המחזור ה-17 של היורוליג ייצא לדרך הערב (חמישי) ולמעשה מבלי ששמנו לב, כבר יסתיים לו הסיבוב הראשון בליגה הטובה והתחרותית ביותר באירופה (לדעת כותב שורות אלה גם בעולם). איך אפשר להגיע לחצי העונה בלי להעניק תעודות? למצטיינים, ולאלו שדרושים שיפור, הקבוצות שעלו על כל ציפייה, ואלו שאכזבו, ובעיקר ננסה להבין (בדגש על ננסה), אילו קבוצות יראו את עצמן בפלייאוף/פלייאין בסיום העונה, שעד כה יותר צמודה מג'ינס שקטן עלייך בשלוש מידות. נצא לדרך?
Just checked the standings again… pic.twitter.com/eewe40FL0C
— Turkish Airlines EuroLeague (@EuroLeague) December 27, 2023
מכבי תל אביב (7:9)
מקצועית, אחרי 16 מחזורים ללא היכל מנורה מבטחים (למעט משחק אחד), במצב של מלחמה כשמתאמנים רק בבלגרד, להיות עם תשעה נצחונות (כמו עוד שש קבוצות!) ולהשוות את מאזן הפתיחה השני בטיבו הצהובים בעידן היורוליג מאז המעבר לפורמט ליגה, נראה כמו הצלחה.
עודד קטש ממשיך להתמיד בפילוסופיית המשחק שלו, גם אם היא לפעמים קשה לעיכול. מספר הפוזשנים הכי גבוה במפעל, כתוצאה ישירה מכך השאיפה לקלוע יותר מ-90 נקודות בכל משחק, שלעתים קרובות גם עובדת. צריך גם לציין שווייד בולדווין לא היה זמין בשישה משחקים בעקבות פציעות כאלה ואחרות, אך מה שעוד לא זמין במשך שלבים ארוכים הוא משחק ההגנה של הצהובים, שללא ספק יזדקק לשיפור משמעותי בסיבוב הבא, וממחיש את המאניה דיפרסיה בין שני צידי המגרש בכדורסל של קטש.
נקודות האור הבולטות ואולי אפילו מפתיעות, הן תמיר בלאט ובונזי קולסון. הראשון נכנס באופן אופטימלי למשבצת הרכז המחליף והוכיח שהוא ראוי למעמד. השני, לא מפסיק להשתפר וזאת למרות שאחוז השימוש בו לא מהגבוהים בקבוצה, בדרך להיות אחד הפורוורדים הטובים במפעל. ג'וש ניבו הוא כנראה השחקן הכי יציב בצהוב עם דקות מצוינות בעיקר בפתיחת משחקים ורומן סורקין ממשיך להשתפר ככל העונה מתקדמת אחרי פתיחה חלשה.
דבר לא ברור הוא המיקום של ג'ייק כהן בחמישייה. בשונה מהעונה שעברה, בה הכניס הפורוורד איזון למשחק ההתקפה, העונה נראה שהחסרונות עולים על היתרונות. זה נראה לא טוב הגנתית, נדמה שרוב תפקידו הוא לבצע עבירות ומבחינה סטטיסטית, יש עליונות מובהקת לחמישיות בהן מוצב ג'יימס ווב בעמדה 4 על חשבונו של כהן. גם אנטוניוס קליבלנד מעלה תהיות, מצד אחד הוא כנראה השומר הטוב ביותר בקו האחורי, מצד שני, הוא לא משחק מספיק.
סימן השאלה הגדול ביותר לקראת המשך העונה, לא קשור בכלל לכדורסל. אי אפשר להתעלם מסאגת הזרים המורדים ועדיין לא ניתן לדעת מה תהיה ההשפעה של הורדת 15% בשכר השחקנים על היכולת שלהם להופיע ברמה המיטבית שנדרשת מהם. ברמה המקצועית, מכבי תל אביב הנוכחית, אם ננקה את כל שמסביב, שווה לכל הפחות מקום בפלייאוף. הבטחנו סיכום סיבוב בכל היורוליג, אז נקיים. נמשיך?
ריאל מדריד (1:15)
מה עוד ניתן לומר על אלופת אירופה המכהנת? בואו ניתן למספרים לדבר. חמישה עשר נצחונות אל מול הפסד בודד (ד"ש מים מדר), ראשונה בנקודות, ראשונה בנקודות פר פוזשן, ראשונה באחוזים לשתיים, ראשונה בריבאונד הגנה (ריבאונד התקפה אין כי הם פשוט לא מחטיאים), ראשונים באסיסטים, שנייה באחוזים מהעונשין, ראשונה בחסימות, ראשונה באופנסיב רייטינג, ראשונה בדיפנסיב רייטינג, אחלה בסך הכל, לא?
