נראה שהוא בכל מקום בזמן האחרון. הנה הוא קופץ לשמיים ונוגח בלוח הסל, כדי להביא למינסוטה ניצחון באינדיאנה עם חסימה בשנייה האחרונה. הנה הוא מוביל מהפך אדיר נגד הקליפרס ומספר בסיום ש"כל מה שראיתי מולי זו ערימה של מיס-מאצ'ים". הנה הוא נוסק לשחקים ויורד לתוך הפרצוף של ג'ון קולינס האומלל מיוטה, עם אחד הדאנקים המטורפים של העונה. הנה הוא סוחט השוואות למייקל ג'ורדן, כולל ממייקל עצמו. הנה הוא לוקח מועדון שבע אכזבות וכשלונות על הגב, מעיר קרה ושוק קטן, וגורם לו לחלום.
הוא עדיין לא עשה שום דבר משמעותי ב-NBA, אבל בעונה הרביעית שלו בליגה של הגדולים, בגיל 22, וכאשר לברון ג'יימס וסטף קרי נאבקים על הישרדות בפליי-אין וחצו את גילאי 39 ו-36, אנתוני אדוורדס מכוון ליעד הכי שאפתני שאפשר. "הוא משחק לא פחות טוב מכל אחד אחר בליגה", אמר עליו דריימונד גרין מגולדן סטייט, שקבוצתו הפסידה השבוע 114:110 לטימברוולבס (23 נקודות לאדוורדס), "הוא מאמין שהוא ענק. כולם מדברים על הפרצוף הבא של הליגה, והוא מאמין שהוא האחד - והקבוצה מאמינה בו והולכת בעקבות הביטחון שלו".
אין טאונס? לא נורא, אעשה יותר
לפעמים המנג`רים של הליגה מבינים קצת בכדורסל. במשאל המסורתי של תחילת העונה, אדוורדס היה השם הפופולרי ביותר בשאלה "איזה שחקן יחווה עונת פריצה" (נתעלם רגע מכך שהוא קיבל 7 קולות, רק אחד יותר מאשר קייד קנינגהאם). וכן, אפשר היה לראות את זה מגיע. אדוורדס, כאשר נבחר במקום הראשון בדראפט 2020, נכנס לתוך קבוצה בה משחק נבחר 1 אחר בדראפט, קרל אנתוני טאונס, ובקיץ הקודם הקבוצה משכנה את העתיד כדי להביא את שחקן ההגנה של העונה לשעבר (ואולי גם בעונה הנוכחית), רודי גובר. ועדיין, אדוורדס, גם בגילו הצעיר, החליט שזו תהיה הקבוצה שלו.
לאחרונה השאלה הזו אפילו הפכה פחות רלוונטית. טאונס, בעונה נהדרת בה נבחר לאולסטאר, נפצע במיניסקוס, והוולבס נתקעו ללא שחקן ההתקפה השני בטיבו בסגל של כריס פינץ`. אדוורדס, בתגובה, הרים עוד יותר את הרמה שלו. בשבעת המשחקים מאז הפציעה, שהתחילו עם ההצגה באינדיאנה, לאדוורדס יש 31.1 נקודות ו-7.4 ריבאונדים לערב (הממוצעים העונתיים שלו, נכון לשישי בבוקר, עמדו על 26.7 נקודות ו-5.4 ריבאונדים). אפילו אחוזי השדה עלו, ל-48.1%, וזאת למרות שהוא פחות או יותר השחקן היחיד בחמישייה של הוולבס שמסוגל ליצור לעצמו מצב קליעה ברמה גבוהה.
זו אמנם הקבוצה שלו, אבל גם לא הקבוצה היחידה שלו. בקיץ האחרון, הוא גויס לנבחרת ארצות הברית לקראת משחקי גביע העולם במזרח אסיה. הנבחרת אמנם לא הצליחה לסיים עם מדליה, אבל אדוורדס הצעיר תפס פיקוד והוביל את הנבחרת עם 18.9 נקודות ב-26 דקות. לפריז 2024 האמריקאים מתכוונים להגיע מצוידים בסגל עטור כוכבים, אבל לפי דיווח של שאמס צ`ארניה מהשבוע, אדוורדס לא רק אמור להיות שם, אלא גם להתחרות על מקום בחמישייה. "אין שאלה בכלל, הוא האיש שלנו", אמר עליו אז מאמן הנבחרת סטיב קר. "אפשר לראות עליו שהוא יודע את זה - אבל עכשיו גם כל הקבוצה יודעת, ואני חושב שגם האוהדים רואים זאת. הוא מאמין שהוא השחקן הטוב ביותר באולם בכל לילה ולילה. והוא כל כך דינמי וצעיר. אני חושב שהוא עושה את הקפיצה".
