הקיץ של בראיין אנגולה התחיל עם חוזה במכבי תל אביב והסתיים עם חתימה לשנתיים בהפועל תל אביב. בעוד שאצל הצהובים הגארד הקולומביאני לא עבר את הבדיקות הרפואיות הקרדיולוגיות, אצל האדומים הן דווקא היו מוצלחות. לכן, השאלה המרכזית שנשאלת היא איך ייתכן ששחקן מסוים לא עובר בדיקות רפואיות בקבוצה א', אך עובר אותן בהצלחה בקבוצה ב'? לשם כך שוחחנו עם ד"ר יוסי דניאלי, מומחה בקרדיולוגיה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות, לטובת ההסבר הרפואי ההגיוני בסיטואציה.
לחצו כאן כדי להצטרף לערוץ הטלגרם החדש והרשמי של ערוץ הספורט
"קודם כל, צריך להבין מהי הבעיה של אנגולה, ויש שתי אפשרויות. הראשונה היא מצב שנקרא "Athletics Heart", שזה לב של ספורטאים, כלומר - לב שפועל באופן מיוחד דווקא אצל ספורטאים, והוא יכול להיות אחת הסיבות לבעיה הלבבית", מסביר דר' דניאלי. "'לב אתלטי' מתייחס בדרך כלל לשינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בלב של אנשים העוסקים בקביעות בפעילות גופנית אינטנסיבית, במיוחד ענפי סיבולת כמו ריצה למרחקים ארוכים, רכיבה על אופניים או שחייה. תופעה זו ידועה גם בשם 'לבו של ספורטאי'".
"באופן כללי, תפקוד הלב מורכב משני מרכיבים עיקריים - קצב ההתכווצות ונפח הדם שהלב מוציא מחדר שמאל בכל פעימה (מקטע פליטה). אם אנחנו נכפיל את הנפח של כל פעימה בקצב הלב, אנחנו נקבל את כמות הדם שמוזרמת לגוף במילילטרים לדקה. ככל שהלב חזק יותר ומוציא בכל פעימה יותר דם, זה אומר שהוא צריך פחות קצב על מנת לספק אותה כמות של דם".
"המטרה של פעילות הלב היא לספק דם מחומצן לכל הגוף. ככל שבן אדם מתאמן יותר ו'מבזבז' יותר אנרגיה - הוא צריך לספק יותר חמצן לכל מיני איברים, למוח ולשרירים במיוחד. ככל שהלב פועל באופן חזק יותר, כך שריר הלב הופך ליותר עבה וזה אחד המאפיינים הבולטים ל'לב של ספורטאים'. צריך לציין שגם לעניין המוצא גנטי יש משקל: מחקרים רבים הוכיחו שבקרב אנשים כהי עור, מבחינה גנטית, 'אתלטיק הארט' נפוץ יותר מאשר אירופאיים".
"המצב שעלול להיווצר פה הוא עיבוי יתר של שריר הלב, שמפריע להזרמה חופשית מחדר שמאל של הלב לאבי העורקים ולכל הגוף. זה מצב מוכר וידוע שקורה ב'אתלטיק הארט', ואם הלב עבה באופן קיצוני, במהלך מאמץ יתר, עלול להיגרם דום לב עקב חסימה של מוצא חדר השמאלי. את המצב הנ"ל אפשר לאבחן היום באמצעות בדיקות הדמיה שונות, כמו אקו לב, ואני מאמין שאנגולה עבר בדיקות מקיפות - כולל MRI - ונשללה אפשרות זאת".
"יש גם אפשרות נוספת שהיא לא 'אתלטיק הארט' למצב של לבראיין אנגולה. בשנה שעברה אא"ק אתונה, הקבוצה שבה הוא שיחק, דיווחה שהוא סובל מהתאוששות מקורונה - ובשיא המגיפה היו לא מעט דיווחים על דלקת בשריר הלב, שנקראת מיוקרדיטיס, כתוצאה מקורונה. בבדיקת MRI אפשר לבדוק ולאבחן גם פגיעה בשריר הלב כתוצאה מזיהום".
"לכל אחד מהבעיות הללו, 'אתלטיק הארט' או מיוקרדיטיס, יש דרך טיפול. ב'אתלטיק הארט' צריך למנוע מהספורטאי לא לעסוק בספורט למשך תקופה מסוימת ואז לבדוק אם שריר הלב חזר לעובי הרגיל. אם הספורטאי נח כמה חודשים, שריר הלב חוזר לעובי ההתחלתי. במיוקרדיטיס, עובי של שריר הלב יכול להיות בגדר הנורמה, אך התפקוד של הלב יכול להישאר ירוד. זה נושא ידוע ומוכר".
אז איך זה יכול להיות שבמכבי הוא לא עבר בדיקות ובהפועל כן?
"כאן נכנס עניין של פרשנות ואני מעריך שזה מה שקרה פה", מסביר דר' דניאלי. "קיימת נוסחה מסוימת שמשקללת את הדופק ואת כמות הדם שהלב מוציא בכל התכווצות. טווח הערכים התקין למקטע הפליטה נע בין 55% ל-70%. אם מעל 55% מהדם בלב מוזרם לגוף, מדובר במצב תקין. אם אדם או ספורטאי מוציא 25%, זה לא תקין לחלוטין ומדובר במצבים של אי ספיקת לב. אבל בתחום שבין 45% ל-55%, יש עניין פרשנות".
"יש רופא שיאשר לספורטאי לשחק, ויש רופא שלא. לוקחים פה הרבה מרכיבים בחשבון. צריך להכיר את הבן אדם, לעשות לו מבחני מאמץ, יש אלמנטים רבים שנעשים כדי לקבל תמונה מלאה למצב של הספורטאי. לכל בעיה יש את הטיפול שלה, ואחרי שלוקחים הכל בחשבון מחליטים האם הספורטאי כשיר לספורט תחרותי".
"גם לזמן פה יש תפקיד מאוד חשוב: אם לפני כמה חודשים הוא נבדק ושריר הלב שלו היה עבה, הרופא קיבל את ההחלטה בהתאם. אם בזמן שעבר מאז הוא לא עסק בספורט תחרותי מלא, יכול להיות שהלב התאושש ובבדיקות החוזרות הוא כבר היה בטווח הנורמה".
"עניין נוסף פה יכול גם להיות הביטוח", מסכם דר' דניאלי. "אני יודע שיש חברות שלא מוכנות לבטח שחקן שסבל ממיוקרדיטיס או מ'אתלטיק הארט', בעוד שחברת ביטוח אחרת לוקחת את זה בערבון מוגבל יותר ומוכנה לבטח אותו בסכום גבוה יותר. זה יכול להיות שיקול נוסף בקבלת ההחלטות".
הלב אדום, השם הפועל! pic.twitter.com/DqHZnZQmx7
— Hapoel Tel Aviv BC (@HapoelTLVBC) August 1, 2023
