בראיין רנדל זה שם שתמיד יהיה מזוהה עם ליגת העל, לפחות בשבילנו. כל אחד מאיתנו זוכר את רנדל קצת אחרת - בין אם זה עם הצהוב של מכבי תל אביב, האדום של הפועל גלבוע/גליל, הפועל ירושלים או הפועל תל אביב או בכלל עם הירוק של מכבי חיפה. בכל אופן, את החותם שלו הוא בהחלט השאיר בישראל. עכשיו הוא רוצה לעשות אותו דבר ב-NBA.
רנדל בן ה-38 (יותר צעיר מלברון ג'יימס בחודש וחצי...) הגיע הקיץ לתחנה השלישית שלו ב-NBA, דטרויט פיסטונס, כעוזר מאמן של מונטי וויליאמס. ב-2018 הוא נכנס לליגה כאיש צוות במינסוטה ובהמשך הצטרף לפיניקס וזכה באליפות המערב לצד וויליאמס, שחתם הקיץ על החוזה הגבוה בהיסטוריה למאמן ומשך אותו אליו להרפתקה שונה בדטרויט.
כמה שונה? בנובמבר 2021 רנדל והסאנס השלימו חודש שלם ללא הפסד, והשבוע, שנתיים אחרי ההישג המרשים, רנדל והפיסטונס סגרו חודש שלם ללא ניצחון. לאחר ההפסד ה-16 ברציפות של נועלת המזרח (שיא מועדון שלילי), אצל ניו יורק ניקס בין חמישי לשישי, רנדל שוחח עם ערוץ הספורט על ההבדלים, האמירה המפוקפקת של כוכב הקבוצה קייד קנינגהאם וגם על המלחמה בארץ. אגב, מאז דטרויט הפסידה שוב והיא סופרת 17 הפסדים רצופים.
"לא תכננתי את המעבר לפיסטונס", הודה עוזר המאמן. "לא ידעתי מה יקרה וכשדברים החלו לזוז הכל התגלגל מאוד מהר והתחלנו לעבוד". ובכן, כנראה שמחכה לו עוד יותר עבודה משציפה. הקבוצה ממישיגן מחזיקה במאזן 18:2 וגם ביוני 2024 היא צפויה לבחור בטופ 5 בפעם הרביעית ברציפות.
למרות פתיחת העונה החלשה, רנדל מסתכל על התמונה הרחבה ושומר על אופטימיות: "הכל זה עניין של צמיחה, ככה זה בקבוצה צעירה. הבן שלי בן ה-11 לומד מתמטיקה והשחקנים שלנו לומדים על ה-NBA ומבינים מדי לילה מה דרוש כדי לנצח. הם לומדים כשחקנים וכגברים, הם חבר'ה צעירים".
"כמובן שאנחנו מסתכלים על מאזן הניצחונות וההפסדים, אבל במקביל אנחנו מתמקדים בתהליך ("הפרוסס") שהוא לא פחות חשוב מהניצחונות", המשיך. "התהליך ישפיע על ההצלחה שלנו בעתיד ואני מאמין שהבלמים והמשברים יעשו להם רק טוב".
הפורוורד לשעבר, שעובד בצמוד עם שחקני הקו הקדמי של הפיסטונס, תיאר את התפקיד שלו כיום בהשוואה לזה בפיניקס: "יש סמכויות זהות ויש סמכויות חדשות שלא היו לי בסאנס. ספר התרגילים שלי התרחב וזה טוב. אני מודה לקואץ' מונטי על האמונה בי ועל כך שהוא הביא אותי לפה. הולך לי טוב".
לאחרונה הכוכב של דטרויט קייד קנינגהאם דיבר על המצב של הקבוצה בצורה הכי ישירה שיש: "אנחנו גרועים. אנחנו חייבים להיות ריאליים ולהפסיק להשלות את עצמנו שאנחנו טובים". רנדל נשאל על האמירה וטען: "אני לא חושב שאנחנו גרועים, אני בכלל לא חושב שאנחנו גרועים. כמו שאמרתי - אנחנו צעירים ואנחנו לומדים. אנחנו לומדים מה צריך לעשות כדי לנצח ואנחנו לומדים מה מצופה מאיתנו בכל יום ובכל משחק".
"לתקשורת יש חלק גדול בחיינו, אבל בסוף החיים בתוך ה-NBA שונים. גם השחקנים של הקבוצות הכי טובות היו פעם צעירים ונדרשו להבין מה לעשות. אני מאמין בשחקנים שלנו, כולנו מאמינים בנו והתהליך ייקח כמה שייקח, אבל יהיה בסדר".
קנינגהאם, צריך לומר, רחוק מלהיות חסין מביקורת. אחרי השבחים שקיבל הקיץ במהלך מחנה האימון של נבחרת ארצות הברית (הצטיין מול החבורה שיצאה למונדובאסקט) - הציפייה ממנו הייתה עונת אישי שלכל הפחות תכניס אותו לדיון האולסטאר. בפועל הוא מוביל את ה-NBA באיבודים (4.5 למשחק) וקולע 22.3 נקודות בממוצע באחוזים נמוכים מדי - 41.6% מהשדה ו-34.2% משלוש, לצד 7.1 אסיסטים. לא רע, אבל ככה לא נראית עונת פריצה.
רנדל, שהעביר כמעט את כל הקריירה המקצוענית שלו בישראל, התייחס למלחמה בארץ וסיפר עם מי מחבריו לקבוצות השונות הספיק לשוחח: "דגן יבזורי ואני בקשר, עם אורי קוקיה דיברתי לפני זמן מה וגם הייתה לי שיחה ארוכה על המצב עם לירון פנאן בקליבלנד. דיברתי עם כמה אנשים ובדקתי מה שלומם ואיך משפחתם, לא נכנסתי ליותר מדי פרטים."
"זה נורא. כואב לי לדבר על המצב בישראל, אני מוצף ברגשות. זה לא פייר שאני נהיה אמוציונלי בגלל מה שקורה בישראל כי אני לא שם, אבל אני אוהב כל כך הרבה אנשים בישראל. המון חפים מפשע נפגעו, בשני הצדדים, והלב שלי יוצא לכולם".
על הזיכרון שלו מ"צוק איתן" אמר: "נחתתי לבדיקות רפואיות במכבי ת"א והמצב נרגע במהלך הזמן הזה. עכשיו הסיטואציה שונה לגמרי". לסיכום, רנדל שיתף: "ישראל היא בית בשבילנו - תל אביב, חיפה, רחובות, גן-נר, ירושלים וכל המקומות בין לבין. זה הבית השני שלנו, אשתי ואני מדברים על ישראל לעיתים קרובות. אנחנו מתכננים להגיע לביקור. אני מתפלל לשלום ולצדק".