הבלאנקוס נמצאים בליגה משל עצמם העונה, שמונה שחקנים קולעים מעל שמונה נקודות בממוצע למשחק, רמת הביצוע מעוררת חשק לקום ולמחוא כפיים ובעיקר זה נראה אחרי לא מעט שנים, שיש פייבורטית ברורה להניף את הגביע בברלין. עם זאת, צריך לזכור, הפלייאוף ביורוליג זה אופרה אחרת, כשבפיינל פור, אנחנו יודעים מניסיון של שנים עברו, הכל יכול לקרות.
ברצלונה (5:11)
הקטאלונים עברו שינוי משמעותי הקיץ. הלך הצועק העונה לשם שאראס, והגיע איש המערכת רוג'ר גרימאו, שאימן במשך שנים את קבוצת הנוער של המועדון. עוד הגיעו ווילי הרננגומס וג'בארי פארקר, האחרון נכנס לקצב מאוד מהר באופן די מפתיע ובצילה של ריאל מדריד, ברצלונה היא אחת הטובות במפעל.
יאן וסלי וניקו לאפרוביטולה מובילים בגאון את הספרדים, אך צריך לומר, הכדורסל של ברצלונה העונה לא מושלם. יש לא מעט נקודות תורפה, היא לא מצליחה להיות עקבית, אגב, גם במשחקי הליגה. מה שבטוח, לשחקנים יש דרייב ענק להוכיח שהם טובים יותר מהיריבה המושבעת ממדריד, פיינל פור זו מטרה ברורה, משם והלאה? בעיקר להתפלל.
וירטוס בולוניה (5:11)
הגידו כן לזקן! הקבוצה האיטלקית די שמרה על הסגל מהעונה שעברה, שלא הצליח, עם שינוי מאוד משמעותי. לוקה באנקי הגיע אחרי ההצלחה המדהימה בנבחרת לטביה חזרה ליורוליג במקומו של סרג'יו סקאריולו ועשה פלאים במועדון בתקופת זמן קצרה מאוד.
טוקו שנגליה, מרקו בלינלי ודניאל האקט מגיעים יחד לגיל 105! הגיאורגי בעונה פשוט מדהימה מנווט את כל ההתקפה של הקבוצה והוא נמצא במקום הראשון במדד יעילות במפעל, יחד עם מייק ג'יימס. בלינלי בן ה-37 מספק 14.5 נקודות ב-45% לשלוש ב-23 דקות בלבד, נוסיף לכך את האקט שמנהל את המשחק ביד רמה, ג'ורדן מיקי, אייזאה קורדינייה ואיפה לונדברג שתורמים את חלקם גם כן, וקיבלנו קבוצה שמשחקת כדורסל נפלא ושוטף ונמצאת במקום השני במפעל.
המבחן הגדול ביותר של האיטלקים הוא העקביות. זה יהיה לא פשוט לשמור על הקצב, פלייאוף זו מטרה מינימלית עבור באנקי.
מונאקו (7:9)
הקבוצה מהנסיכות שמנעה ממכבי תל אביב להגיע לפיינל פור בעונה שעברה, פתחה די צולע את העונה הנוכחית. למרות החיזוקים בקיץ, במחזורים הראשונים זה היה נראה לא משכנע ושאלות התחילו לעלות. אלא שאז, הגיע כמו תמיד, מייק ג'יימס.
הגארד האמריקני מספק את אחת העונות הטובות ביותר בקריירה שלו עם 19.8 נקודות למשחק כשהוא בלתי ניתן לעצירה, ומוכיח לקמבה ווקר, אם בכלל היה ספק, שהקבוצה שייכת לו. ברמת הציפיות, פחות מפיינל פור יהיה כישלון. קבוצה שכבר הגיעה למעמד בעונה שעברה והתחזקה בעונה הנוכחית. מייק ג'יימס, זה הזמן שלך.
פנאתנייקוס (7:9)
המועדון היווני הלך למהפך בקיץ האחרון. ארגין עתאמן, אלוף אירופה פעמיים, הגיע מאיסטנבול במטרה להחיות את הקבוצה שחוותה לא מעט כשלונות במרוצת השנים האחרונות. מסע רכש מרשים בוצע, שמות נוצצים, הקהל חזר לאואקה, אבל מה עם הכדורסל?
