפוט. לכן, ב"בסקניוז" לעשות סדר ולהסביר את החלטות השיפוט שעוררו מחלוקת.
*קולסון זז על הקו, כדור החוץ עובר לפנאתינייקוס
כשהשעון מראה 2:31 לסיום, מכבי ת"א קיבלה כדור חוץ מתחת לסל שלה (קו הבייסליין). מאחר והכדור לא הגיע אחרי סל, לבונזי קולסון, שהוציא את כדור האאוט, לא הייתה אפשרות לזוז על הקו על פי חוק. קולסון כן זז, השופטים שרקו נכון והעבירו את כדור החוץ לפנאתינייקוס.
*הדריכה על הקו של ג`וש ניבו
ממש לקראת הסיום, 54 שניות לשריקה האחרונה למעשה, שלשה של אנטוניוס קליבלנד לא נכנסה ועל הריבאונד נלחמו ניבו ומתיאס לסור. ניבו הגיע ראשון לכדור, נגד בו בעוד הרגליים שלו עדיין על הפרקט, לאחר מכן יצא מגבולות הפרקט בלי לגעת בכדור, ואז נגע שוב בכדור כשרגליו בתחומי הפרקט וזרק את הכדור על לסור ומשם החוצה.
על פניו, על פי חוק, החלטת השופטים מגיעה מאחר שניבו נוגע בכדור רק שרגליו בתחומי הפרקט. עם זאת, הטענות של פנאתינייקוס הן סביב הנגיעה השנייה, מאחר ויש זוויות מסוימות שבהן נראה שרגלו של ניבו נוגעת בקו תוך שהוא נוגע בכדור.
מבין כל השריקות עליהן התלוננו היוונים, זו אולי השריקה שהכי נתונה למחלוקת. ועדיין, משום שלא נשרקה שריקה במשחק עצמו, לא הייתה אפשרות לבקש צ`אלנג` או לבדוק את המהלך במוניטור.
15 שניות לסיום המשחק, במצב של שוויון 83:83, כוכב מכבי ת"א חדר לטבעת ונחסם על ידי לסור בחסימה שנראית לעיתים קרובות במגרשי הכדורסל. השופטים שרקו לחסימה לא חוקית, הסל של לורנזו נחשב ומכבי עלתה ליתרון וקבעה את תוצאת המשחק. לאחר בדיקה במוניטור, ההחלטה שונתה מאחר שלסור נגע בכדור לפני שהוא נגע בקרש - מה שעל פי חוק מותר.
בבדיקת המוניטור נראה הכדור נוגע בטבעת אחרי החסימה של לסור, וכאן המהלך הופך למעניין. על פי החוקה של פיב"א, לפנאתינייקוס יש קייס. אם הכדור לא נכנס או שלאף קבוצה אין שליטה בו, שעון ה-24 צריך להישאר כפי שהוא והכדור צריך להישאר אצל הקבוצה שהתקיפה - משמע, 3.8 שניות להתקפה האחרונה של מכבי.
על פי תקנון היורוליג, שהוא שונה מזה של פיב"א במקרים מסוימים, אם לאף אחת מהקבוצות לא הייתה שליטה בכדור אחרי המהלך - יש לבצע זריקת ביניים בקו העונשין של הקבוצה התוקפת ושעון הזריקות מתאפס ל-14, כפי שקרה במשחק.