זה היה אחד מאותם משחקים שמהם לא לוקחים שום דבר - מלבד התוצאה הסופית. נבחרת ישראל היתה רחוקה מלהרשים אתמול (חמישי), אבל הצליחה לנצח 70:72 את פורטוגל בחוץ, ופתחה ברגל ימין את מוקדמות אליפות אירופה 2025. "לא שיחקנו מספיק טוב בהתקפה, כמו שאנחנו יודעים ורוצים", הודה תומר גינת, "אבל הקשיחות ההגנתית, בטח בסוף, יחד עם האופי, המלחמה והלב הביאו לנו את הניצחון המאוד מאוד חשוב הזה".
בר טימור, שקלע את הסל החשוב במשחק, המשיך באותו קו של חברו מהפועל תל אביב: "זה היה משחק קשה, נגד נבחרת חזקה. הם שיחקו בצורה אגרסיבית, אני חושב שקצת הופתענו מהסגנון בהתחלה וגם ריבאונד ההתקפה שלהם פגע בנו. נשארנו ביחד, זה לא היה המשחק הכי טוב שלנו, אבל עשינו כמה מהלכים גדולים".
לאור העובדה ששלוש נבחרות מתוך ארבע עולות לטורניר בקיץ הבא, לא יהיה מופרך לומר שהניצחון הזה שם את ישראל קרוב מאוד למטרה - וייתכן שאף שניצחון ביתי על פורטוגל, בחלון פברואר, יספיק לבדו בשביל לעלות. אלא שהיכולת היתה רחוקה מלהיות מספקת: חלק מהשחקנים פשוט נמצאים בכושר לא טוב, משחק ההתקפה היה תקוע בחלקים גדולים והנתון של 18 איבודים מול 12 אסיסטים מתמצת את הסיפור. בנבחרת תולים את היכולת גם בהכנה הקצרה, שכללה אימונים בודדים בלבד לאור העומס בלוח המשחקים של הקבוצות.
מה שהעיב על הניצחון היתה הפציעה של רומן סורקין, שיחזור לישראל ויעבור MRI כדי לאבחן את חומרת הפציעה בברכו. הסנטר של מכבי תל אביב לא ישחק כמובן מול סלובניה ביום ראשון, מה שיותיר את איתי שגב כסנטר הטבעי היחיד בסגל, לאחר שעידן זלמנסון וכן גבי צ'צ'אשווילי שנשארו בארץ בשל פציעות. "יהיה אתגר גדול מאוד להסתדר בלי רומן, הוא אחד השחקנים הכי חשובים בנבחרת הזאת", אמר גינת. "סלובניה היא נבחרת מצוינת, נעשה הכנה כמו שצריך ונבוא ביום ראשון להילחם כמו שנלחמנו היום. נהיה קצת יותר מחוברים, קצת יותר טובים, ונעשה את זה".
המשימה הבאה של הנבחרת תהיה כאמור בעוד יומיים: היום בשעות הצהריים היא תטוס לוונציה שבאיטליה, ומשם תיסע כשעתיים לעיר קופר שבסלובניה, שם יתקיים המשחק. הסלובנים, גם ללא לוקה דונצ'יץ', ניצחו אתמול את אוקראינה - ונחשבים לנבחרת האיכותית ביותר בבית.
כך או כך, מעבר לניצחון - השחקנים ואנשי הנבחרת התרגשו ללבוש את המדים הכחולים-לבנים, במשחק הראשון מאז השבת השחורה של ה-7 באוקטובר. כ-100 אוהדים הגיעו לדחוף את הנבחרת, וגם מספר "אוהדי" פורטוגל שהניפו דגלי פלסטין לא הרסו את החגיגה. "באנו לפה במטרה אחת, לנצח ולהעלות חיוך לאנשים בארץ שרואים אותנו ושמחים עם הניצחון שלנו, בתקופה הקשה של המדינה", סיכם איתי שגב. "זאת הזכות הכי גדולה שיש, אז אני שמח שהצלחנו לעשות את זה, זה יותר חשוב מהכל".
