לטייריס הליברטון הייתה דילמה: כאב בשריר או כאב בכיס. מתיחות בהמסטרינג הן בדרך כלל לא דבר שלוקחים איתו סיכון, אבל כשעל הכף מוטלים 53 מיליון דולר, לפעמים אפשר לבלוע את הכאב וללבוש מדי כדורסל. ההשלכות, במקרה הזה, היו גרועות מאוד.
הליברטון נפצע בשריר במהלך הפסד לבוסטון ב-8 בינואר, וירד מהמגרש בצליעה מול אוהדים מודאגים. הבדיקות הרפואיות גילו שהמתיחה אינה מאוד חמורה, והוא נעדר מחמשת המשחקים הבאים. לקראת המשחק בפורטלנד, שהיה גם משחקו הראשון של פסקל סיאקם בקבוצה, הליברטון החליט לחזור. אחת הסיבות היתה "חוק 65 המשחקים" החדש שקבעה הליגה, שנועד לקבוע סף משחקים מסוים - ורק שחקנים שעמדו בו, להוציא כמה החרגות קטנות, יוכלו להיבחר ל-MVP, שחקן ההגנה של העונה, חמישיות העונה וכמעט כל תואר נוסף (פרט לחמישיות הרוקיז והשחקן השישי).
"אין ספק שהרגשתי יותר דחיפות לחזור", אמר הרכז הנפלא של אינדיאנה לפודקאסט של ג'ייג'יי רדיק, וכאשר נשאל על התמריץ הכספי - הליברטון יוכל לקבל בונוס שמן לחוזהו במידה וייבחר לאחת מחמישיות העונה - ענה, "כן, הא? חשבתי שאני מוכן לחזור למשחק נגד פורטלנד, כך גם הצוות הרפואי, אבל אם לא החוק הזה, הייתי אומר - בואו ניקח עוד משחק או שניים ליתר ביטחון, בואו נחשוב עוד קצת, בואו נגיע ל-100%". הליברטון קלע 21 נקודות עם 17 אסיסטים בהפסד בפורטלנד, אבל המתיחה הוחמרה, והוא נאלץ להיעדר מחמישה משחקים נוספים. כשחזר, שיחק תחת הגבלת דקות והיכולת נפגעה משמעותית. הליברטון ירד מ-24.2 נקודות, 12.7 אסיסטים ו-50% שדה לפני הפציעה, ל-15.8 נקודות, 9.3 אסיסטים ו-45% שדה בלבד אחריה (נכון ליום שישי בערב). הפייסרס, שנראו בדרך לצמרת, הלכו לאחור.
הליברטון עדיין יוכל להיבחר לחמישיות העונה, נכון להיום, כאשר כמעט כל הקבוצות חצו את רף 65 המשחקים שלהן העונה. ועם זאת, מספיק נקע קל בקרסול שיגרום לו להחמיץ שבוע וחצי - וגם הוא, כמו כוכבים אחרים שהיו מועמדים לחמישיות העונה, ביניהם ג'ואל אמביד, דונובן מיצ'ל, ג'וליוס רנדל וג'ימי באטלר, יישארו רשמית בחוץ. המקרה של הליברטון מראה שגם אם הליגה קבעה את החוק הזה מתוך כוונה טובה - לעשות סוף לתופעת "ניהול העומסים" שפגעה משמעותית במוצר המשווק לקהל - יכול להיות שהרף שהוצב היה גבוה מדי.
טסתי 13 אלף קילומטר כדי... לראות את טימי הרדאוויי ג'וניור?
תופעת ה-Load management הגיעה בעונות האחרונות לנקודת קיצון. שחקנים בריאים החמיצו משחקים על ימין ועל שמאל, עד כדי מצב בו אוהדי גולדן סטייט המתגוררים בניו אורלינס זכו לראות את קבוצתם האהובה משחקת פעמיים באולם הביתי - ובשתיהן סטף קרי ישב על הספסל, בריא ושלם, כדי לא לסכן אותו בפציעה. שלטים של ילדים ביציע בסגנון "טסתי 13 אלף קילומטר כדי לראות את לוקה" הפכו למכמירי לב, כאשר לוקה היה צופה במשחק באזרחי, מטעמי מנוחה. עוד יותר מהלב, שיחקה כאן תפקיד היד הנכנסת לכיס. במשרדי גופי השידור הגדולים, שממילא פועלים באקלים כלכלי לא פשוט, פחות נלהבים לשלם בוחטות על דאלאס נגד הקליפרס, ביום בו האטרקציות המרכזיות הן טימי הרדאוויי ג'וניור נגד נורמן פאוול. בתקופה של מו"מ על הסכם שידורים חדש, הליגה הייתה בבעיה רצינית.