אחרי פתיחת עונה די לא מרשימה, בוודאי בהתאם לציפיות, פאו מצליחה לייצר קמצוץ של יציבות וממצבת את עצמה בתמונת הפלייאוף. דינוס מיטוגלו, שלא שיחק קרוב לשנתיים בעקבות שימוש בסמים, הוא אחד מכוכבי הקבוצה. מתיאס לסור ממשיך להיות אחד הסנטרים הדומיננטיים במפעל, קנדריק נאן הגיע באמצע העונה כדי לתת עוד אפשרויות יצירה בקו האחורי וג'ריאן גרנט שהגיע כשחקן המצטיין של היורוקאפ הסתמן כבינגו.
סימן השאלה הגדול ביותר הוא קוסטאס סלוקאס. האיש שהיה סמל באולימפיאקוס, חצה הקיץ את הכביש בין פיראוס לאתונה עבור לא מעט דראכמות (3 מיליון יורו ע"פ מקורות זרים) ועדיין לא הגיע לעונה הנוכחית. פחות מפלייאוף זה יהיה כישלון, פשוט כך, למרות שמדובר בעונה הראשונה של הפרויקט, הסגל הקיים והמצב ביורוליג מחייב את הירוקים לסיים את העונה הסדירה בין שמונת המקומות הראשונים.
פרטיזן בלגרד (7:9)
הקבוצה של ז'ליקו אוברדוביץ' הייתה במרחק אגרוף מהגעה לפיינל פור בעונה שעברה. ים מדר, דאנטה אקסום ומתיאס לסור עזבו בקיץ ושחקנים חדשים הגיעו. הסרבים הם אולי המקבילה שהכי מזכירה את מכבי תל אביב. משחק התקפה משובח, יש לציין שהסרבים הרבה יותר יעילים (1.06 נק' לפוזשן לעומת 0.96 של הצהובים) ומשחק הגנה שלרוב לא קיים.
פי ג'יי דוזייר נכנס היטב לנעליו של אקסום, ברונו קאבוקלו הגיע במהלך העונה והוסיף ורסטיליות ואתלטיות לקו הקדמי שהיה די עצל רק עם פרנק קמינסקי, קווין פאנטר וזאק לידיי ממשיכים לספק את הסחורה וג'יימס ננאלי עם אחת העונות הטובות ביותר בחייו עם יציבות יוצאת דופן. גם כאן, עם הסטארק ארנה מלא, המטרה הברורה צריכה להיות פלייאוף.
פנרבחצ'ה (7:9)
זמן של טלטלות אצל הקבוצה הטורקית. דימיטריס איטודיס פוטר מתפקידו ובמקומו הגיע שארונאס יאסיקביצ'יוס אחרי כמה חודשים של חופש. ים מדר, שהגיע לקבוצה אחרי מסע שכנועים ורצון גדול של המאמן היווני, היה לרגע באי וודאות.
הכדורסל של הטורקים מאופיין בחוסר יציבות, העמדות לא היו ברורות, שוב שאלת סקוטי ווילבקין כרכז עלתה ובעיקר היה נדמה שהתוצאות לא תואמות את יכולות סגל השחקנים. מאז הגעתו של הליטאי, הקבוצה רצה לרצף נצחונות של חמישה בכל המסגרות, שנראה שדברים מתחילים להתייצב. בנימה אישית, מרקו גודוריץ' צריך להיות השחקן שיתווה את הדרך, כשהוא טוב ומשחק בביטחון, קורים רק דברים טובים.
לגבי ים מדר, הרכז הישראלי סיפק העונה רגע בלתי נשכח כשניצח את ריאל מדריד על הבאזר והנחיל לה את ההפסד היחיד שלה העונה. ברמת המספרים, יש שיפור מהעונה שעברה בפרטיזן בלגרד. עם זאת, זה לא פשוט לשחק לצד שחקנים כמו סקוטי ווילבקין וטיילר דורסי שדורשים המון את הכדור, ניק קלאת'ס מקבל אמון משאראס ונראה שהוא מתחיל התקבע כרכז המחליף. משחקי הליגה של מדר מצוינים וגורמים לו לצבור ביטחון, הוא השחקן היחיד בקו האחורי עם יכולות הגנתיות ברמה גבוהה וכולנו נקווה שזה מה שיגרום לשאראס לתת לו יותר קרדיט בליגה הטובה באירופה.
