אחרי תקופת חיפושים לאור עזיבתו של אלכסנדר דז'יקיץ', איליאס קאנצוריס הוא הנבחר להיות המאמן הבא של הפועל ירושלים. היווני בן ה-50 פתח את העונה בלימוז` ושוחרר מהקבוצה הצרפתית אחרי הסכם של התרת חוזהו ותשלום בייאאוט בסך של כ-50 אלף דולרים והחרגה של משרד הספורט, שכן הוא לא עומד בקריטריון הדרוש למאמן זר בישראל.
אז מי הוא אותו מאמן שנחת בעיר הבירה, מה מאפייניו, מה עשה עד כה בקריירה והאם הוא האיש שצריך להצעיד את הפרויקט של מתן אדלסון לשלב הבא? כל מה שצריך לדעת על איליאס קאנצוריס.
זה שהלך
אומר זאת כבר בפתיחה, לא יהיה עוד אלכסנדר דז'יקיץ'. לאו דווקא ברמת הכדורסל, אלא ברמת ההילה שהקיפה את הסרבי בעונה וחצי שאימן בבירה לא הייתה שייכת למספר רב של מאמנים בהפועל ירושלים. בעונה אחת הוא זכה בתואר והוביל את הקבוצה לגמר אירופי ראשון אחרי 19 שנים מהזכייה ביול"ב קאפ והתלכיד שנבנה היה נראה ייחודי וכזה שמתאים לצלמו ודמותו. יחידי סגולה מעטים, כשהאחרונים שבהם היו כנראה סימונה פיאניג'אני ועודד קטש, היו כל כך זכורים לטוב מבחינת הקהל האדום, כשאפילו הם, שזכו בתארים והצליחו, לא קיבלו את אותה אהבה והערכה.
ברמת הכדורסל, לא היו עקרונות יוצאי דופן בכדורסל הדז'יקיצ'י. כללים מאוד ברורים בהגנה האישית והקבוצתית, רמת היררכיה ברורה, שליטה במערכת ובניהול השחקנים, אלו הם הנושאים המרכזיים שהיו חלק גדול בהצלחת הקבוצה מאז הגעתו של הסרבי, עד שהוא עזב בגלל המלחמה.
בקיץ האחרון הייתה הבעת אמון משמעותית כלפיו. חוזהו של דז'יקיץ' הוארך, שחקנים שהוא בחר הוחתמו על חוזים ארוכי טווח והיה נראה שהוא קיבל את המנדט המלא, יחד עם יונתן אלון, על כל הנושאים המקצועיים של הקבוצה. גם העונה הזו נפתחה נהדר עם זכייה בגביע ווינר על חשבון מכבי ת"א והעפלה ישירה לשלב הטופ 16 של ליגת האלופות של פיב"א, כאמור, עד שעזב בצעד לא צפוי.
עכשיו אני, כי ההוא הלך
וכאן מגיע הקאנצוריס. שאלת הקריטריונים ריחפה מעל המינוי הזה, שכן היווני לא עומד בתנאי הסף וגם לא באחד התנאים הנלווים שלפיהם מאמן זר יכול לאמן במדינת ישראל. לבסוף ההחרגה אושרה, לאחר מאמצים רבים של המועדון, הקבוצה הצרפתית הסכימה לשחררו בעבור חופן דולרים והוא מצא את עצמו בירושלים.
לא רק הקריטריונים העלו תהיות בנוגע למינוי הזה, אלא גם ההתאמה של היווני להפועל ירושלים, הן תדמיתית והן מקצועית. נשאלת השאלה, כנראה שגם בצדק, האם קאנצוריס הוא המאמן המתאים להצעיד את הפרויקט של מתן אדלסון קדימה, או שמא זה מאין פתרון זמני ותחנת ביניים בדרך למאמן בעל שיעור קומה גדול יותר מזה של קאנצוריס בתום העונה הנוכחית. רוב הספקות מועלים בגלל תחנותיו בקריירה, אז בואו נעבור עליהם.
בתור עוזר מאמן, הרזומה של קאנצוריס אכן מאוד מרשים. אלו הם תחנותיו כעוזר מאמן, אחסוך מכם קבוצות מהליגה השלישית ביוון: אריס סלוניקי, ז'לגיריס קובנה, נבחרת יוון, באמברג, קאזאן ואא"ק אתונה. בואו נגיד,הוא למד מהטובים ביותר ברמות הגבוהות, ביניהם אנדראה טרינקיירי וזכייה בגביע הבין-ישבתי עם לוקה באנקי.