החוק שנכלל בהסכם החדש עם ארגון השחקנים הדאיג את הקומישנר אדם סילבר, אבל לא מהסיבה שצוינה קודם. דווקא להיפך. "אני חושש שהמספר 65 ייראה מעכשיו כגבול העליון, כמטרה, ולא כסף התחתון", אמר בתחילת העונה, "רף ה-65 אמור לכלול פציעות, כולל ארוכות יחסית, שמתרחשות במהלך עונה. ג'ו דומארס, מנהל ענייני הכדורסל בליגה, מצפה ששחקנים בריאים ישתתפו בכל 82 המשחקים, והמספר 65 הוא סוג של מרווח ביטחון. לכל מי שצופה בליגה, באולמות, בטלוויזיה או בכל מכשיר אחר, אנחנו מנסים לומר שהציפייה הנוכחית היא שזו עונה של 82 משחקים - ואם אתה בריא, אתה תשחק".
המסר עבר, ושחקנים אכן מחמיצים פחות משחקים העונה. בפגרת האולסטאר, שהגיעה אחרי שני שליש עונה בדיוק, גם היו לסילבר את הנתונים להוכיח ולנפנף בפני המאזינים וגופי השידור. "אם מסתכלים על השחקנים שהגיעו לאולסטאר למשל, אפשר לראות שבהשוואה לעונה שעברה, העונה הם משתתפים באחוז גבוה יותר, משמעותית, של משחקים. המטרה הייתה לתת לשחקנים, בעיקר לכוכבים, עוד תמריץ להשתתף ביותר משחקים. אני עוד לא מוכן להכריז שהחוק נכשל - כן, ההשתתפות עולה, ובאופן מעניין, דווקא יש פחות פציעות".
מצד שני, אחת האמיתות הידועות ב-NBA היא שכמעט כל שחקן עולה לשחק כשמשהו כואב לו. בפלייאוף לפעמים גם כשכואב מאוד. וגם כשמנסים להעביר את המסר של "82 משחקים כסטנדרט", זה הרבה יותר פשוט בתיאוריה מאשר בפועל. בעידן של ריווח ושלשות בו שחקנים גומעים כ-10-15% יותר קילומטראז', עם הרבה יותר שינויי כיוון, מאשר 10-15 שנים אחורה, סכנת הפציעות עולה בלי קשר לענייני ניהול עומסים. כך שגם אם כוכבים היו שואפים להשתתף בכל 82 המשחקים - נכון ליום רביעי, אגב, היו 23 שחקנים בכל הליגה שטרם החמיצו משחק, לעומת 17 באותה נקודת זמן שנה קודם - הסיכוי שלהם להצליח במשימה יורד מאוד.
יוקיץ' לא אוהב את זה
כראוי לליגה שבנויה על כוכבים, הוטלו בהסכם החדש חוקים ספציפיים על האנשים שגורמים לגלגלי הכסף להסתובב. בתחילת העונה הליגה הציבה רשימה של 49 "כוכבים" - שחקנים שנבחרו ב-3 העונות הקודמות לאולסטאר או לחמישיות העונה - כשחקנים שקבוצות חייבות לשתף במשחקים בשידור ארצי, ושמותר לתת להם מנוחה כשהם בריאים רק בנסיבות מאוד מסוימות (עדיפות למשחקי בית, למשל). אליהם התווספו עוד 4 אולסטארס חדשים. מתוך ה-53 הללו, יש יותר שחקנים שסיימו את העונה בשל פציעה (זאק לאווין, ג'ה מוראנט, בן סימונס) מכאלה שטרם החמיצו משחק - למעשה יש רק אחד שעדיין שרד, דומנטאס סאבוניס.
התלונות נגד החוק, אגב, לא מוגבלות לשחקנים שכבר לא יוכלו להיבחר. בסוף ינואר האחרון, סבל ה-MVP המכהן אמביד מפציעה בברך, ורגע לפני הג'אמפ במשחק נגד דנבר וניקולה יוקיץ', בשיאו של "שבוע היריבות", נודע שהוא יחמיץ בפעם הרביעית ברצף את המפגש נגד הסרבי. הרשת התפוצצה מבדיחות על כך שאמביד פחדן. לא ברור אם הסנטר הרגיש את הלחץ, אצלו אין עשרות מיליוני דולרים על הכף, אבל עד אז הוא כבר החמיץ 12 משחקים - וכשהוא בכושר טוב יותר מאשר בעונת ה-MVP ורוצה עוד תואר, הוא חזר לפרקט כעבור מספר ימים, נגד גולדן סטייט. זה היה מחזה לא פשוט. אמביד נראה מדדה, רצף משחקי 30 הנקודות ההיסטורי שלו הסתיים, וברבע האחרון, להשלמת הנאחס, ג'ונתן קומינגה התרסק לו על הברך. מאז הוא לא שיחק, והקבוצה שלו, שהתחרתה על מקומות 2-3 במזרח, עלולה לסיים את העונה בפליי-אין.
