מכבי תל אביב ניצחה הערב (חמישי) את הפועל ת"א ועלתה ל-0:1 בסדרת גמר הפלייאוף. בעונות "סטנדרטיות", היא היתה כמובן מרוכזת כל כולה בדרבי ובצלחת שמחכה בסוף הסדרה - ובמקביל כבר היתה מתחילה להעביר הילוך לקראת העונה הבאה. אבל לא כך המצב כרגע, בטח לא כשמביטים קדימה. חוסר הוודאות אופף את ההכנות ל-24/25, כשהשאלות המרכזיות הן מי מהכוכבים בסגל הנוכחי ירצה להישאר. בונזי קולסון הוא כנראה הדוגמה הטובה ביותר לכך.
אלמלא המלחמה, אין ספק שקולסון - שהפך בשנתיים האחרונות לשחקן יורוליג מצוין וגם לחביב הקהל בהיכל - היה ממשיך בקבוצה לעונה שלישית. הוא הרי חתום לעונה הבאה, אבל מעבר לכך - החיבור שלו למערכת ולעודד קטש טוב מאוד, הוא התקדם מקצועית ויותר מפעם אחת הביע שביעות רצונו מהשהות בתל אביב.
הבעיה מבחינת קולסון, כמו מבחינת זרים נוספים ששיחקו בישראל בעונה שעברה, היא הסיטואציה הבטחונית וכל נגזרותיה.
מכבי ת"א ושחקניה עברו עונה קשה מאוד, כשהעובדה שמשחקי הבית היו בבלגרד הפכו את ההתנהלות בעונה הנוכחית למורכבת ומתישה כמו שלא היתה להם באף מקום בקריירה.
קולסון יגיע בקיץ לנקודת החלטה. לשחקן ברמתו הרי יהיו לא מעט אלטרנטיבות טובות, במכבי ת"א ינסו לעשות כל מה שביכולתם כדי לגרום לקולסון להישאר - אפילו חוזה משודרג, אבל מודעים לכך שהמשימה הזו לא תהיה קלה.
"לפעמים אנחנו שוכחים שהשחקנים הזרים לא חיים את המציאות הזו כמונו, אנחנו כבר רגילים לזה", הסבירו במכבי. "לבונזי יהיה מאוד קשה, כי אשתו לוחצת עליו, אבל אנחנו מנסים לדבר לליבו. אנחנו מסבירים להם שאנחנו רוצים להשאיר את כולם ומקווים שזה יצליח".
אחת הבעיות העיקריות של מכבי מול השחקנים כמו קולסון או ווייד בולדווין ולורנזו בראון, היא שאף לא יודע אם או מתי המשחקים יחזרו לישראל. מבחינתם, להעביר עונה נוספת על מזוודות וטיסות זו משקולת גדולה יותר מאשר לחץ משפחתי שמגיע מהמשפחות שלא נמצאות בישראל.
במכבי ת"א יודעים שהחודשים הקרובים, ברמה הפוליטית-בטחונית, יקבעו בין היתר גם איך תיראה העונה הבאה. אם תושג עסקה כלשהי שתביא אישזהו שקט - והכיוון לאירוח בישראל יהיה חיובי, ייתכן שהצהובים יוכלו להשאיר את העוגנים המרכזיים שלהם גם בעתיד. אבל אם המצב יישאר כמו שהוא, הסיכויים לכך יפחתו משמעותית. וזה נכון כמובן גם לגבי קולסון, שבינתיים ינסה לעזור למכבי ת"א לזכות באליפות שניה בשתי עונות. אליפות שייתכן שתהיה מתנת פרידה.
