הם התחילו את המשחק עם אחוזים גבוהים מאוד מהשלוש בחסות מריו הזוניה, כשבצד השני אולימפיאקוס ידעה שהיא חייבת לזרוק מחוץ לקשת או שמחכה לה אדי טבארס, במשחק כדורסל אפי, בצבע. הבלאנקוס לא השאירו לאולימפיאקוס ברירה אלא להתמודד עם הסנטר העצום בצבע, ובהמשך הוא השיג נקודות משלו.
הזוניה קלע שלשות, דזנאן מוסא קלע זריקות קשות, פקואנדו קמפאצו ניהל את ההצגה כמו שהוא אוהב וטבארס התגלגל לכל מקום בהגנה ובהתקפה. זה הספיק בשביל 10:28, 15:33, 21:41 ו-29:54 עוד במחצית הראשונה, כשריאל הרגישה גדולה בהרבה על מי שאשתקד גררה אותה לגמר צמוד במיוחד. ריאל סיימה את המחצית הראשונה עם 75% מהשדה, 69.2% מהשלוש וניצחון 6:19 בריבאונד.
השלמות הזאת נעלמה לקראת סוף הרבע השני ולא חזרה. "כפי שהאבן לא יכולה להבריק מבלי שיחככו אותה, האדם לא יכול להיות מושלם מבלי שיבחנו אותו", כפי שאמר קונפוציוס, ואולימפיאקוס בהחלט בחנה אותו. הבחורים מפיראוס משחקים בקבוצה שבאופן מסורתי נלחמת ושורטת, ועשתה את זה עד שהורידה להפרש חד ספרתי באמצע הרבע הרביעי. מול קבוצה טובה יותר היכולת במחצית השנייה הייתה מובילה להפסד, אבל ריאל שמרה על קור רוח.
על כל שני זיגים של אולימפיאקוס ריאל מדריד ענתה בזג. ההפרש בתחילת המשחק היה מספיק גדול כדי לאפשר לקבוצה לשמור עליו עד לסיום. קשה לבוא בטענות לאולימפיאקוס על עונה אובר-אצ`יברית ופלייאוף מרשים, אבל ריאל מדריד מודל 2023/24 היא רמה אחת מעל שאר היורוליג. כך זה הרגיש לאורך רוב העונה.
עכשיו היא תפגוש את פנאתינייקוס, במפגש הראשון בין שתי הקבוצות הגדולות האלה בגמר היורוליג והפעם הראשונה מאז ששיטת הליגה יצאה לדרך בה שתי הראשונות פוגשות אחת את השנייה בגמר. ארגין עתאמן כבר ניצח את ריאל מדריד בגמר שייראה אחרת, ולחובבי הכדורסל נותר רק לספור את הדקות לקרב המדהים הזה, בין הקבוצה שמצליחה להיות מושלמת וזאת שמצליחה תמיד לנצח. הוגים, אמנים, פילוסופים ואלכימאים כתבו הררי מילים על המצ`אפ המופשט הזה, ואנחנו נקבל אותו ב-40 דקות של כדורסל. איזה כיף.