"החוק החדש לגמרי מכריח שחקנים לעלות לפרקט, גם אם הם פצועים", אמר יוקיץ' במהלך סופשבוע האולסטאר, "ראינו מה קרה עם ג'ואל - אני לא יודע, אני לא אוהב את זה". העניין הוא שאף אחד לא שאל את יוקיץ' למה בחרו דווקא ב-65 (מדובר על כ-80% מהעונה, אם מחפשים לוגיקה מסוימת) - כאן זה לא קשור לאהבה, זה קשור בעיקר לכסף. וגם בנקודת 65 המשחקים של העונה, פחות או יותר, מתברר שגופי השידור מקבלים העונה תמורה טובה יותר לכספם. הנתונים מראים את זה.
שלושת הביג-מן הבינלאומיים שמככבים בעונות האחרונות במרוץ ה-MVP, יוקיץ', אמביד ויאניס אנטטוקומפו, החמיצו בעונה שעברה 47 משחקים יחד. למעשה מתוך 15 נבחרי חמישיות העונה 2023, יאניס (63), באטלר (64), סטף (56), לברון (55) ודמיאן לילארד (58) לא היו יכולים להיבחר לפי החוקים החדשים, בעוד לוקה (66), שיי (68), ג'יילן בראון (67) ומיצ'ל (68) היו נכנסים רק בקושי. והעונה? חמשת המועמדים המובילים במרוץ ה-MVP - יוקיץ', יאניס, שיי גילג'ס אלכסנדר, לוקה וג'ייסון טייטום - החמיצו ב-80% עונה ביחד רק 17 משחקים.
שיי, אחד המגנים הטובים בליגה מבין הגארדים, התייצב דווקא כדי להגן על החוק החדש ומעורר המחלוקת. "לא משנה איך מסתכלים על זה, בסוף יש קו שצריך להציב לגבי כמות משחקים וזמינות. לליגה יש כוונות טובות והיא רצתה לקחת החלטה אמיצה ולעשות לאנשים את ההחלטה קלה יותר, לגבי מי צריך להיבחר ומי לא. אישית אני מנסה להיות זמין כל לילה, לא רק מכיוון שאני אוהב את המשחק אלא כדי שהקבוצה שלי תוכל לנצח במשחקי כדורסל - ואם אני לא יכול להיות זמין, זה מה יש".
הליגה הוסיפה לתמרוץ השחקנים גם השפלה פומבית ויקרה לקבוצות שנוקטות בניהול עומסים בהפגנתיות, וקבעה קנסות שמתחילים ב-100 אלף דולר ומגיעים למיליונים על הושבה שיטתית של שחקנים בצד. למרות שהסכומים עצמם כנראה לא מזיזים את המחט במאזן ההכנסות השנתי של הקבוצות, המסר עבד גם כאן. עד עכשיו רק קבוצה אחת נקנסה - ברוקלין נטס, שנתנה לשחקני המפתח שלה רק רבע אחד במשחק נגד מילווקי, ואז הושיבה אותם בצד לשארית הערב. הנטס היו אז בעיצומו של רצף משחקים קשוח, רגע לפני טיסה לפריז למשחק נגד קליבלנד, ומאמנם דאז, ז'אק וון, הסביר: "חששתי שאחד השחקנים ייפצע. כל אחד מהם יכול היה לגמור את הקריירה במהלך אחד, וכך התייחסתי למשחק הזה". בליגה לא השתכנעו, וטענו שלאחר בירור רפואי, לא היתה סיבה אמיתית למהלך.
אז האם החוק הזה כאן כדי להישאר? תכל'ס, כנראה שכן - הוא חלק מהסכם העבודה. אבל אם הליגה תחליט שהמסר עבר, וגופי השידור יהיו מרוצים - ייתכן שארגון השחקנים, שותף מלא בניהול העסק אחרי הכל, ינסה להוריד קצת את הרף. אולי ל-62 משחקים, למשל, מה שיאפשר עוד קצת מרווח נשימה והחלמה. תופעת ניהול העומסים אכן נבלמה לפחות זמנית (אם כי, אל תתפלאו אם שחקנים שכבר הגיעו או יגיעו עד אז ל-65 משחקים, כן יקבלו יותר מנוחה במשחקים מזדמנים נגד וושינגטון וממפיס בשבועיים שלקראת הפלייאוף), והביוש הפומבי כמעט מנע לגמרי מקבוצות להטיל את מימיהן מהמקפצה.
אם גם הנתונים הרפואיים מעונה שלמה, פלוס פלייאוף, יהיו נחרצים לגבי שינוי מזערי, אולי אפילו שיפור, מבחינת הפציעות, לשחקנים באמת לא יהיה יותר תירוץ. החוק הזה היה קשוח, ספג הרבה ביקורת, ובדיעבד חמישיות העונה מעונת 2023/24 ייראו לנו קצת משונות. אבל אם הילד שטס 13 אלף קילומטר, או הצופה שהדליק טלוויזיה כדי לראות משחק, יראו את קוואי נגד לוקה בתדירות גבוהה יותר ולא יצטרכו להסתפק בטימי הרדאוויי ג'וניור נגד נורמן פאוול - אז יכול להיות שגם ההמסטרינג של הליברטון והדחה מוקדמת של אינדיאנה מפלייאוף 2024, עם כל הצער שבדבר, היה שווה את זה.
