יובל זוסמן הגיע הקיץ להפועל ירושלים כישראלי הבכיר של הקבוצה, ובטח אחת מההעברות הגדולות של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. הוא גדל במכבי ת"א ואף נבחר לתגלית העונה בליגת העל בסיום עונת 2017/18. באותו קיץ הוא היה ה-בורג המרכזי של נבחרת העתודה שזכתה באליפות אירופה הראשונה מתוך שתיים כשנבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. הוא עבר לאלבה ברלין, שם זכה באליפות ובגביע, ולאחר שתי עונות מעבר לים חזר לישראל. כישלון? לא אם תשאלו אותו.
"אני לא חושב שזה כישלון, אני חושב שלכל אדם יש את הדרך לחוות את החוויות שלו", מסביר זוסמן. "אם הייתי מקשיב לכל אחד שמדבר כנראה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. שיחקתי 6 שנים ביורוליג ואני רוצה לחזור לשם. אני מאמין שעם ירושלים זה יקרה ואני אחזור לשם. בשנתיים שלי באלבה הוספתי כלים חדשים למשחק שלי. אני מסתכל עכשיו על החיים אחרת. הגעתי לירושלים כשחקן ישראלי בוגר וטוב יותר".
הריאיון מתקיים כיממה לאחר שהפועל ירושלים סיימה את שלב הבתים הראשון בליגת האלופות בטעם חמוץ מתוק. מצד אחד, הצלחה מקצועית גדולה עם העפלה מהמקום הראשון בבית במאזן של חמישה ניצחונות לעומת הפסד בודד, מצד שני, נסיבות המלחמה גרמו לכך שהמשחקים ה"ביתיים" יתקיימו באולם קר ומנוכר בבלגרד, ללא הקהל החם שהיה ממלא את הארנה בירושלים אם המשחקים היו נערכים בו.
"אני חושב שיש לנו קבוצה מאוד איכותית שנבנתה בצורה טובה מאוד. סגל שוויוני מאוד. המאמן גורם לנו להוציא מעצמנו את המקסימום. אנחנו קבוצה שקשה לאחרים מאוד לשחק נגדה. אומנם אין פה יותר מדי שמות נוצצים, אבל כולנו מבינים מה זה להיות במועדון הזה. היה קשה מאוד לשחק בלי הקהל שלנו בסרביה. כששיחקנו בארץ בליגה בשבוע שעבר מול קהל, אפילו שזה היה רק 1,000 איש, התרגשתי לחוות את הארנה. זו הייתה בעצם הראשונה שלי שם כשחקן ירושלים מול קהל וכבר בא לי לחוות את זה שוב מול יותר קהל".
מי שכן ליוו אתכם בשני המשחקים האחרונים באירופה הם חטופים שחזרו ומשפחות. מה זה עשה לכם, מה זה עשה להם לדעתך?
"הרגשה שקשה להסביר. האנשים האלה איבדו את הדבר שהכי חשוב להם בחיים והם היו מוכנים לבוא לראות את הקבוצה גם ברגעים הקשים האלה. זה מדהים שהקבוצה דאגה להם לבוא לפה. בסוף גרמנו להם להרים אתנו ידיים והם אכלו אתנו. אומנם אנחנו 'רק' משחקים כדורסל אבל אני כן מאמין שזה נתן להם רוגע ונחת לכמה רגעים. במשחק האחרון כבר ידענו שהבטחנו את העלייה ואת המקום הראשון אז זה נתן לנו אקסטרא בוסט וגרם לנו להבין שיש דברים יותר חשובים מאתנו. ניסינו לעשות הכי טוב בשבילם".
אומנם לא היית בירושלים בעונה שעברה, אבל הקבוצה הגיעה לגמר ליגת האלופות ומרחק דקות מזכייה בגביע. אתה חושב שהפעם תלכו עד הסוף?
"אני חושב ומאמין שאנחנו צריכים להסתכל צעד צעד. השגנו את המטרה הראשונה והיא לעבור את שלב הבתים ועכשיו אנחנו צריכים להסתכל הלאה ולחשוב איך ייראה העתיד. למרות שסיימנו במקום הראשון, אנחנו עדיין צריכים להיות קצת יותר טובים מהשלב הקודם בכדי להמשיך ולנצח. אני לא אחד כזה שמאמין בלדבר יותר מדי על העתיד. אני מתרכז בכאן והעכשיו".
נעבור קצת יותר ספציפית אליך. אחרי שנתיים באירופה חזרת לכדורסל הישראלי, במרחק הזמן שעבר ספר לי על ההשפעה של זה עליך.
"הייתי אומר שהכדורסל הישראלי משוחק בצורה אחרת. אומנם לא שיחקנו עדיין יותר מדי בליגה המקומית, אבל יש הבדל גדול בשיטה. בארץ כל פוזישן הוא חשוב, באלבה ברלין זה היה שונה כי התודעה הייתה לא ניצחון בכל מחיר אלא התרכזנו בלהנות. זה היה פחות הישגי. המחשבה מאחורי אלבה ברלין זה לגדל שחקנים, לא לזכות בתארים. לירושלים הגעתי במטרה לזכות בכמה שיותר תארים, זה ברור".
3 חודשים אחרי שחתמת נפתחה מלחמת "חרבות ברזל". איך היא השפיעה עליך?
