"איך אף סופרסטאר לא רוצה להגיע לניו יורק ולהחזיר את הניקס לטופ של ה-NBA?"
במשך שנים השאלה הזו נשאלה ולא נמצאה תשובה. יליד העיר כרמלו אנתוני ניסה להושיע ובאמת הפך לנקודת האור הכי גדולה של הניקס במאה ה-21, אך במשך 6.5 עונות הוא ניצח סדרת פלייאוף אחת בלבד, שלפחות הובילה לסוף עידן פול פירס וקווין גארנט בבוסטון. האוהדים במדיסון סקוור גארדן נאחזו בשמחה לאיד, באהבה למלו, קצת "לינסניטי" פה ושביב של תקווה מילד לטבי גבוה שם, אבל הסאבוויי לא התקדם לשום מקום והמועדון המקולל הפך לבדיחה של ה-NBA.
שום כוכב לא רצה להתקרב לסיר הלחץ הרעיל של הניקס, הקהל חווה כישלון אחר כישלון ועד ששלושה שמות גדולים כן הגיעו לתפוח הגדול - קווין דוראנט, קיירי ארווינג וג`יימס הארדן, הם שיחקו מעבר לגשר בברוקלין. בזמן שהנטס הקימו סופר-טים, ג`וליוס רנדל חתם בניקס והתברר כבינגו שהתפתח לאולסטאר ושבר ב-2021 בצורת של 8 שנים בלי פלייאוף. זה היה הצעד הראשון במהפך.
אחרי הקאמבק לפלייאוף, שנקטע בסיבוב הראשון ע"י טריי יאנג ואטלנטה, הניקס החזירו את קמבה ווקר לעיר הולדתו בתקווה לעשות עוד צעד קדימה בעונת 2021/22. בפועל הברכיים של קמבה לא החזיקו מעמד, רנדל הראה שהוא לא מסוגל להיות ה-איש וניו יורק נותרה מחוץ לפלייאוף.
ואז בקיץ 2022, בהחלטה שגרמה לכולם כולל כולם להרים גבה - הניקס החתימו את ג`יילן ברונסון על חוזה של 104 מיליון דולר לארבע שנים.
השחקן הראשון בהיסטוריה שמעולם לא נבחר לאולסטאר וחתם על חוזה של 100+ מיליון דולר, רכז בגובה 1.85 מטר שאף פעם לא הוביל קבוצה ורק שימש ככינור שני/שלישי לצד לוקה דונצ`יץ` בדאלאס, חודש לפני כן אביו ריק (אקס הניקס) הצטרף לצוות האימון וסוכנו סאם רוז הוא הבן של נשיא המועדון ליאון רוז. זה מה שניו יורק ידעה על ברונסון.
האוהדים הכתומים-כחולים ראו והתאכזבו מספיק כדי לדמיין איך כל הדברים הללו מתחברים למפלה אחת כואבת, אבל הסיפור הזה שונה. זה סיפור על ההחלטה הטובה בתולדות ניו יורק ניקס, שהולידה את סמל המהפכה.
WHAT A PERFORMANCE FROM JALEN BRUNSON ‼️
— NBA (@NBA) April 28, 2024
47 PTS
10 AST
Road W
Both a playoff career high AND the most ever by a Knick in a playoff game @nyknicks take a 3-1 lead in the First Round of the #NBAPlayoffs presented by Google Pixel. pic.twitter.com/zjXyc18BaP
ברונסון שינה את התרבות של הניקס, משך אליו את חבריו הטובים מווילאנובה ג`וש הארט ודונטה דיווינצ`נזו והפך לפנים של ניו יורק. לגארד בן ה-27 יש את יכולת צבירת הנקודות של כרמלו, ההייפ של ג`רמי לין (שבמקרה שלו לא נמשך שבועיים) והקשיחות של פטריק יואינג - וביחד עם המספרים ההיסטוריים - כבר עכשיו, בעונתו השנייה, אפשר להכריז עליו כאגדת הניקס. וככוכב עם החוזה הכי נוח בליגה.
"מדהים שברונסון בניו יורק רק שנתיים", אמר השדר הבכיר של הניקס ו-ESPN מייק ברין בראיון מיוחד לערוץ הספורט. "מרגיש שג`יילן כאן כל הקריירה, הקהל אוהב אותו בגלל מי שהוא". מי שנבחר במקום ה-33 (!) בדראפט 2018 ולא נספר כל כך הרבה פעמים בחיים, לרוב בגלל טענות שהוא "קטן מדי" - נבחר העונה לראשונה לאולסטאר, סיים חמישי במירוץ ל-MVP ושחזר הישג שלא נראה מאז מייקל ג`ורדן.