קפיצה בהחלט תהיה דרך טובה לתאר את סגנון המשחק שלו. בגובה 1.93 מטר הוא שוקל 102 קילו, עם שילוב נדיר של זריזות ועוצמה בכניסה לסל, ניתור אנכי של 1.05 מטר, ולכל זה הוסיף יכולות כדרור, האצה והאטה שהופכים אותו לכמעט בלתי ניתן לעצירה עם הכדור. רק תשאלו את פול ג`ורג`, משומרי הפרימטר הטובים בליגה, שלא מזמן אכל ממנו אבק כשאדוורדס עקף אותו והשאיר את האוהדים המקומיים עם לסת פעורה, בדרך ללייאפ.
למרות שאדוורדס נבחר ראשון בדראפט - שנחשב בזמן אמת, כזכור, חלש יחסית, ובדיעבד הוציא כמה כוכבים עולים כמו טייריס הליברטון, טייריס מקסי, דזמונד ביין ולאמלו בול כשהוא לא פצוע בקרסול - לא כולם היו בטוחים שהוא ימצה את הפוטנציאל שלו. בין היתר, עלו שאלות לגבי התשוקה שלו לכדורסל. אנט-מן - אגב, כינוי שאביו רוג'ר קארות' נתן לו, כדי להבדיל בינו לבין שאר הילדים במשפחה, אנטוני ("באבה"), אנטואנט ("מי-סי") ואנטואן ("טואן"), גדל בכלל כשחקן פוטבול, חיבב גם בייסבול, ואז הלך לכדורסל בעקבות האח באבה. "לא הייתי טיפוס של כדורסל, אבל אחרי שראיתי אותו החלטתי ללכת בעקבותיו", אמר, ורגע לפני הדראפט, בראיון ל-ESPN, הודה: "אני עדיין לא ממש בתוך זה. אני אוהב כדורסל, כן, זה מה שאני עושה".
בעולם בו שחקנים רבים מנסים להתנהל בזהירות ומתייחסים למשחק בארשת של רצינות עד כדי קלישאתיות, אנט - כמו גם חברו לדור הצעיר שמשתלט על הליגה, שיי גילג'ס אלכסנדר - הוא משב רוח מרענן. סוואג שגובל בשחצנות, אבל מתובל בהומור מדבק, שעוזר לו לצאת מזה בחיוך. "אתה רוצה לשחק נגד לברון, כי אני יודע שהוא כבר בדרך לסיים, ואני לא יודע כמה שנים נשארו לו", אמר אחרי שניצח את ג'יימס בדצמבר. בתחילת עונת 2021/22 הוא פירק את יוסטון וביקש ממאמן הרוקטס דאז, סטיבן סיילאס, לקחת פסק זמן; בהמשך אותה עונה הוא הגיע למסיבת עיתונאים והעביר את הדקות הראשונות בהזמנה ממקדונלדס. "עד החוזה הבא שלי", הסביר בהמשך האיש שמרוויח העונה 13.5 מיליון דולר, "אני הולך על התפריט הזול שלהם".
החוזה הבא כבר הגיע מאז, והוא, כצפוי, מקסימלי, וייכנס לתוקף בקיץ הקרוב. עכשיו חובת ההוכחה עליו שהוא יכול גם להתנהג כמו שחקן עם חוזה מקסימלי, ולהוביל את הקבוצה שלו להישגים. לפלייאוף הקרוב הוולבס ייכנסו כנראה עם אחד משלושת המקומות הראשונים במערב, אבל כשסימן שאלה גדול מרחף מעל תאריך החזרה של טאונס, יכול להיות שהוולבס ייחשבו ליריבה אטרקטיבית יחסית עבור קבוצה שתגיע מהחלק התחתון של ה"בראקט". אל תדאגו, גם זה לא יערער את הביטחון העצמי של אדוורדס. גם לא האחוזים החלשים שלו בקלאץ' - שם הוא קולע רק ב-44.1% שדה, 24% שלוש ו-68% מהעונשין, כחלק מקבוצה שבין חג המולד לתחילת מארס רשמה את נתוני הקלאץ' הגרועים ביותר בליגה.