"זה מצב לא פשוט לאף ישראלי וכמובן וגם לי. השבוע הראשון היה מאוד מאוד קשה ורציתי לעזור בכל דרך. הגעתי למסקנה שהדרך שלי לעזור זה לשמח אנשים תוך כדי שאני משחק כדורסל. אני מאמין שהדברים שקורים יותר גדולים מכל בן אדם ואני חושב שזו שליחות גדולה שאשחק כדורסל. כמובן שיש לי חברים בצבא, כל אחד מכיר מישהו שנמצא שם. אני מתפלל שכולם ישמרו על עצמם ושכולם יחזרו הביתה בשלום".
היו לך בעבר שאיפות לNBA, אפילו נרשמת לדראפט ב-2019, זה עדיין קיים?
"כן, יש את זה עדיין איפשהו בתת מודע, אבל במצב הנוכחי אני לא תולה בזה יותר מדי תקוות. אני רוצה לעשות דברים גדולים עם ירושלים. לטעמי זו אנרגיה מבוזבזת להסתכל רחוק מדי. כרגע השאיפות שלי פחות שם. אני רוצה להשיג כמה שיותר תארים והישגים עם ירושלים וכמו שאמרתי – יש לי גם שאיפה להגיע עם הקבוצה הזאת ליורוליג".
חשוב לציין כי הפועל ירושלים מנסה בשנים האחרונות להפוך לקבוצה הישראלית השנייה ביורוליג, אחרי מכבי ת"א כמובן, אך בינתיים ללא הצלחה. לאחר ההגעה לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה וההצטרפות של מתן אדלסון לבעלות על המועדון נראה היה שזה מתקרב, אך המועדון החליט להמשיך לעוד עונה אחת לפחות בליגת האלופות, שנחשבת למפעל המתחרה של היורוליג. לאחר פתיחת המלחמה והדחייה הזמנית של המשחקים לקבוצות הישראליות (ירושלים והפועל חולון), הוציא המועדון הודעה בו הביע אכזבה מהיעדר הגינוי של המפעל למתקפה הרצחנית של חמאס על ישראל.
"לא מאשים את השחקנים הזרים"
הפועל ירושלים יצרה סערה לא קטנה בכדורסל הישראלי כשבחזרה הראשונה שלה לליגה הישראלית לאחר פתיחת המלחמה, בראשית החודש, היא עשתה זאת ללא השחקנים הזרים והמאמן הסרבי אלכסנדר דז'יקיץ'. הקבוצה הפסידה למכבי רמת גן והובסה ב-40 הפרש מול הפועל עפולה. שבועיים לאחר מכן מרבית הזרים, למעט המאמן, כבר חזרו לארץ ובמשחק האחרון מול גליל עליון כבר השיגו את ניצחון הליגה הראשון שלהם.
מה חשבת על ההחלטה של השחקנים הזרים שלא לחזור אתכם לארץ?
"אני חושב שזה היה מצב לא רגיל. כשחקנים זרים הם לא יודעים ולא מכירים את המציאות שלנו. אנחנו כישראלים מכירים את המלחמות ומבינים אותן, הם פחות. אני לא מפנה אצבע מאשימה כלפיהם".
מרגיש קצת כאילו הם חשבו שהחיים שלהם חשובים יותר, במירכאות, משלכם.
"אני לא חושב שזה ככה. אני חושב שהחוויות שהם עברו לא תואמות את שלנו. כל אדם הוא אדם בפני עצמו ואני מכבד את ההחלטות שלהם. אם אני הייתי חי במדינה אחרת, כמו למשל כשהייתי שחקן זר בגרמניה, והייתה נפתחת מלחמה שקשורה אליהם - לא הייתי יודע איך להגיב על זה. חשוב להסתכל גם על הצד שלהם. אני לא מפנה אצבע מאשימה כלפי אף צד. הכי חשוב שהם עכשיו כאן איתנו".
בעקבות אי ההגעה של הזרים במועדון החזירו את מנכ"ל הקבוצה, עד כהן סבן, מפרישה. זה נראה קצת כמו זלזול בליגה.
"כל מה שיש לי להגיד על עדי זה שהוא גבר גבר ועצם העובדה שהוא חזר מפרישה כדי לעזור לקבוצה זה מדהים. אני מעדיף להסתכל על הדברים הטובים שקרו בכדי לנסות לעזור לנו ולא על השלילי. ההנהלה קיבלה החלטה ואני כמובן לא בא לבקר שום החלטה של אף אחד".
היו שני הפסדים בליגה ללא הזרים, אחד מהם תבוסה כואבת, ההנהלה אמרה לכם משהו? כינסה אתכם לשיחה?
"לא אמרו לנו שום דבר מההנהלה. אלה דברים שקורים והמשכנו הלאה".
עכשיו כמעט כל הזרים חזרו, נראה גם בליגה את ירושלים של אירופה?
"אני מקווה שכן. אני מקווה שנוכל להראות את העומק ואת הדברים שאנחנו יודעים. ראיתי שעכשיו 5,000 איש יוכלו להיכנס למשחקים, אז אני מאוד מתרגש ומחכה כבר לחוות את הארנה עם הקהל הזה ובאווירה הזאת. שחקנים זרים שכבר היו כאן ומכירים את המועדון יודעים למה הקהל הזה מסוגל וגם הם מחכים לזה".
אז איך העונה הזאת תסתיים עבור יובל זוסמן והפועל ירושלים?
"מסתכלים על כל דבר בעתו. זה מוציא יותר מדי אנרגיה להסתכל רחוק. אנחנו מנסים להשתפר מיום ליום. השגנו את גביע ווינר בפתיחת העונה, זה היה תואר ראשון עבורנו, ויש לנו עוד שאיפות גדולות. כרגע הכי חשוב להיראות טוב ולנצח".