אף אחד לא אומר לכם לאן החיים יובילו אתכם. העולם משתנה כל הזמן, בטח בעידן הגלובלי, ואנשים מגיעים ממקום למקום. בחלק מהמקרים זה מרגיש כמו התקדמות טבעית, בחלק כמו הפתעה אחת גדולה. רגע לפני שליגת העל בכדורסל חוזרת לחיינו מחר (שישי), אנחנו רוצים לעצור ולהתעכב על סיפורי החיים המעניינים של חלק מהזרים שהגיעו לארץ.
לא בהכרח מדובר בזרים המעניינים ביותר שהגיעו לארץ מבחינת ההשפעה על הקבוצות החדשות, אלא באלה עם סיפור החיים המעניין או המפתיע ביותר. כל אחד ואחד מהזרים שהגיעו לליגת העל הישראלית הגיע לאחר שאנשי כדורסל רציניים בחרו להשקיע בכך כסף וחקרו אותו לעומק, וכולם בשאיפה ינסו לתרום לקבוצותיהם. חלק הגיעו ממקומות "קלאסיים", כמו ליגת ההתפתחות של ה-NBA או ליגות אחרות באירופה. הסיפור של חלק מהאחרים מעניין בהרבה.
חסיאל ריברו (מכבי ת"א) – הכדורסלן הקובני הטוב במאה ה-21
קובה, המדינה השכנה של ארצות הברית, הוציאה ממנה שני שחקני NBA ששיחקו ביחד 39 משחקים משותפים בשנות התשעים. ההישג הגדול של הנבחרת בשנים האחרונות היה השתתפות באליפות אמריקה של 2015, וכבר אז חסיאל ריברו הצעיר היה השחקן הטוב ביותר בה. זה לא מקרי. כשחושבים על הוואנה, עיר הולדתו של הגבוה הצהוב, כנראה חושבים על פידל קסטרו או על קמילה קביו (תלוי בני כמה אתם).
בגיל 21 הוא היה אחד השחקנים הבולטים ביותר בליגה הקובנית, ממנה עבר לאורוגוואי, אז לבוקה ג'וניורס וממנה עשה את הקפיצה לסאן בורגוס. ריברו הגיע לעמדת הסנטר של מכבי ת"א כמחליפו של אלכס פוית'רס, פחות או יותר, ואמנם לא הציג כדורסל יוצא דופן עד עכשיו, אך הביא איתו אתלטיות והרבה רצון טוב. בהתחשב בסביבה בה הוא גדל, אלה הדברים החשובים ביותר.
ספורט מקצועני היה אסור בקובה הקומוניסטית עד 2013. כדורסל אמנם מאוד פופולרי בקובה, אך במשך שנים זרים לא הורשו להגיע או לשחק מול קובנים. זאת הסביבה בה גדל ריברו. ה-NBA קיימה בה מחנה בודד לזיהוי כישרונות ב-2015, כשהוא כבר היה בן 22, וכוכבי העבר שלה היו בהלם תרבות. "אף פעם לא הייתה לקובנים הזדמנות ללמוד מספורטאים מקצוענים", אמר סטיב נאש שהיה אחד ממדריכי המחנה. "נתתי את הנעליים המשומשות של הילדים שלי לילדים שראיתי ברחוב". ריברו אמנם שיחק כבר כמה שנים בכדורסל האירופי ונראה לא רע בכלל, אך כעת לראשונה לא משחק במדינה דוברת ספרדית ובתרבות שונה לחלוטין מקובה הקומוניסטית.
מוריס אנדור (הפועל ירושלים) – רקע סנגלי-יפני-אמריקאי
מוריס אנדור, הגבוה שהגיע לבירה כדי להוריד חלק מהעומס מאלכסנדר דז'יקיץ', דובר לא פחות מחמש שפות. אנגלית, צרפתית, יפנית, וולוף וסרר. שתי האחרונות הן שפות שבטיות מסנגל, ארץ הולדתו, וכך גם הצרפתית בהתחשב בהשפעת האימפריאליזם באזור. אנדור נולד בסנגל, זוהה בידי סקאוט יפני שהציע לו לעבור לתיכון במדינה ומצא את עצמו כמתבגר במדינה עם תרבות שונה לחלוטין. לאחר מכן הוא עבר לארצות הברית ושיחק ב-2 מכללות שונות, משם עבר ברוסיה, יפן, ליטא, סין וטורקיה, ועכשיו הגיע להפועל ירושלים בגיל 31.
מדובר במסע ארוך במיוחד, אבל אנדור מרוצה. "יפן היא הדבר הכי טוב שקרה לי", הוא אמר בעבר ל"יורוהופס". "אין הרבה הזדמנויות בסנגל, וכשהייתה אפשרות, קפצתי אליה. בגיל 15 הלכתי למדינה אחרת לגמרי והתבגרתי דרך הכדורסל, למדתי מהמסעות האלה המון".
אנדור מצא את עצמו עובר בין 3 מדינות, אולי המדינות השונות ביותר אחת מהשנייה (סנגל, יפן וארה"ב), עוד לפני גיל 20. למרות זאת, כמעט בכל תחנה בקריירה הוא זכה למחמאות דווקא על התפקיד המרכזי בהגנה שדורשת יותר תיאום מההתקפה. ג'ף הורנסק, מאמן NBA לשעבר, התייחס אליו כ"מקור להשראה". כיום הוא כמובן אדם מבוגר ומנוסה יותר שמגיע לירושלים עם לא מעט קבלות, אבל הדרך עד לכאן היא אחת הייחודיות ביותר.