ולנסיה (7:9)
הכתומים מספרד הם ההפתעה של הסיבוב, בנוסף לוירטוס בולוניה. אלכס מומברו כבר היה נראה בדרך החוצה בקיץ האחרון, אך לבסוף נשאר כמאמן והצדיק את האמון. ברנדון דייויס ושמי אוג'ילאי הגיעו, כריס ג'ונס נשאר, והספרדים לא עוצרים לרגע וממשיכים להיות קבוצת ההגנה הטובה ביותר ביורוליג, יחד עם ריאל מדריד.
הספרדים עולים על הציפיות העונה, על כך אין ספק. סוגיית ההמשכיות היא הדבר הקריטי ביותר עבורם, פליי-אין נראה כמו מטרה ריאלית וברת השגה, כל דבר מעבר לכך יהיה הצלחה.
באסקוניה (7:9)
אחרי פתיחת עונה רעה, הבאסקים נפרדו מחאן פנארויה והחתימו, איך לא, את דושקו איבאנוביץ', שחזר למועדון בפעם ה-4,543. מאז הגיע המונטנגרי, הקבוצה נראית אחרת לגמרי. הנצחונות החלו להיצבר, הכדורסל חופשי ונראה היה שהכל מתחיל להתחבר.
מרקוס הווארד מוכיח העונה שהוא אחד הסקוררים הגדולים ביותר במפעל, צ'ימה מונקה מספק עונת פריצה נפלאה, קודי מילר מקנטייר עם עונת בכורה מדהימה וטאדאס סדקרסקיס הוא מלך הריבאונדים של היורוליג. גם כאן, בדומה לוולנסיה, ההמשכיות היא נקודת המפתח, כי מבחינת הכישרון הגולמי, לא בטוח שזו קבוצה ששווה פלייאוף.
אולימפיאקוס (8:8)
מה קורה לסגנית אלופת אירופה? הקבוצה ששלטה ביורוליג בעונה שעברה, נפרדה בקיץ מסשה וזנקוב וקוסטאס סלוקאס ונדמה שהיא לא מצליחה להתאושש מהפרידה. למרות הגעתם של נייג'ל וויליאמס גוס, אינגס בראזדייקיס, ניקולה מילוטינוב ופיליפ פטרושב, משהו לא מתחבר בכדורסל של גאורגיוס ברצוקאס.
חרף יכולת טובה של אלק פיטרס בעמדה 4, וגם אייזאה קנאן ומוסטאפה פאל שמספקים עונה נהדרת, הנצחונות לא מגיעים בכמות המתבקשת. עם זאת, יש קצת אופטימיות. אולי חסר עוד סקורר בקו האחורי כי תומאס ווקאפ לא מספק את הסחורה בהתקפה, אבל הסגל היווני עמוק ומוכשר. אם יש מאמן שיוכל לשפר את המצב, זה ברצקואס. אי הגעה לפלייאוף תהיה כישלון קולוסאלי עם מבוא לקטסטרופה.
באיירן מינכן (9:7)
פאבלו לאסו הגיע לגרמניה בקול תרועה רמה. הקבוצה שנבנתה מאוד מעניינת, היכולת ההגנתית נהדרת וסרג' איבקה נראה כמו אחד הסנטרים הכי טובים שיש ליורוליג להציע. ליאנדרו בולמארו חזר ליורוליג ומספק מספרים טובים. עם זאת, נראה שחסר לבווארים כמה דברים כדי להיות יותר תחרותיים העונה, פליי-אין יהיה הישג נפלא.
אנאדולו אפס (9:7)
אחרי הכישלון העצום בעונה שעברה, אלופי אירופה של 2021 ו-2022 עברו מהפך של ממש. ארדם צ'אן הגיע לראשונה לאמן ביורוליג, ואסיליה מיציץ' עזב לארצות הברית והמועדון יצא לדרך חדשה. דאריוס תומפסון הגיע עם הר של ציפיות, טייריק ג'ונס ודרק וויליס קפצו מהיורוקאפ והיה נראה שהבנייה מאוזנת וטובה.
אלא שחוסר מזל עצום פוקד את הטורקים. במשך תקופה לא קצרה הם שיחקו ללא שבעה שחקני רוטציה בכירים, תוך כדי העונה הוחתמו מייק דאום ודניאל אוטורו במטרה לעבות את הסגל אבל הניצחונות לא מגיעים. גם לגבי הטורקים, הציפייה המינימלית היא פליי-אין ואם ניצחונות לא יגיעו בהקדם, זה לא יפתיע אם נראה מאמן אחר על הקווים.
