כפסע
סיומו של הרבע השלישי, מיד לאחר השלשה המשווה של בר טימור, מצא את אנשי מכבי תל אביב במצב תהיה. העונה הזאת, לתחושתם, היא עונה מצוינת. הרי למרות כל הקשיים, הבעיות והדרעק שחוו עד הלום, הצליחו להתגבש לכדי קבוצה מצוינת. הצליחו להגיע כפסע מפיינל פור, ועוד מול זאת שהניפה בסופו של יום. הצליחו לפרקים להיות קבוצת התקפה מהפנטת. הצליחו. כל כך הצליחו, שאין להם שום דבר שאיתו ניתן לגבות את אותה תחושת הצלחה. הרי פיינל פור אין. גביע אין. אפילו גביע ווינר אין. וטורניר גביע בנדל כבר לא נערך מזה תקופה. ועכשיו פתאום קשה קשה בדרבי, מרחק רבע אחד ופסע מהפיכתה של כל העונה המוצלחת הזאת לכדי כשלון מוחלט.
ואז היא שומרת. ואז שלשה דיברתולומיאו. ושלשה לורנזו בראון. ועוד שלשה בראון. ושלשה בונזי קולסון. ועוד בונזי קולסון. ועוד קצת בונזי קולסון. כמו שהיא עושה כל כך טוב, כמעט מדי שנה, הצליחה מכבי תל אביב להתפקס ברגעים שעשו הבדל ולהבליט את שחקניה שוברי השיוויון, בדרך לנצחון ראשון ומרחק נצחון אחד מסגירת הסיפור. מצד שני, אם מנתחים את זה רק ברמת הכדורסל, לא בטוח בכלל שהנצחון הזה יהיה פשוט להשגה.
יום שיבוש
די נדיר לנתח מצב שבו מאמן אחד מצליח לשבש את הכדורסל של שתי הקבוצות שעל הפרקט. את ההישג המיוחד הזה אפשר לזקוף לזכותו וחובתו של סטפנוס דדאס (ולמצבת הפצועים של האדומים), מאמנה הנינוח והזן של הפועל תל אביב.
לא שהיה לה יותר מדי זמן לחשוב ולתכנן, אבל הפועל תל אביב התייצבה למשחק מספר 1 של סדרת הגמר עם כמה רעיונות שנועדו לשבש את השטף ההתקפי של יריבתה האהובה בצהוב. מהרגע שהגיע היווני אשר על הקווים, האיש שלו בחמישיה ובכלל היה ג`ון הולנד. שנעל עבורו את עמדה מספר 3, ממנה לחץ על הכדור מחד והעיף כל מה שנקרה בדרכו מאידך. ועכשיו אין הולנד. בהיעדרו ובחסות הג`יעג`וע הרפואי של אנגולה וטימור, הלך דדאס להרכב שמכיל שלושה גבוהים ביחד, במיוחד בליהוק אלכסנדר-הורד-גינת. לא שזה רעיון שזר להפועל תל אביב בתקופת טרום דדאס, אבל היידה. הגנתית, התפקסה החמישיה הזאת על אבא לורנזו ועל בלאט הקטן, כשגבוה (הורד) לוחץ את המכדרר ומשם חילופים חילופים חילופים.
למשל כאן. הורד מקשה על חייו של לורנזו בראון כמכדרר. חסימה ראשונית מובילה לחילוף שבו הוא מקבל את אלכסנדר. נסיון ראשון, נסיון שני ושבת שלום.
או כאן. הורד על בלאט. חסימה מדורגת מובילה לבליץ של גינת, שיוצא גבוה על הג`וניור. מסירה פנימה? אלכסנדר, כחלק משלישיית הגבוהים, ערוך ומוכן לריברו בפנים.
עד כאן השיבוש בצד אחד של המגרש. עכשיו לצד השני. בדומה לצד הצהוב של הדרבי, גם הקבוצה מהצד האדום היא קבוצה בעלת שיטה מובהקת. אמנם בגרסה הרבה (הרבה הרבה הרבה) יותר פשוטה, פשטנית ואולי אפילו מילה נוספת שמתחילה באות פ` מזאת של קטש, אבל שיטה. ריווח, אחד על אחד, איתור מיסמאצ`ים והיידה. מצד שני, לך תשחק כדורסל של אחד על אחד בהרכב המשבש. איזה ספייסינג בדיוק ניתן לייצר מחמישיה שמורכבת מהורד ואלכסנדר, שניים שקלעו העונה 3 שלשות משותפות? `סחה, אני מבקש לדייק את המשפט האחרון: בכדורסל הסטטי הזה, שבו כמעט ולא נעים וזזים, איך בדיוק תייצר את הריווח המבוקש כשזהו הליהוק שלך על הפרקט?