משרת האימון הראשונה שלו כמאמן ראשי הייתה באירקליס היוונית, בה החליף את אקס הפועל תל אביב, יאניס קאסטריטיס. בעונה הזו סיימה קבוצתו במקום השביעי העונה הסדירה, הוא סיים את תפקידו בסיומה ועבר לאמן את רודוס.
בשנתיים שלאחר מכן אימן ברודוס, כשבעונתו השנייה במועדון הוא הוביל את הקבוצה לאחד מהישגי השיא שלה עם מקום שלישי בסיום העונה הסדירה, אך הודח ברבע גמר הפלייאוף אחרי שני הפסדים מאכזבים. למרות ההדחה, הוא קיבל "קידום" ועבר לאמן את אא"ק אתונה, המועדון איתו זכה כעוזר מאמן בגביע הבין-יבשתי.
מהעונה שלו באא"ק הוא זכור לאוהדים הישראלים בעיקר בגלל התקריות הרבות שסבבו את אותה הסדרה. אירועי האלימות המזוויעים כלפי האוהדים הישראלים גררו רגשות עזים במשחק השלישי בנערך בישראל, שנגמר בטרחה מארץ הטרחות עם ניצחון ב-40 הפרש והעפלה ירושלמית לפיינל פור ה-BCL.
ואז הגיעה העונה הנוכחית, אותה פתח קאנצוריס בלימוז' הצרפתית. הסגל שעמד לרשותורחוק שנות אור מזה שמחכה לו בירושלים. עם זאת, חצי העונה לא הייתה מוצלחת, קבוצתו במקום ה-9 במאזן של תשעה נצחונות ותשעה הפסדים, אך לאחר עונש הורדו לה שלושה נצחונות ולמעשה היא במקום ה-14.
הרמה המקצועית, מאפייני האימון והתהיות
בעונה הזו בלימוז', קבוצתו הכתיבה מספר פוזשנים שקרוב ל-84, במקום הרביעי בליגה. עם זאת, ברמת היעילות של ההתקפה, אם נמדוד נקודות פר פוזשן, קבוצתו הייתה במקום הלפני אחרון עם 0.91 בלבד, נמוך מאוד. במדד הדיפנסיב רייטינג לימוז' הייתה שישית, אולי זה מה שקרץ לאנשי הפועל ירושלים ברמת ההתאמה.
אם ניקח את אא"ק אתונה של קאנצוריס מהעונה שעברה, יש הרבה דמיון סטטיסטי להפועל ירושלים של דז'יקיץ'. מספר הפוזשנים כמעט וזהה, היעילות ההתקפית גם כן, כשאפשר להסיק שיש קווי דמיון בין סגנונות המשחק של השניים. ספידי סמית' אמר לפני מינוי המאמן שהוא ירצה מאמן עם מנטליות מנצחת, זה ההבדל הגדול בין דז'יקיץ' וקאנצוריס, הראשון ניצח, והרבה.
עד פה החפירה המקצועית, נעבור לרמה התדמיתית. הפועל ירושלים הצהירה שהיא רוצה להגיע ליורוליג ולזכות בכל התארים בישראל. זה לא מנותק שקאנצוריס יצליח בירושלים, קשה להיכנס לנעליו של דז'יקיץ' אך עם זאת הוא לא בלתי ניתן לחלופה. בתוך כך, אלדסון מראה מהרגע שהגיע שהוא סבלני ולא נותן לרגש לנהל אותו. בזמן שכולם חלמו על מייק ג'יימסים ושיין לארקינים, הוא נתן הארכת חוזה לספידי סמית', שמספק עונה נפלאה עד כה למען הסר ספק.
כך גם אחרי פיטוריו של דזיקיץ', אולי הייתה ציפייה להנחית כאן מאמן ענק בדמות סרג'יו סקאריולו, אנדראה טרינקיירי, דימיטריס איטודיס ודומיהם, אם ננתק לרגע את הקושי להביא מאמן עם שם גדול יותר לישראל בימים אלה. שוב, אדלסון הפתיע את כולם ומינה מאמן ללא שום הצלחה שהיא מעבר למיקום יפה בעונה סדירה בשום קבוצה כמאמן ראשי, ללא תארים וללא מספיק ניסיון.
שלב הטופ 16 של ה-BCL נמצא ממש מעבר לפינה וייצא לדרך בעוד כשבועיים, טנריפה מחצי הגמר בעונה שעברה ופריסטרי עם ואסיליס ספאנוליס על הקווים וג'ו רגלנד כבר ממתינים שם, כשגם קרשיאקה צפויה להצטרף אם תגבור על בראוגן. המבחן הגדול של היווני מגיע מוקדם משתכנן, והאחריות היא גדולה. האם קאנצוריס יצליח לעמוד במשימה? רק הזמן יגיד.
