הפועל תל אביב רשמה אתמול (שני) ניצחון גדול בדמות 100:109 על חשבון הפועל ירושלים, והבוקר היא מודיעה על צירופו של רכש חדש לשורות הקבוצה, הסווינגמן דז וולס. בכך, המועדון האדום הופך להיות המועדון הישראלי עם המספר הרב ביותר של זרים בסגל. אז מי הוא בעצם אותו וולס (31, 1.95 מ'), והאם הוא השחקן שדני פרנקו צריך? צפו במהלכיו בנגן הווידאו למעלה>>>
קודם כל, נתחיל ברמה התדמיתית. מהמהלך הזה ניתן להבין שהפועל תל אביב ה"חדשה" בבעלותו של עופר ינאי כבר לא מתנצלת. יש לה כעת שמונה שחקנים זרים בסגל כשהיא לא מהססת לבצע החתמות כשהמטרות הן מאוד ברורות: זכייה באליפות, בגביע וביורוקאפ, שמוביל באופן ישיר ליורוליג בעונה הבאה.
בסמוך לפציעתו של ג'ייקובן בראון, הוחתם בקבוצה הרכז וויל קאמינגס, ששיתף פעולה עם וולס בסין בשנה שעברה. שחקן עם ניסיון רב שנים ברמות הגבוהות של הכדורסל האירופי ותארים אישיים וקבוצתיים שיכולים למלא ארון או שניים. וולס הוא בערך ההפך הגמור ממנו.
לפני שניכנס יחד לניתוח מעמיק של השחקן עם נתונים מתקדמים כמו שאנחנו אוהבים, צריך להתעמק רגע בשאלה: למה בכלל הפועל תל אביב צריכה זר נוסף שיעבה את הסגל? התשובה היא די פשוטה, היא רוצה לזכות בכל התארים ובנוסף, מכת פציעות פוקדת את הסגל.
בראיין אנגולה סובל ממתיחה במפשעה, ג'יילן הורד סובל מחבלה בשריר הארבע ראשי, תומר גינת סובל מפציעה בקרסול ובראון כאמור ייעדר לתקופה ממושכת בעקבות ניתוח שעבר לאחר שאובחן עם בקע ספורטאים. על פניו, מתבקש להביא שחקן שיחזק ויעבה את הסגל עד לסיום העונה. אז למה נפל הפור על דז וולס?
וולס הוא שחקן בעמדות 2/3, עם אוריינטציה התקפית מובהקת. הוא שיחק בסך הכל 60משחקים באירופה, כולם במדי קבוצות איטלקיות או יווניות, כשהאחרון שבהם היא לפני ארבע שנים וחצי, אי שם במאי 2019. מאז, הוא שיחק אך ורק בליגה הסינית ובפילפינים ולמעשה בכל עונה יורד במספרים.
עונת השיא שלו בסין הייתה בעצם עונתו הראשונה, 2019/20, בה העמיד 31 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ביותר מ-40% מחוץ לקשת ב-11 משחקים, מספרים מפלצתיים, אך יש לזכור שמדובר בליגה שכל קשר בינה לבין הגנות הוא מקרי בהחלט.
ממוצעיו העונה: 19.1 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים, 50% לשתיים, 35% לשלוש, 87% מהעונשין, 25 דקות.
בכל תקופתו בסין, קבוצותיו נמצאות במאזן כולל של 24 נצחונות בלבד אל מול 60 הפסדים, כך למעשה הוא יגיע לראשונה בקריירה לקבוצה מנצחת ששואפת לזכות בתארים. מה הוא כן יוכל להביא לאדומים מתל אביב?
נאמר זאת כך, וולס עדיין לא הוכיח בקריירה שלו שהוא שחקן של קבוצה, שיכול להתשלב במארג מבלי לכפות את עצמו, השפעה ישירה של הליגה בה שיחק. עם זאת, הוא יכול ליצור לעצמו מכדרור, קולע באיזורי ה-35-40% משלוש לאורך שנותיו, יכול להוביל כדור במתפרצת אך לאו דווקא למלא תפקיד של מוביל כדור שני.
הנתונים המתקדמים שלו לא כל כך מזהירים בשנים האחרונות בסין, הוא אמנם קולע 0.99 נקודות פר פוזשן בחתך רחב של יותר מ-80 משחקים, אך ה-NET רייטינג (ההבדל בין היעילות ההתקפית ליעילות ההגנתית שלו) שלילי. מה שעוד ניתן לראות זה שהוא שחקן נהדר להתקפות מעבר, אחד מנקודות החוזקה של החבורה של פרנקו העונה. ברמה ההגנתית, באותן ארבע וחצי שנים בסין, הוא מחזיק את יריביו על 43% בלבד מהשדה.
אחרי כל זה, הוא מעלה מספר תהיות. הראשונה, איך שחקן שהיה רגיל לשחק תקופת זמן כה ממושכת בליגה שרוב מטרתה היא לייצר מספרים, עם אחוזי USG (שימוש בשחקן כשהוא על המגרש) גבוהים בצורה חריגה, ישתלב לפתע כמחליף בקבוצה שכבר רצה לא מעט זמן וצוברת נצחונות.
השנייה, עם כל הכבוד למשחקים ששיחק באירופה בעידן בו עדיין לא דיענו מה זה קורונה, גם ההסתגלות חזרה לכדורסל האירופי הוא דבר שייקח זמן. המהלך הכי יעיל במשחק ההתקפה שלו הוא קאץ' אנד שוט, בו הוא קולע 1.28 נק' לפוזשן בשנים שלו בסין, נתון מרשים שכנראה הצית את הדמיון למקבלי ההחלטות בצד האדום.
המהלך הכי שכיח בארסנל שלו הוא מהלכי פיקנר'ול אותם הוא מוביל, עם יעילות טובה של 0.95 נק' פר פוזשן. ברמה המחשבתית, הוא חושב קודם כל קליעה. איך לייצר מצבים לעצמו, דרך כדרור, דרך יציאה מחסימות, במהות שלו ובבסיסו הוא סקורר.
נסכם, הפועל תל אביב שמה על כל הז'יטונים על העונה הזאת. שמונה זרים, רובם ככולם מאוד יקרים, בלי לעשות חשבון. הכשרון ההתקפי בקבוצה הזו, עכשיו עם צירופו של וולס, יכול להגיע לשמיים אם הדברים יתחברו כמו שצריך. יש כאן שני משפטים מנחים: על המוסיף גורע וכל המרבה הרי זה משובח, התשובות יהיו לנו באיזור חודש מאי, שנראה לאיזה כיוון האדומים הולכים העונה.