רגע. עצירה מתודית. מכבי תל אביב אוהבת לשמור, כמו לא מעט קבוצות ישראליות אחרות, הגנה שמתחילה מאזורית ומשם מתחלפת. בשלב מוקדם של המשחק, כבר ברבע הראשון, הצליחה הפועל תל אביב לייצר הרתעה מול הגנת המאסקינג הזאת, כשתרגיל יחסית פשוט חשף את קשייה עת העבירה את מנפורד לפינה שממנה התקיף את רגליו הלאות של ג`קי כהן. מה שהוביל לנטישה זמנית של קטש ומעבר לדברים אחרים.
אלא מאי? הרכב שלושת הגבוהים החזיר את האזוריות למיניהן לחיים. למשל כאן. שימו לב איך ההגנה הצהובה מסתדרת עם שניים לפנים ושלושה מאחור. בעת החסימה הראשונה לאניס, מצויים כל הגבוהים האדומים (אלכסנדר, הורד וגינת) כשהם מחוץ לקשת. כדור להורד? סורקין לוקח ממנו מרחק ומאתגר אותו להעיף מבחוץ. חדירה לסל? פתאום נהיה שם צפוף. פתאום נהיה שם ניבו. שלום שלום.
בסיומו של הטור נתהה ביחד לגבי שינוי אפשרי בסגל של האדומים לקראת משחק מספר 2. בין אם יבוא שינוי ובין אם לאו, יצטרך קואץ` דדאס להחליט מה עושים עם השיבוש הזה והאם ההרכב המשבש הזה שלו יכול להסתפק בשיבוש בצד אחד בלבד. האם יש זמן להכין איזשהו פתרון או פתרונון טקטי? האם יש רצון או יכולת? נדע בקרוב.
על פי רחשי הרקע סביב, יתכן שחזינו אתמול במשחק הפרידה של בונזי קולסון מיד אליהו הישן. כלומר, לפחות בגרסה הביתית של היד. המלחמה? בת הזוג? הכסף הגדול מבחוץ? כל התשובות נכונות? לי, באופן אישי, אין שום יכולת לדעת. מה שכן ניתן לדעת הוא שבונזי קולסון הוא כאב ראש בלתי פוסק לכל יריבה שהיא, בטח בליגה שלנו.
עת בחר דדאס להמשיך עם בר טימור בחמישיה הפותחת, בהרכב הנמוך שלו, המשמעות המיידית הייתה שאין באזור אף אחד שיכול למנוע מקולסון להתמקם. ואם זה עבד נגד גרגוניס של פאו, אין סיבה שזה לא יעבוד מול אניס של הפועל. התקפה ראשונה בצהוב הובילה חיש חש לפוסטאפ קולסון. דריבל דריבל, כתף שמאל וג`אמפר אוטומטי.
למרות ציפייה מסוימת לראות את קטש ומכבי יושבים על המהלך הזה פעם אחר פעם, הרי שהחל מהפוזשן הבא כבר הלכו הצהובים לאלמנטים התקפיים שגרתיים יותר, כלומר למהלכי הפיק אנד רול שלהם. מאחר שההתקפה הרגילה של הצהובים הצליחה להעניש את ההגנה של הפועל פעם אחר פעם, נחסך ממנה הצורך לשחק בכוח פנימה ובניגוד לדברים שהיא רוצה, רגילה ואוהבת לעשות.
מצד שני, כשצריך אבל צריך, זאת אולי האופציה הכי בטוחה שיש בספר של הקבוצה הזאת. זוכרים שדיברנו על הרכב שלושת הגבוהים של הפועל תל אביב? המטרה הראשונית במעלה, מבחינתם, הייתה עצירת המכדררים ולא עצירתו של הבונזי. כך שפתאום, בהתקפה משמעותית בזמן משמעותי, מצא עצמו קולסון כשמולו מנפורד. ואם זה קורה, לא מחכים ולא מתחכמים. שימו לב לניבו שמסמן, לקולסון שמסמן ולמנפורד שלא ממש מנסה לשבש את המסירה פנימה. כדרור כדרור כדרור, שוב אותה כתף שמאל, והנה מגיע לו הסימון שמראה שעל קולסון לא מפקידים איש קטן.
הרבה להג נשפך כאן מדי טור. יש ענייני טקטיקה, התאמות, כדורסל של וכו וגו ודו. אבל בסוף כל משפט שאנחנו כותבים בעברית, בפראפראזה על שירו של מאיר אריאל ז"ל, דופק לו ג`ון די את הטריצה. הכדורסל מוכרע בסוף ממהלך לכאן או לשם, והסיכויים שלך לקדם את הכאן תלויים לא מעט בקפטן שמסרב להפסיק לנוע. בשישה משחקי הפלייאוף בהם נטל חלק העונה זרק האיש 6 זריקות ל-2 נקודות. 19 לשלוש. ואחרי שלא קלע ולו שלשה אחת לרפואה בסדרת חצי הגמר מול הפועל ירושלים, הפעם זרק וקלע שלוש. כי זה מה שהוא עושה למחייתו בכלל, וכשהמתח גואה בפרט.