במהלך ה-2:4 על פילדלפיה, ברונסון החל רצף של ארבעה משחקים עם 40+ נקודות והפך לשחקן הרביעי אי פעם שעושה זאת בפלייאוף והראשון מאז ג`ורדן ב-1993. *שעת סיפור*: ב-2003 ברונסון פגש לראשונה את MJ כשאביו הכניס אותו לחדר ההלבשה של וושינגטון, הוא לבש גופייה של מספר 23 ומייקל שאל אותו אם הוא רוצה שיחתום עליה. ג`יילן בן ה-6 ענה לו: "לא, אתה תהרוס לי אותה".
במשחק שלפני הרצף המדהים ברונסון קלע "רק" 39 נקודות ובמשחק שאחריו, בין רביעי לחמישי מול אינדיאנה, הרוח של וויליס ריד נכנסה בו. אחרי שנפצע בכף רגל והחמיץ את כל הרבע השני, הוא חזר עם 24 נקודות במחצית השנייה, מחק פיגור דו ספרתי, סיים עם 29 נקודות וחגג 0:2 בסדרה, על רקע קריאות "MVP!" מכל עבר. במשחק 4 בפילי, שהסתיים ב-92:97 לניקס, ברונסון קבע שיא מועדון בפלייאוף עם 47 נקודות, לצד 10 אסיסטים.
"ברונסון הוא הכוכב של הניקס והוא התעלה על הציפיות של כולם, כולל של אבא שלו", הוסיף ברין. "ג`יילן גם נטול פחד, הוא לא מפחד מהבמה הגדולה. הוא נולד לשחק במדיסון סקוור גארדן, זה ממש מרגיש ככה. יש לו קשיחות מנטלית שמתווספת לכישרון ולחוכמה שלו ולכן הוא השחקן המושלם לניקס ולעיר הזאת".
ברונסון מביא לשולחן משחק התקפה יוצא דופן, כזה שאף פעם לא ראינו משחקן בגודל שלו שכל כך רחוק מלהיות אתלט או מהיר. ב-18 משחקיו האחרונים הפוינט גארד של תום ת`יבודו עומד על ממוצע פסיכי של 36.8 נקודות (כולל שיא קריירה של 61 נקודות בסן אנטוניו) לצד 8.2 אסיסטים, כשבכל פוזשן הוא מחולל קסם אחר. כדורסלנים צעירים צריכים לשבת וללמוד את ארסנל המהלכים הבלתי נגמר של ברונסון, בדגש על עבודת הרגליים שלו שמפרקת הגנות, כי זה מאסטרפיס.
"ברונסון הגיע לרמה שלו בזכות עבודה קשה, ענווה וגישה שהקבוצה מעל הכל", הוסיף השדר האגדי, "זה מה שהופך אותו לכל כך מיוחד". ג`יילן גדל אל תוך שגרת אימונים בבית עם אבא שלו וגם היום הוא תמיד מוצא דרכים להשתפר. בעונתו השלישית בליגה ברונסון הפך לראשונה לשחקן של דו ספרתי כשהעמיד 12.6 נקודות בממוצע ומאז הוא השתפר בכל שנה - 16.3 נקודות בעונתו הרביעית, 24.0 נקודות בעונתו החמישית (והראשונה בניקס) ו-28.7 העונה.
אפשר ללמד מהלכים ספציפיים, אבל אי אפשר ללמד ווינריות. ברונסון, פעמיים אלוף ה-NCAA עם וילאנובה, החדיר מנטליות מנצחת בניקס והפך לאחד משחקני הקלאץ` הטובים בעולם. בעונה שעברה הוא סיים רביעי ברשימת הנקודות בקלאץ` עם 139 והעונה הוא דורג תשיעי בליגה עם 106. את הפלייאוף הנוכחי ברונסון מוליך עם 43 נקודות בלקאץ` (6 ניצחונות ב-7 משחקים), כשבמקום השני טייריס מקסי עם 26 וג`מאל מארי שנעץ שני סלי ניצחון מול לוס אנג`לס לייקרס קלע 17 במצטבר.
בפלייאוף הקודם בו הדיח 1:4 את קליבלנד והודח 4:2 על ידי מיאמי ברונסון קלע 27.8 נקודות בממוצע למשחק, כאשר במשחק האחרון במיאמי הפגיז 41 נקודות ב-63.6% מהשדה אבל זה לא הספיק. בקיץ הוא חזר ל"מעבדה" ועלה עוד מדרגה.
קחו הפסקה מהמלל וצפו בסרטון כאן למטה. ריק ברונסון מעיר לג`יילן הקטן - "כל מה שאתה עושה (באימונים) צריך להיות אמיתי. לא השארת את היד מורמת ולא עשית את התרגיל מהר מדי. עייפות זה לחלשים, תהיה חזק בראש. תפסיק ללכת!". ככה הכל התחיל...
"Everything you do has to be legit”
— New York Basketball (@NBA_NewYork) December 18, 2023
— Rick Brunson to Jalen Brunson pic.twitter.com/1hTFcSYQ2b
ברונסון זקוק לעוד שני ניצחונות על הפייסרס כדי להיות רשום על גמר המזרח הראשון של הניקס מאז שנת 2000. אם זה יקרה, תהיו בטוחים שהוא יעקוף סופית את כרמלו אנתוני ברשימת אגדות ניו יורק.
