לוקה דונצ'יץ' ממש טוב בכדורסל. ראינו עדות נוספת לזה הבוקר (שלישי) ב-114:128 של דאלאס על פיניקס, משחק בו לוקה קלע 50 נקודות עם 15 אסיסטים ב-15 מ-25 מהשדה. דאלאס ניצחה בפעם השנייה ברצף אחרי שלושה הפסדים רצופים, כי דונצ'יץ' לא רצה שהיא תפסיד.
קל להתאהב בלוקה דונצ'יץ' כשרואים אותו משחק. גם הלילה, בטח בערב בו סטף קרי (7 מ-21 מהשדה), ניקולה יוקיץ' (4 מ-12 מהשדה) ולברון ג'יימס (5 מ-14 מהשדה) אכזבו את אוהדי ה-NBA שחיכו לכריסמס מתחילת העונה הסדירה. לא דונצ'יץ'. הקלישאות יגידו שהוא פשוט "לא רצה להפסיד", בטח מול היריבה הגדולה פיניקס אותה הדיח בפלייאוף של 2022 אחרי 90:123 מוחץ באולם הביתי של הסאנס.
כשראינו את המשחק מול פיניקס ראינו כמה לוקה דונצ'יץ' טוב, לפחות כשהולך לו. הוא קלע זריקות בדרגת קושי מאוד גבוהה על כמה שומרים, ובהמשך השתמש בחוכמה בדאבל טים כדי למצוא שחקנים שפשוט הלכו לסל וקלעו. מול הסאנס, לפחות, זה עבד.
דאלאס ניצחה את המשחק הודות לריצת 4:18 באמצע הרבע האחרון, ריצה מדהימה בה דונצ'יץ' היה אחראי ל-9 נקודות בלבד (שלשה שהורידה למרחק נקודה, שתי קליעות עונשין ושני אסיסטים). החלק המרשים ביותר בריצה הזאת היה בעיקר ההגנה, וזה שדאלאס עצרה את פיניקס על ארבע נקודות ב-4 דקות, בבית של פיניקס, במשחק כדורסל מכריע.
פיניקס אמנם שיחקה בלי יוסוף נורקיץ' ובראדלי ביל, אבל עדיין מחזיקה בקבוצה את קווין דוראנט ודווין בוקר. למרות זאת, ההתקפה של הסאנס לא טובה. הם במאזן 15:14, כולל שני ניצחונות בלבד ב-9 המשחקים האחרונים, ולא נראה שהם נהנים יותר מדי מכדורסל.
שפת הגוף שלהם אומרת את זה, אריק גורדון בעצמו אמר שהוא צריך תפקיד יותר גדול בהתקפה, והשילוב בין הפציעות של בראדלי ביל, האימון של פרנק ווגל (אולי המאמן בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיות מפוטר כרגע ב-NBA) והפאסיב-אגרסיב של קווין דוראנט הוביל לכך שהם קבוצת כדורסל לא טובה. זה, ברמה מסוימת, מסביר חלק אחד מהניצחון של דאלאס ומכל העונה שלה עד עכשיו.
המאבריקס פתחו את העונה ב-3:9, ובמשחקיהם מאז הם נפלו ל-9:9. הם אמנם במאזן שווה לזה של המקום הרביעי במערב, אבל במרחק 3.5 משחקים בלבד מפיניקס ואחרי לוח משחקים קל. המאבס במאזן 2:12 מול קבוצות במאזן שלילי ו-10:6 מול כאלה במאזן חיובי, כש-14 המשחקים מול קבוצות במאזן שלילי הן הכמות הגבוהה במערב.
לוח המשחקים שנשאר לקבוצה, לפי האתר Tankathon, הוא הלוח הרביעי הכי קשה במערב אחרי פורטלנד, יוטה ופיניקס. שתי הראשונות לא באמת איום של ממש על דאלאס, אבל הפער בין הלו"ז של דאלאס לזה של גולדן סטייט (מקום 24), סקרמנטו (מקום 20) ואפילו הקליפרס (מקום 16 וכעת עם קבוצה מחוברת) יכול להיות כזה שיפיל אותם מהשישייה הראשונה. קשה להאמין שדאלאס תיפול מחוץ לפליי-אין, אך לכו תדעו אם לא נראה כדור שלג כמו בשנה שעברה.
לכן יש מצב שהמשחק הערב, ברמה מסוימת, חשף את הדרך בה דאלאס אמורה לשחק. הצעד הגדול הראשון הוא לתת ללוקה דונצ'יץ' להיות לוקה דונצ'יץ', אחד מ-5 השחקנים הכי טובים בעולם והתקפה של איש אחד. רוב הנקודות שלו היום הגיעו ממהלכים שהוא יצר לעצמו או משלשות בדרגת קושי גבוהה, כמה צעדים מאחורי הקשת, אבל זה לא ישתנה. בכנות, בשנה בה הוא לראשונה קולע באחוז טוב מממוצע הליגה מהשלוש (38.7% ו-4 שלשות במשחק) הוא גם לא צריך.
