פייר ג'קסון שיחק רק עונה אחת במכבי תל אביב, אבל הפך לאחד הזרים הכי זכורים בגלל סגנון המשחק שלו והעובדה שלמרות שלא זכה לנתוני הפתיחה הטובים ביותר (1.78 מ' גובה), הוא הצליח ליצור שם לעצמו ב-NBA (שיחק בדאלאס) וביורוליג (מלבד מכבי ת"א, היה גם בפנאתינייקוס). לאחרונה הקריירה של ג'קסון נדדה למקומות חדשים, והאחרון שבהם היה לבנון, שם שיחק בסאגסה המקומית. מאז הוא הספיק לעזוב לסין, אבל לפני כן הוא סיפר בפודקאסט מקומי על הניסיון שלו במדינה השכנה.
"זו חוויה מיוחדת. אין לי משהו רע להגיד על לבנון. התקבלתי בזרועות פתוחות", הוא סיפר בפודקאסט של רמזי דומאני והוסיף כי לא פגש אף מסעדה שלא אהב, ואפילו התנסה בנרגילה ("זה בכל מסעדה פה"). "ב-NBA הרבה מעשנים חשיש. מאז שאני באירופה, היו לי חברים לקבוצה שעישנו סיגריות במחצית. אם זה לא פוגע במה שאתה עושה, וזה לא בלתי חוקי, על מה אנחנו מדברים?", הוא אמר בנושא.
ג'קסון דיבר גם על תחילת דרכו בכדורסל והדוגמה שהוא רוצה לשמש לילדים שלו, אבל סיפור אחד היה יוצא דופן. "כמעט פרשתי ממשחק לפני 3-4 שנים בגלל הפוליטיקה של המשחק", הוא חשף, "כל מה שצריך בכל מקצוע זה אדם עם כח או אדם שאתה מכבד, שיגיד משהו שלילי וזה יהרוס הכל. מחוץ ל-NBA, כמעט אף פעם לא התמודדתי עם רמה מסוימת של חוסר מקצוענות, של לא לדעת אם ישלמו לי. עד היום אני חושב שאני חושב שזה משוגע שזה קרה. התמודדתי עם כמה סיטואציות שבהן לא קיבלתי את הכסף שלי, או שלא קיבלתי את כל הכסף או שקבוצה ניסתה לסחוט אותי".
"אני עדיין רוצה לשחק, אבל אני לא חושב שיש לי מה להוכיח לאף אחד", המשיך הגארד לגולל כשהוא לא מציין את שם הקבוצה, "כשהם התחילו להתעסק עם הכסף ולהטיל ספק באופי שלי, איבדתי את זה. אני אומר זה מכל הלב - אני הבנאדם שדורש הכי פחות תחזוק שתצטרך להתעסק איתו. אני רק צריך ווייפיי ושהכסף יגיע. לא תשמע ממני ציוץ. רוב הקריירה הייתי לבד והמשפחה שלי בארה"ב. אפילו לא תראה אותי, מחוץ לאולם, אלא אם הקבוצה הולכת לאכול ביחד. אפילו לא עישנתי נרגילה עד העונה שעברה. אני לא שותה, לא עישנתי חשיש בחיי. ברגע שהכסף לא מגיע בזמן או שאני לא מקבל את הכסף שלי, אני הופך לאדם אחר".
"מאז 2020, וידאתי שכל קבוצה שאני הולך אליה... אני אעזוב תוך שנייה אם הכסף לא מגיע. הרווחתי כסף טוב והייתי מוכן לפרוש בגיל 28-29. לא יכול להיות שאעזוב את המשפחה שלי ל-10 חודשים ולא ישלמו לי. זה לא יקרה. הרגשתי נבגד. עבדות זו מילה רעה, אבל זה תמיד 'מה עשיתי בשבילי לאחרונה'. כמובן שזו עבודה, ואתה יכול להיות מפוטר. קבוצות מנסות לגרום לך להפר את החוזה כדי שלא יצטרכו לשלם לך. הייתי בקבוצה בה הייתי פצוע והם רצו שאשחק. הם רצו שאזריק משככי כאבים... אין שום סיכוי. הייתי בקבוצה שכל צוות האימון וההנהלה לא דיברו איתי בחודש וחצי האחרון של העונה. נכנסתי לאולם והם לא דיברו איתי חודש וחצי. זה היה אבסורד. היה לי ממש קשה. הם רצו שאעזוב ביוזמתי כדי שלא יצטרכו לשלם לי".
"בסופו של דבר מה שגרם לי להמשיך לשחק זה הקוף על הגב, להוכיח שאנשים טועים. באותה נקודה הרגשתי שהוכחתי כבר הכל ורק רציתי לפרנס את המשפחה, וברגע שלא שילמו לי, הייתי מוכן לפרוש, אבל אני אוהב כ"כ כדורסל. אני לא יכול לעזוב את המשחק. אני לא מוכן לעבוד בעבודה רגילה. יש לי עוד הרבה כדורסל בגוף שלי. אני אמשיך עד שאני לא יכול לשחק עוד", סיכם.