"אנחנו נפטרים מכל הדברים הגרועים ממש עכשיו", התייחס לסוגייה לאחרונה קייל אנדרסון, אחד המבוגרים האחראיים בסגל של כריס פינץ', "בפלייאוף כבר יהיה נהדר. אנחנו עדיין קבוצה צעירה, אנשים שוכחים שיש לנו הרבה חבר'ה צעירים. אנחנו צריכים לגדול ולהבין דברים, נעשה זאת ונלמד מהטעויות שלנו". אדוורדס רק בן 22, ג'יידן מקדניאלס 23, נאז ריד 24, וניקייל אלכסנדר ווקר (בן דודו של שיי) בן 25, אבל טאונס בן 28, גובר 31 והרכז הפותח מייק קונלי, המשמש כנוכחות המאזנת וקרת הרוח, חצה באוקטובר האחרון את גיל 36. לאדוורדס יש זמן, אבל רק על הנייר. למרות החלפת הבעלות ורכישת המועדון על ידי אלכס רודריגז ומארק לורי, הקבוצה תיכנס בשנים הבאות עמוק לתוך מס המותרות, וחלונות אליפות ב-NBA של היום נפתחים ונסגרים במהירות.
אם מייקל רואה דמיון, אז יש דמיון
אם מדברים על אליפויות וציפיות, לפחות ההשוואות בהקשר של אדוורדס בזמן האחרון מחמיאות במיוחד. "הוא דומה למייקל ג'ורדן של 1984 (עונת הרוקי), אתה שומע? לך תראה את הילד ההוא. אם טאונס לא היה בקבוצה שלו, הוא היה קולע 30 ומשהו נקודות למשחק", אמר קווין גארנט, גדול שחקני מינסוטה בכל הזמנים, בפוד שלו עם פול פירס לפני חודש וחצי. כאשר פירס דחה את ההשוואה, גארנט נזף בו: "זה כי אתה לא רואה משחקים! אני כן רואה משחקים! תתאפס על עצמך, בנאדם". סם מיצ'ל, עוד שחקן ומאמן עבר של הוולבס, הוסיף: "הוא הדבר הכי קרוב שראיתי, פיזית ומנטלית, לקובי בראיינט ולמייקל ג'ורדן. יש לו את אותה מנטליות כמוהם".
אחרי מהלכי הקלאץ' האדירים נגד אינדיאנה ובזכות היכולת שלו לאחרונה, גם ג'ורדן עצמו נדרש לסוגיה, והפתיע. העיתונאי כריס ברוסארד, בתוכניתו ברשת פוקס, סיפר: "ג'ורדן אמר לי שהוא בהחלט רואה דמיון בהשוואות בין סגנון המשחק שלו לזה של אדוורדס. אם ג'ורדן מסכים, יש דמיון".
זו לא רק ההתקפה: אדוורדס מתגאה גם ביכולת ההגנתית שלו. הוא משתמש בכוח שלו כדי לעצור יריבים באחד על אחד, ולמרות שג'יידן מקדניאלס וגובר נחשבים לעמודי התווך של אחת ההגנות החזקות בליגה, אנט מבקש יותר משימות הגנתיות, וקיטר על כך שאינו מקבל קרדיט בצד הזה של המגרש, לאחר שהרשים הגנתית נגד ממפיס: "אנשים צריכים לראות יותר משחקים שלנו - זו לא הפעם הראשונה שלי. יש לילות בהם שחקן יריב תופס יד, ואני הולך ומחסל אותם לשאר הערב ואף אחד לא שם לב. תצפו ביותר משחקים, תראו בעצמכם". אז הנה, תראו בעצמכם מה הוא עושה לפאוור פורוורד של יוטה, טיילור הנדריקס.
ועדיין, גם מייקל ג'ורדן הודח מהפלייאוף 3 פעמים רצופות בסיבוב הראשון לפני שהשתפר ולמד לנצח. קובי, עם שאקיל לצידו, היה צריך 3 ניסיונות כושלים לפני שעבר את הסיבוב השני - ורק אז נגע בגביע. אדוורדס לא נרתע מאף אתגר עד עכשיו, וגם הוא עוד יתבגר. בסופו של דבר, לברון וסטף יפנו את הבמה, ובהתחשב בגינוני האנטי-כוכבות המופגנים של יוקיץ' ודונצ'יץ' - התחרות על תואר הפנים הבאות של הליגה, והשחקן האמריקאי המפורסם בעולם, עדיין פתוחה לחלוטין. במצב כזה, כל שחקן יכול לעשות את הקפיצה לתוך הוואקום שייווצר - ואם יש גיבור על שיכול לקפוץ ממקום למקום במהירות שיא, אתם כבר יודעים איך קוראים לו: אנט-מן.