"ברונסון וכרמלו אנתוני שחקנים כל כך שונים", ענה ברין כשנשאל מי יותר גדול. "מלו היה שחקן התקפי מדהים, הוא יהיה בהיכל התהילה, הוא אחד מעשרת הקלעים הגדולים בכל הזמנים. ברונסון שונה ואני לא אוהב להשוות שחקנים מתקופות שונות, אבל הוא שם את הקבוצה לפניו ומתנהג כמו השחקן ה-12 ברוטציה ולא כמו הכוכב. יש לו אופי מושלם לניקס שמשפיע על כל הקבוצה, אפשר לראות כמה הם שמחים ביחד. כשלג`יילן יש משחק חלש והניקס מנצחים - הוא עדיין שמח. זה לא תמיד מה שקורה עם סופרסטארים".
השדר הסביר מה כל כך מיוחד בקבוצה הנוכחית של הניקס, שסיימה שנייה את העונה הסדירה (למרות היעדרותו של ג`וליוס רנדל) ועם הרבה לחימה תמיד מוצאת דרכים חדשות לנצח: "התאהבתי בכדורסל כי זה ספורט של חמישה שחקנים על המגרש שבכל רגע נתון עובדים ביחד, והניקס משקפים באופן מושלם את זה. הם מחוברים בצורה בלתי רגילה וכל כך שמחים מההצלחה אחד של השני. כמובן שג`יילן הוא המנהיג, אבל הוא לא מסתכל על עצמו כאילו הוא מעל מישהו אחר, מבחינתו הוא כמו שחקן משלים. ברגע שיש לך כוכב כזה עם חבורה מחוברת - זה הכדורסל הכי יפה שאפשר לראות".
על האווירה הקסומה ב"מכה" אמר: "מסיבה כלשהי, יש בגארדן צליל שונה. האורות משחקים תפקיד וגורמים למגרש להיראות כמו במה, מגיעים לכאן מלא סלבס, האולם נמצא בלב ניו יורק וכל האלמנטים האלה יוצרים אווירה מיוחדת במינה. גם כשהניקס חלשים רועש פה, אבל כשהם טובים יש צליל מיוחד לשאגות של האוהדים ביציעים שהוא פשוט שונה. יש המון אולמות מדהימים, אבל הגארדן זה משהו מיוחד".
ניו יורק ניקס 2023/24 היא אחת הקבוצות הכי אהובות שהיו בתפוח הגדול. יש לה סופרסטאר, יש לה הגנת ברזל (הרבה בזכות או ג`י אננובי, ששדרג את הקבוצה ועומד על מאזן 5:26 מאז שהגיע), יש לה יתרון בריבאונדים ובכדורי 50/50 ויש לה אופי לוחמני של אנדרדוגית. כנראה בגלל שהשחקנים שלה באמת היו אנדרדוגים בתחילת דרכם.
ברונסון כאמור נבחר במקום ה-33, דיווינצ`נזו 17, אננובי 23, הארט 30 ואייזאה הרטנשטיין 43. מהספסל יש לת`יבודו את מיילס מקברייד (36) ופרשס אצ`יווה (20), ועד לא מזמן ניתן היה להוסיף לרשימה גם את בוגדנוביץ` (31) ורובינסון (36). רנדל (7) הוא למעשה שחקן הרוטציה היחיד שנבחר בטופ 10. מתכון מנצח לא מחליפים, והמתכון להצלחה בניקס היה ונשאר אנשי הצווארון הכחול.
"הקהל בניו יורק מעריך עבודה קשה וזה תמיד היה ככה, עוד באליפות הראשונה ב-1970", הזכיר ברין, "הקבוצות הכי טובות שהיו לניקס תמיד התבססו על עבודה קשה, ב-1990 היה לנו את פטריק יואינג וצ`ארלס אוקלי. אלה קבוצות שלא היו מוכשרות כמו היריבות שלהן, אבל עבדו יותר קשה מהן. זה מה שהאוהדים של הניקס אוהבים. הם רוצים קבוצות שינצחו משחקים גם מול קבוצות עם הרבה יותר כישרון ותמיד ייתנו תחושה שיש סיכוי".
"כל מי שמכיר אותי יגיד לכם שאף פעם לא אהבתי את אור הזרקורים", שיתף ברונסון. "אני אוהב להיות פשוט ואני חי חיים רגילים עד כמה שאני יכול. אני שומר את המשפחה קרובה אליי והם דואגים שאשאר צנוע ושהראש שלי יהיה במקום הנכון".
להיות הכוכב הכי גדול של העיר הכי נוצצת בעולם ולא לאהוב את אור הזרקורים זה אבסורד, אבל זה בדיוק מה שהניקס היו צריכים כדי לחזור לטופ ולהפוך את ה-NBA לליגה קצת יותר מרגשת.