מילאנו (10:6)
האיטלקים פתחו מזעזע את העונה. הרים של כסף הושקעו בקיץ, ניקולה מירוטיץ' הגיע כהבטחה מסחררת ונדמה היה שאולי סוף סוף מילאנו תצא לדרך חדשה. עם זאת, אותם הדפוסים מהעונות הקודמות נשארו. משחק התקפה מיושן, חוסר יציבות משווע, אטורה מסינה לא מצליח לייצב את הספינה כשגם בליגה הוא לא מספק את הסחורה.
בתוך כל אלה, המאמן לא הפסיק להסתכסך עם שחקנים בפרהסיה, סאגות נערמו בזו אחר זו ומסינה? קיבל בתגובה הארכת חוזה עד 2026. בדומה לעונה שעברה, שבאז נאפייר שוב חוזר לבירת האופנה כדי להציל את מסינה. ב-2022/23 זה היה מאוחר מדי, האם נראה את אותו תסריט מתממש גם העונה?
הכוכב האדום בלגרד (10:6)
הקבוצה הסרבית עברה זעזוע ממש בפתיחת העונה. איבאנוביץ' פוטר, יאניס ספרופולוס הגיע, אך מה שעדיין לא הגיע זה רצף ניצחונות שיקדם את האדומים לעבר תמונת הפליי-אין. הכוכב קבוצה ביתית נהדרת אך קבוצת חוץ איומה, יש לא מעט כישרון בקו האחורי אך משום מה משהו לא מתחבר.
פרדי גילספי הגיע לאחרונה מבאיירן, ניקולה טופיץ', אחד הכשרונות הצעירים הגדולים ביותר באירופה שעתיד להיות בחירת לוטרי בדראפט הקרוב, חזר לקבוצה מהשאלה אחרי דרישתו של המאמן היווני. על פניו, העונה מאוד מאכזבת עד כה, ונראה שגם הפליי-אין יהיה משימה לא כל כך פשוטה להשגה.
ז'לגיריס קובנה (11:5)
הקבוצה הליטאית כנראה לא תגיע לפלייאוף העונה. האולם הביתי שהיה מבצר קשה לפיצוח נהיה חדיר העונה, כשלמעשה אפשר לציין לחיוב רק את קינן אוואנס שרושם עונה אישית מדהימה.
הסיפור הכי מעניין סביב הקבוצה, הוא אמון השחקנים במאמן שלהם, קאזיס מקסביטיס. לאחר שהליטאי על סף פיטורים, השחקנים התייצבו בפני ההנהלה ודרשו שהמהלך לא ייצא לפועל, וכך היה. אדמונד סאמנר ואוסטין הולינס הגיעו לאחרונה כדי לחזק את הקבוצה, הליטאים יקוו לסיים את הסיבוב הראשון הערב (חמישי) בטעם מתוק עם ניצחון על מכבי תל אביב.
וילרבאן ואלבה ברלין (14:2, 13:3)
אחרי 16 קבוצות שהוכיחו שמקומן ביורוליג, מגיעות השתיים האחרונות. לפעמים נדמה שהשתיים זרות לליגה, מתקשות לעמוד בקצב ההתחזקות של היריבות ולהציג רמת כדורסל ברמה גבוהה. אז כן, הן מגרדות נצחונות פה ושם, אך שתיהן רחוקות שנות אור משאר המפעל. לגבי הזווית הישראלית, נועם יעקב ממעט לקבל דקות ביורוליג ומתמקד בעיקר בליגה הצרפתית.
נסכם, היורוליג היא כנראה הליגה התחרותית ביותר בעולם. העונה הזו רק משתבחת ממחזור למחזור והקרבות על המיקום בפלייאוף צפויים להיות אדירים. לגבי מכבי תל אביב, כפי שנאמר הפלייאוף ואפילו פיינל פור היו מטרה ריאלית בימים כשתיקונם, אך בהתחשב במצב שצוין בתחילת חפירה זו, קשה לדעת למה לצפות מהמועדון הצהוב.
הציונים:
מכבי 7.5
ריאל מדריד 10+++
וירטוס 9
בארסה 8.5
מונאקו 7.5
פאו 7.5
פרטיזן 7.5
פנרבחצ׳ה 7 (בהתאם לציפיות)
ולנסיה 8 (בהתאם לציפיות)
באסקוניה 7.5
אולימפיאקוס 6.5
באיירן 6
אפס 6
מילאנו 5.5
זבזדה 5.5
ז׳לגיריס 5
אלבה ו-וילרבאן 3