קייל אלכסנדר (הפועל ת"א) – מתוך הבועה
אלכסנדר אחד השחקנים הזרים הטובים ביותר שהגיעו לארץ, מי שייכנס לנעליו של צ'ינאנו אונואקו ויהיה משמעותי במיוחד בהפועל תל אביב של 2023/24. עוד לפני שהוא הגיע לאדום, הוא היה חלק משתי קבוצות אדומות אחרות שהגיעו רחוק – נבחרת קנדה שזכתה במדליית הארד באליפות העולם האחרונה, ומיאמי היט שהגיעה לגמר ה-NBA ב-2020.
ההיט החתימו את קייל אלכסנדר לפני הקורונה, בינואר 2020. יום לאחר מכן הודיעו שהוא בחוץ בשל פציעה, אך הוא עדיין היה חלק מהקבוצה בבועה ב-2020. אלכסנדר קיבל במצטבר 13 דקות במדי מיאמי, רובן במשחק חסר משמעות בעונה הסדירה מול אינדיאנה לפני המפגש בפלייאוף, אבל היה אחד השחקנים בריצה הזכורה של הקבוצה לגמר. "אהבנו אותו", אמר עליו פט ריילי זמן קצר לאחר ההפסד בגמר ללייקרס של לברון ג'יימס. "יש לו את הפרופיל של סנטר מודרני ב-NBA. הוא התפתח מאוד ברמה הפיזית".
אלכסנדר עזב את מיאמי אחרי תקופה קצרה בג'י ליג כדי להמשיך לפונלבראדה ובהמשך לוולנסיה, ממנה הגיע להפועל ת"א, ונראה לא רע גם בה וגם בדקות המועטות בנבחרת קנדה לצד שיי גילג'ס אלכסנדר ואר ג'יי בארט. מוקדם מדי לדעת האם הוא יוכל להשתתף גם באולימפיאדה, אבל הוא מגיע להפועל עם עבר במיאמי היט, אולי הקבוצה שמפתחת שחקנים יותר טוב מכל אחת אחרת ב-NBA, וכשהיה חלק מקבוצה שהגיעה עד לגמר. אין הרבה אנשים שיכולים להגיד משהו כזה.
ג'ונתן סטארק (הפועל חיפה) – החבר של ג'ה מוראנט
זאת השנה השנייה ברציפות בה חבר של ג'ה מוראנט, הגאנר של ממפיס גריזליס, משחק בליגת העל. בשנה שעברה זה היה שאק ביוקנן, והשנה זה הרכז של הפועל חיפה. סטארק הגיע מהליגה הצרפתית השנייה ועבר גם בפולין ובהונגריה. התחנה המעניינת ביותר שלו, מבחינתנו, הייתה מכללת מארי סטייט לצידו של אחד מ-20 השחקנים הטובים בעולם.
במשך עונה שלמה, ג'ה מוראנט היה בצוות המסייע של סטארק. כשמוראנט רק הגיע לקולג'ים וסטארק היה בשנתו הרביעית, סטארק זרק 15.3 זריקות למשחק במכללה שניצחה 26 משחקים מ-32, בזמן שמוראנט פתח לצידו בקו האחורי וזרק 9.1 עם 6.3 אסיסטים בערב. השניים קרובים עד היום, כשבשנה שעברה מוראנט ביקר במחנה כדורסל שקיים סטארק. "ידעתי שג'ה יכול לשחק מהרגע הראשון שראיתי אותו", אמר עליו הגארד, בתקופה בה מוראנט שקל כ-55 ק"ג.
מאט מקמהון, מאמנם, טען ש"היה לנו קשה למצוא דרך לשלב בין שני השחקנים הכי טובים שלנו, אבל הכימיה הפתיעה אותנו לטובה מהשנייה הראשונה. הם שיחקו ממש טוב אחד עם השני. פני הארדוואי וג'ייסון קיד שלנו. מוסר העבודה של ג'ונתן הפך את ג'ה לשחקן טוב יותר, הוא היה דוגמה אדירה עבורו". אל תופתעו אם פתאום תראו היילייטס של עמית שמחון בטוויטר של אחד מכוכבי ה-NBA הגדולים בעולם.
יאניק מוריירה (עירוני רמת גן) – כמעט בליגה האיראנית
מוריירה, בדומה לאנדור, מגיע לליגת העל בתור סנטר מנוסה שעבר לא מעט דברים. בגיל 32 האנגולי עבר בליגה היוונית, ואחרי שנים לא רעות בטורונטו 905, מורסיה ובווירטוס בולוניה. היו לא מעט הצלחות והוא יכול להתברר כבינגו גדול מבחינת ההתאמה לסגנון המשחק של ליגת העל. למשך חודשיים ב-2017, כך דווח, הוא היה שחקן של אבדאן האיראנית.
מעטים האנשים שעבדו גם בישראל וגם באיראן, קל וחומר כדורסלנים מקצוענים. מוריירה אינו הראשון, כאשר לפניו עשה זאת אדגר סוסה שעבר באופן ישיר. מוריירה הגיע ישירות מהג'י ליג, בה שימש כסנטר המחליף של אדי טבארס, לליגה האיראנית ואחרי תקופה קצרה בטהרן עבר לרוסיה. משם הוא הגיע לפאוק סלוניקי ולטופ של הכדורסל האירופי, והוא עשוי לספק לנו זווית נוספת לליגה האיראנית.
לא מדובר בליגת כדורסל רעה. הנבחרת שלהם משתתפת באופן קבוע בתחרויות הכדורסל העולמיות, ובעבר שיחקו בה גם שחקנים כמו לי ניילון או ניקולוז ציקשווילי, הבחירה החמישית בדראפט 2002 של ה-NBA. אחרי שנים מוצלחות יותר בליגות גדולות יותר, הוא משחק בעולה החדשה.