סגנון המשחק של דונצ'יץ', ברמה מסוימת, השתנה מהשנה שעברה הודות לקליעה הזאת. כמות זריקות העונשין ירדה מ-10.5 ל-8.5, כמות השלשות זינקה והוא ויתר על חלק גדול מזריקות המיד-ריינג' הקשות לטובת קליעה מחוץ לקשת. זה מאפשר לו לשמור לא מעט אנרגיה, בשונה מהשנה שעברה, והחשש מכך שנראה איזה נפילה פתאומית בכושרו כמו השנה שעברה קטן יותר. הוא הגיע לעונה במשקל טוב יותר, פיזית, והוא הגרסה הטובה של עצמו.
בטח בהתקפה. אנחנו יכולים לראות יותר מהלכים שבהם הוא חלק מהנעת הכדור הקבוצתית, בדומה לחילופי המסירות כמו דריק לייבלי שהסתיימו בחסימה של לייבלי ושלשה טובה של לוקה, אבל הוא לא צריך את המהלכים האלה יותר מדי. ג'יימס הארדן טען על עצמו ש"הוא השיטה" לפני מספר שבועות, ובמקרה של לוקה בגרסה הנוכחית זה נכון שבעתיים.
מצד שני, דאלאס הייתה צריכה 50 נקודות ו-15 אסיסטים של דונצ'יץ' בשביל לנצח את פיניקס המג'עג'עת. היא הייתה צריכה 40 נקודות ו-10 אסיסטים שלו בשביל לנצח את פורטלנד, או 39 ו-10 אסיסטים (בשלושה רבעים) בשביל לנצח את סן אנטוניו. זה אמנם קורה בלי קיירי אירווינג, ונגיע לחזרה שלו בהמשך, אבל הפתרון יכול להגיע דווקא מההגנה. זה מה שבלט בדקות הטובות ביותר של דאלאס היום, ואולי הדבר המעניין במשחק של לוקה. לא 50 הנק' ו-15 האס', אלא 4 החטיפות ו-3 החסימות.
יש לדונצ'יץ' תדמית של שחקן הגנה רע, ובצדק. ביותר מדי משחקים ראינו אותו לא מתאמץ או מחפף בשמירה האישית, אבל הוא שחקן התקפה חכם מאוד וככזה יכול להיות במיטבו דווקא כשחקן שמזהה נקודות תורפה בהגנת היריבה. זה חלק מהשינוי התפיסתי שהפך את ניקולה יוקיץ' לשחקן המוביל של האלופה, ולפרקים ראינו את זה גם במשחק הזה של דאלאס.
כל אחת ואחת מהחטיפות של דונצ'יץ' הגיעו אחרי שהוא קלט לאן קווין דוראנט או דווין בוקר מוסרים והיה במקום הנכון כדי לתפוס את הכדור לפני שהוא מגיע ליעדו. גם החסימות שלו, שאמנם לא היו החסימות האתלטיות בעולם, נבעו מחוש מיקום טוב.
הוא השווה את שיא העונה שלו בחטיפות וקבע את שיא העונה שלו בחסימות הערב, כשאת רוב העבודה הקשה בהגנה עשו שני הדריקים, דריק ג'ונס ג'וניור ודריק לייבלי. הם הצמד בעל הנט רייטינג (+/- ל-100 מהלכים) הטוב ביותר מכל הצמדים ששיחקו לפחות 300 דקות בדאלאס, עם 8.5+.
כשהם ביחד על המגרש, דאלאס מגנה ברמה של קבוצת ההגנה הטובה בליגה. שניהם אתלטיים מאוד, חכמים מאוד ומספקים שילוב בין חיפוי אווירי בצבע להחלפה על גארדים ומקשים על מוביל הכדור. הדקות שלהם ושל לוקה ביחד מוצלחות במיוחד בזכות השילוב הזה בין ההגנה להתקפה, כשבהתקפה הם פשוט שועטים פנימה ותופסים את האסיסטים החופשיים שלוקה משיג להם בזכות היכולת ההגנתית שלו.
דאלאס מתכננת להמשיך ולפתוח עם שניהם כשקיירי אירווינג יחזור, אך מתכננת לתת לאירווינג, אקסום ודונצ'יץ' לשחק אחד ליד השני לפי ג'ייסון קיד. אקסום בעונה הטובה ביותר שלו ב-NBA אי פעם, קולע באחוז נהדר מהשלוש ופורח בחמישייה, אבל יכול להיות שהשילוב הזה יעשה רק רע לדאלאס בטווח הארוך.
המודל הנכון ביותר בעיניי למאבריקס, וזה שהיה אחראי גם לריצה שראינו הערב ובאופן כללי למאזן 2:12 מול קבוצות מפסידות, הוא זה בו דונצ'יץ' מחזיק את ההתקפה ושאר דאלאס את ההגנה. הוא שחקן ריכוזי וכזה שיכול להוביל אותה לבד בחלקים גדולים מהמשחק, אבל עד גבול מסוים. אם הוא קולע 36 נקודות ומוסר 9 אסיסטים בערב, עדיף לדאלאס לספוג 90 נקודות ולא לנסות לקלוע 120.
זה, אולי, המסר הגדול של הערב הזה. לתת ללוקה דונצ'יץ' להוביל את ההתקפה ולעשות בה כרצונו, בזמן ששאר הקבוצה מחזיקה את ההגנה סביבו. כך קליבלנד של לברון נראתה וברמה מסוימת גם יוסטון של הארדן, וזה אולי הסוד שישאיר את דאלאס בשישייה הראשונה. האם הם באמת יכולים להמשיך ככה עונה שלמה, ולהמשיך ככה כשקיירי יחזור? נחיה ונראה.
