ליאור קררה הוא אחד הסיפורים המרגשים בליגת העל בכדורסל. הפורוורד, שחזר משנה של שיקום לאחר פציעה ברצועה הצולבת בברך (צולבת שנייה לשחקן בן ה-26), מצעיד את הפועל גליל עליון לפתיחת עונה טובה, בטח אם מתייחסים למצב הביטחוני ולעובדה שהיא הקבוצה המפונה היחידה כיום בליגה.
"בטרום העונה של שנה שעברה הרגשתי מדהים", אמר קררה בראיון לערוץ הספורט. "הגעתי למעמד שרציתי, קפטן בקבוצה בליגת העל. הייתי טוב באימונים ובמשחקי האימון. באחד המשחקים נפצעתי ואני זוכר שישר הבנתי שמדובר בצולבת נוספת. שאלתי `למה אני? למה שוב?`. זה תסכול עצום, תסכול שלא הכרתי".
היו מחשבות על לוותר?
"בימים הראשונים הייתה מחשבה על לוותר ולא להמשיך בכדורסל. כשהחלטתי אחרי שבוע להילחם ולהמשיך, החלטתי שאני עושה הכל באופטימיות. שאני אצמח מהסיטואציה".
איך עבר השיקום?
"אתה מאוד מוגבל. לומד הכל מאפס. הכל קשה, ללכת, לקום. פתאום אני צריך עזרה בלא מעט סיטואציות. האופטימיות עזרה לי לעבור את השנה הזו. המטרה הייתה לחזור השנה לשחק כדורסל, ואני שמח שזה קרה".
אני מניחה ששמחת לחזור לקבוצה כמו גליל עליון.
"כשקיבלתי את ההצעה אמרתי שזה כמו חלום. יש לי משפחה כאן בצפון, אשתי מכאן וחמתי באזור וחשוב לי להיות קרוב. הרגשתי שמעבר לכדורסל רציתי בשלב הזה את התחושה של השקט, המרחב, הנחלים עושים לי כאן טוב".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שאבישי גורדון הוא משפחה עבורך - עוזר המאמן של הקבוצה הוא דוד של אשתך, נועם.
"אנחנו שנינו מאוד מקצוענים. אנחנו בקשר מצוין על המגרש ומחוצה לו, אבל אנחנו באים לעבוד. הוא מעיר לי וצועק עליי, אין כאן יחס מועדף. אם היה, הייתי כועס עליו".
איך זה להתאמן תחת ברק פלג?
"ברק הוא מדהים. אנחנו מכירים שנים. הוא אימן אותי ברעננה כשחזרתי מפציעה קשה, וגם השנה זו אותה סיטואציה. הוא משרה ביטחון, הוא מאמן שכולם רוצים לנצח קודם כל בשבילו".
ג`יימס פלדין הצטרף אליכם קצת אחרי תחילת המלחמה, איך הוא השתלב?
"הבן אדם הוא תופעה. הרצון לנצח ולהתאמן ברמה הכי גבוהה זה דבר שלא הכרתי. הוא גר כאן בצפון ויש רעשים שהם לא רגילים, יש פה רעשי מלחמה וזה לא פשוט ואנחנו מעריצים אותו שהוא בחר להגיע ולא מתלונן לרגע. הוא ישראלי, הוא חלק מהבדיחות שלנו, הוא אחד משלנו. אני לא חוויתי זר כזה בשנים שלי בכדורסל".
זאת הקבוצה של רועי הובר?
"כן. רועי הובר הוא המנהיג שלנו על המגרש ומחוצה לו. אנחנו חיים ממנו, אנחנו ניזונים ממה שהוא עושה. הוא שחקן אדיר ובן אדם מדהים. אנחנו חברים טובים ותמיד חלמנו לשחק ביחד".
מה סוד הקסם בגליל, כשגם כשקשה אנחנו רואים תוצאות?
"החומר האנושי שיש פה. מהשחקן הכי בכיר עד הילדים. אנחנו חיים אחד את השני כבר שלושה חודשים. 24/7, באימונים, במלון ובהתארגנויות. יש איזון בין כולם, התקופה הזו גיבשה אותנו".
איך עברו עליכם הימים הראשונים במלחמה?
"כמו רוב המדינה היינו בשוק. חזרנו מאוחר יחסית להתאמן בשונה משאר קבוצות הליגה. היינו מתאמנים בגבת בהתחלה. ואז התחלנו לנדוד לכל מגרש בערך במרכז. המון מלונות, חוסר וודאות, אבל לאורך כל התקופה לקחנו הכל בפרופורציה, הבנו שאנחנו כלום לעומת מה שקורה במדינה".
לאחר חזרתה של הליגה, ליאור קררה הצטיין במדי קבוצתו של ברק פלג עם 16 נקודות ו-7 ריבאונדים בממוצע למשחק.
נחזור אלייך, ולפתיחת העונה של גליל. חשבת שתהיה כה דומיננטי?
"לא חשבתי שאהיה כל כך דומיננטי. דיברתי עם ברק פלג בתחילת השנה והוא אמר שלא אשחק יותר מ-15/20 דקות בעקבות הפציעה. כמו שאתם שמים לב, זה לא קורה. קפצתי על ההזדמנות ואני שמח על כך. אני גאה בעצמי שאני מתחיל לממש את מה שתמיד חלמתי לעשות. אני לא לוקח כלום כמובן מאליו, אני יודע שבאותה מידה יכול להיות שלא הייתי פה".
מה המטרה של גליל עליון העונה?
"המטרה של גליל עליון היא לנצח כל משחק שמתקרב. היום מדובר בעפולה. אנחנו מקווים שנוכל לשחק בבית העונה, זה החלום. אנחנו תחרותיים ורוצים לנצח ולהגיע הכי רחוק שאפשר, ואנחנו מאמינים שאפשר לעשות את זה".
מה אפשר לאחל לך לשנת 2024?
"שלום במדינה שלנו. שהחיילים והחטופים שלנו יחזרו הביתה. בריאות לכולם. יש לי את הכדורסל, את המשפחה ואת אשתי, אני לא צריך יותר כלום".