כמה פעמים ראיתם, למשל, את שלשת המומנטום הבאה? בפיגור נקודה, אצה רצה מכבי תל אביב אל עבר הצד השני של המגרש. בר טימור, אחד שיודע בדיוק מה עלול לקרות כאן מבחינתו, עושה הרבה כדי לעצור את מנקו עם עבירה. טיילר אניס, אחד שעדיין לא מכיר את הגיבורים המקומיים ואיך הדברים כאן עובדים, נע לו באיטיות לכיוונו של דיברתולומיאו. כי הוא לא יודע. עכשיו, אולי, כבר כן.
העניין הוא שהחלק של דיברתולומיאו אתמול היה גדול יותר מרק טריצות. כאמור, הצליחה ההגנה של הפועל לשבש לא מעט מהדברים שבעלת הבית רוצה לעשות. ואם כך הם פני הדברים, צריכים למצוא את הדרך לייצר דרך אחרים. שלושה אסיסטים (בלי איבודים) היו אתמול לג`ון די, אחד שקבלת ההחלטות שלו בכלל ומהכדרור בפרט איננה ידועה כחגיגה גדולה. מצד שני, רגע אחד של חוסר שימת לב או טיפול הגנתי מהודק מוביל, במקרה הזה, להחלטה של דיברתולומיאו ללכת נגד כיוון החסימה של ריברו, בדרך לחדירה על קו הבסיס, זיהוי מצבי העזרה (אנגולה אוסף את סורקין) ומסירה לאיש הנכון שפנוי.
1.רעננה – תשעה שחקני רוטציה נטלו אמש חלק במכבי תל אביב (פלאס תומאסון אחד). אף אחד מהם לא שיחק מעל 27 דקות. שבעה שחקני רוטציה שיחקו אתמול עבור הפועל תל אביב (פלאס קצת הנאס וזלמנסון). שלושה מהם שיחקו מעל 31 דקות. כשבאים לנתח את מה שקרה ברבע האחרון, פוקוס צריך ללכת לכיוון העייפות של האדומים בכלל ושל ג`יילן הורד וטיילר אניס בפרט. כשבאים לנתח את מה שצפוי לקרות במשחק מספר 2, צריכים לקחת בחשבון גם את אפקט הלאות המצטברת של אלו שנשחקו ועבדו קשה קשה. מכבי תל אביב תגיע רעננה יותר למשחק הבא. הפועל תל אביב תצטרך לשקול רוטציה רחבה יותר. ואם לא, אז להסתמך על הכשפים שהדרייב אין יודע לייצר.
2.חילופים - אין לי מושג מהו מצבו הרפואי של בר טימור, שדפק 3 שלשות ב-14 הדקות בהן בילה על המגרש. לא יודע גם מה בדיוק הסיפור כרגע עם אנגולה, שהרגיש חלוד/ פצוע/ לא בעניין או עם מיילס שאתמול הושבת. אני כן יודע שאם אנגולה נראה כך, אין בו צורך. אני כן יודע שאתמול, לפרקים, הרגישה הפועל תל אביב כמו קבוצה בעלת כשרון מוגבל שמתעקשת לשחק כדורסל של כשרון. אם הסגל לא יכול לגבות את היומרה לנצח מכדרור פעם אחר פעם, יתכן שעדיף ללכת גדול. בטח ובטח, בהיעדרו של קליבלנד (או בולדווין), כשמובילי הכדור של הפועל תל אביב צריכים לחשוש הרבה פחות.
3.הריבאונד – היתרון המובהק של מכבי תל אביב מתחת לסלים בכלל ובקטגוריית הריבאונד בפרט לא בא אתמול לכדי ביטוי מיוחד. 15 כדורים חוזרים בהתקפה זה מצוין, אין ספק, אבל הצהובים קלעו אתמול 11 נקודות מהזדמנות שניה, לעומת 12 של האדומים. נעקוב בעניין.
4.לורנזו בראון – ממש ממש עוד מעט, בין אם יהיה זה לאחר משחק מספר 2 או מיד לאחר זה שאחריו, ידון פיד צהוב בהרחבה בשאלת לורנזו בראון כן או לא. האם שווה את הכסף? האם אפשר לייצר איתו בעונה הבאה עוד ריצת פלייאוף בליגה השניה בטיבה בעולם? רגע לפני הדיון הנרחב, מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחר המאצ`אפ שלו מול טיילר אניס. שכרגע נראה טוב ממנו בשני צידי המגרש. לפחות עד שמתחילות הדקות שמכריעות את המשחק.
שבת שלום. שיהיה לנו טוב.
