זאת כבר יותר משנה שווייד בולדווין ולורנזו בראון מציגים לראווה את אחד הציוותים הקטלניים שהיו אי פעם במכבי תל אביב. בניגוד למה שניתן היה לחשוש ממנו, האמריקאים לא מאוד התעניינו מי הנהג הראשון ומי השני, חטפו את המפתחות, הידקו חגורות והעלו ישר להילוך שישי. הם כבר ראו את זה קרוב - משחק אחד הפריד בינם לבין הפיינל פור, אבל בסופו של דבר הקבוצה כולה איבדה אחיזה, בראון קרס במשחק החמישי ומייק ג'יימס צחק אחרון.
ברגעים האלה, וכנראה שגם ברבים נוספים במהלך 2022/2023, כשהריאות התאמצו והדופק עוד היה גבוה שני בעלי הבית וגם עודד קטש בעיקר חלמו שמישהו היה יכול לעזור להם בנטל - בעל בית שלישי, בעל בית מהספסל. הקיץ, נראה שהם מצאו אותו במה שמתברר כיום כצעד החשוב ביותר בקיץ האחרון - החתמתו של תמיר בלאט.
אפשר להגיד הרבה דברים על תמיר בלאט. הוא רחוק מלהיות בסייז האידיאלי, הוא עדיין מתקשה מאוד לסיים חדירות והוא כנראה אף פעם לא יהיה שחקן הגנה שיכול להחזיק מעמד בצורה יציבה מול כוכבים. הכל נכון. אבל, בלאט יודע לעשות דבר אחד בצורה כמעט מושלמת, וזה לסדר לחברים נקודות ביעילות כמוה נדיר לראות ביורוליג בכלל.
עם 5.0 אסיסטים בממוצע למשחק בלאט נמצא במקום התשיעי בטבלת מובילי האסיסטים ביורוליג, זאת כשהוא השחקן היחיד בטופ 13 שמשחק פחות מ-20 דקות למשחק. הרכז הישראלי מקבל אמנם פחות מ-10% מהדקות הכוללות של שחקני מכבי תל אביב, אבל הזמן הזה מספיק לו כדי להיות אחראי על לא פחות מ-25% מסך האסיסטים של הצהובים עד כה העונה.
לפי InStat, בלאט גם נמצא במקום הרביעי ביורוליג באסיסטים פר פוזשן עם 0.119, כשלפניו נמצאים פקונדו קמפאסו (0.15), סרחיו רודריגס (0.14) וניקולאס לפרוביטולה (0.129). אם נסתכל על ההיסטוריה של מכבי תל אביב מתחילת איסוף הנתון הזה ב-2011/2012, נמצא רק שחקן אחד שהיה טוב יותר ממנו בשקלול כל משחקיו ביורוליג בקבוצה - ג'רמי פארגו עם 0.15.
הנתונים האלו מרשימים, אבל עדיין לא הגענו לפאנץ'. תמיר בלאט הוא תופעה כלל יבשתית. אם נאפשר לעצמינו להתפרע קצת אפשר גם להגיד כמעט היסטורית. הרכז הישראלי שיחק עד כה בקריירת היורוליג שלו 71 משחקים, במהלכם עלה ל-1,261 דקות ומסר 297 אסיסטים בדרך לממוצע קריירה של 4.2 אסיסטים בקצת פחות מ-18 דקות.
אם ננרמל את המספרים לפר 40 דקות, ונבדוק את כל השחקנים ששיחקו ביורוליג בעידן המודרני, נמצא נתון מדהים לפיו בלאט במקום השני בתולדות המפעל עם 9.4 אסיסטים ל-40 דקות. רק קמפאסו (9.8) מוביל עליו, זאת כשתומא הרטל חולק איתו את הסגנות עם 9.4 ואגדות כמו ניק קלאתס (9.1) וסרחיו רודריגס (8.9) נותרות מאחור. אגב, בין היווני לספרדי תמצאו במקום החמישי את מאמנו של נועם יעקב בווילרבאן, ג'יאנמרקו פוצקו (9.0). בשורה התחתונה, בלאט לא רק מנסה להפוך לאחד הרכזים היעילים, אם לא היעיל ביותר אי פעם במכבי תל אביב, הוא גם כבר אחד היעילים בתולדות היורוליג כולה בכל הקשור לחלוקת אסיסטים.
אפשר ללגלג על משמעות הסטטיסטיקה לפעמים, אבל במקרה הזה היא משקפת בצורה מדויקת לחלוטין את מה שבלאט עושה על המגרש, ככה הוא באמת משחק במשך שתי עונות וחצי, ואין סיבה שזה ישתנה.
בלאט הוא לא שחקן ההתקפה המושלם, אבל במקביל ליכולת האדירה שלו לייצר נקודות דרך מסירות הוא גם הפך לשחקן היחיד שבאמת אפשר לסמוך על הקליעה שלו לשלוש בקבוצה של עודד קטש. עם 19 שלשות מ-49 נסיונות (38.8%, הכי טוב בקבוצה) בלאט אחראי על לא פחות מ-19.5% מסך השלשות של מכבי תל אביב, יותר מכל שחקן אחר. הרכז המחליף קולע שלשה כל 11:20 דקות, זאת כשהבא אחריו הוא ג'יימס ווב (14:07 דקות), ורק בהמשך תמצאו את שותפיו לקו האחורי לורנזו בראון (16:54 דקות), ג'ון דיברתולומאו (17:12 דקות) ו-ווייד בולדווין (21:22 דקות).
אגב, לפי InStat בלאט נמצא בשבע מתוך עשר החמישיות הטובות ביותר של מכבי תל אביב - יותר מכל שחקן אחר בקבוצה פרט לווייד בולדווין, שגם הוא נמצא בשבע. בסופו של דבר, לא רק שהמטרה של קטש עם צירופו של בלאט הושלמה במלואה והוא יודע בוודאות שבסגל מלא בכל רגע נתון הוא יהנה מבעל בית אחד לפחות על המגרש, אלא גם שלעתים הקבוצה רצה טוב יותר דווקא כשהוא המנהיג שלה.
בזמן שבלאט מוכיח שהמספרים הטובים באלבה לא הגיעו במקרה, הוא ממתג את עצמו כאחת החתיכות הקריטיות ביותר בקבוצה של קטש. בעתיד הרחוק יותר, גם הוא קרוב לוודאי יודע שהוא יוכל להפוך לאחד הגארדים הישראלים המובילים ששיחקו במכבי תל אביב אי פעם, אבל כעת זה הזמן שלו להמשיך להתרכז בכאן ועכשיו - בגיל 26 הכדור כבר בידיים שלו, ובינתיים הוא עושה איתו את כל ההחלטות הנכונות.
