במשחקים האחרונים, כך נדמה, דני אבדיה הפך למכונת דאבל-דאבל. הישראלי של וושינגטון סיים עם כמות דו ספרתית של נקודות וריבאונדים ב-6 מ-10 משחקיו האחרונים, כשבשניים אחרים הוא לקח שבעה ריבאונדים.
למעשה, בתקופה הזאת אבדיה במקום ה-14 בליגה בריבאונדים למשחק עם 10.2 בערב, ובמקום השני בין כל השחקנים בגובהו ולמטה מכך אחרי ג'וש הארט. אבדיה לוקח יותר ריבאונדים מאלפרן שנגון, אנדרה דראמונד, לוקה דונצ'יץ' ובאם אדביו, הסנטר אותו יפגוש הערב (בין ראשון לשני). זאת לא הפעם הראשונה בה אנחנו רואים משחקים כאלה מאבדיה, שלקח 20 ריבאונדים במשחק בשנה שעברה, אבל אולי התקופה העקבית ביותר בה הוא עושה כן.
הקפיצה הזאת, כמובן, אינה מקרית. אבדיה התחיל לקחת כמות ריבאונדים גבוהה בהרבה מאז עזיבתו של דניאל גאפורד, הסנטר הפותח של הוויזארדס, כאשר בתקופה הזאת הוא עם 17.3 הזדמנויות לריבאונד במשחק לעומת 10.4 קודם לכן. הוא לוקח אחוז דומה של ריבאונדים (58% לעומת 59%) מסך הריבאונדים האפשריים, וכעת הריבאונדים שלו קרובים יותר לסל.
ההבדל המשמעותי ביותר הוא אחוז הריבאונדים שמגיעים אחרי מאבק - 35% לאחר הטרייד על גאפורד, לעומת 25% לפני כן. אבדיה, למשל, השיג 15 ריבאונדים מול הלייקרס שפתחה עם אנתוני דייויס ורוי האצ'ימורה לצד לברון ג'יימס.
באותו המשחק היו לאבדיה 21 הזדמנויות לריבאונד, לקייל קוזמה 14 ולמרווין באגלי, הסנטר הפותח, 9 בלבד. במשחק מול שרלוט, לעומתו, אבדיה היה עם 21 הזדמנויות לריבאונד, קוזמה עם 13 ורישון הולמס - שפתח - סיים עם 20. אבדיה לקח 14 ריבאונדים והולמס 11.
הנוכחות של אבדיה מתחת לסל הן מסייעת לוושינגטון, בהתחשב בכך שהוא לוקח אחוז גבוה מהריבאונדים האפשריים, ולא מעט בזכות היכולת שלו להניע התקפות כפועל יוצא מכך.
יש שחקנים שנחשבים למומחי ריבאונד בזכות היכולת שלהם לחסום אחרים, כמו סטיבן אדאמס או ברוק לופז, ויכול להיות שהקפיצה של אבדיה כריבאונדר תשפיע גם מהבחינה הזאת - למרות שהקבוצה תבחר את אלכסנדר סאר, כנראה, אם תזכה בבחירה הראשונה בדראפט.
אבדיה עם 11.5 חדירות לסל למשחק מאז הטרייד של גאפורד לעומת 7.4 חדירות קודם לכן, עלייה משמעותית שמושפעת גם מהעלייה בביטחון של הפורוורד. הערב מול מיאמי הוא יצטרך לתת תצוגה נוספת מתחת לסל, ואולי להפתיע את סגנית האלופה.
