גיא פניני יזכר לעד כאחד הכדורסלנים הגדולים שידע הכדורסל הישראלי, כווינר חסר רחמים שהשאיר את כל כולו על הפרקט וכאחד המכביסטים הגדולים שהיו. בגיל 39 ולאחר 22 שנות קריירה הפורוורד האגדי תלה היום (שני) את הנעליים כשערך פרידה מול המצלמות בדרך לקריירה החדשה כעוזר מאמן בצוות של עודד קטש. שעות ספורות לאחר ההכרזה הגיע פניני ל"מדברים עם שי האוזמן" ושיתף בלב פתוח על הרגעים המשמעותיים בקריירה שלו.
"זה יום מורכב מאוד", פתח פניני, "קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי 'אולי נוותר את הדבר הזה? אולי נמשיך?', אבל כנראה שזה חזק ממני וכמו שאמרתי מבחינת הרגליים זה היה די, הן סיימו את הסיפור. לא שהן היו תמיד פקטור רציני במשחק שלי אבל הכאבים כבר היו יותר מידי. היה לי קשה להתחיל עד שיצאו המילים, אחר כך זה קצת זרם עד החלק של המשפחה שנחנקתי קצת. גם הקטע עם מכבי היה קשה אבל עברתי את זה בגבורה".
כשנשאל האם חשב שיהיה כדורסלן מקצועי, הוא ענה: "אפילו בכתה יב' לא חשבתי בכלל על קריירה מקצוענית. רציתי להיות כדורסלן אבל היום החשיפה וההכנה שלך לשלב הבא הרבה יותר טובה מאז. לא היה לי סוכן ומעטפת שדואגת. הייתי במכבי ת"א, שהמערכת התקדמה עשרות צעדים קדימה מאז. זה היה כמו חוג. מכבי ת"א היה המועדון הכי טוב בנוער בפער וזה עדיין היה כמו חוג. בכלל לא חשבתי על זה כמשהו מקצועני".
על המשחק האחרון בקריירה שיתף: "ידעתי שהמשחק מול הפועל (השלישי בגמר) היה האחרון בקריירה. בשלשה של ג'ייקובן ירד לי מסך שחור מול העיניים והדבר הראשון שעשיתי הלכתי הצידה. אמרתי לעצמי 'בוא נרגע ונחשוב חיובי יותר'. במבט שלי אל עודד אני חושב שהוא הבין שאין מה לעשות וצריך להמשיך עם מה שיש על המגרש. שתי דקות אחרונות של העונה ואתה גם ככה עם כל הכלים שיש לך, מה תעשה עכשיו? לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אם, לא הייתי בא לפה. אבל הייתי פורש בכל מקרה".
כשנשאל על המשחק הגדול ביותר בקריירה הוא הודה: "משחק מספר 4 נגד באסקוניה ב-2011, עליה לפיינל פור. 22 נקודות, פרקינס נפצע יומיים לפני. היום בדיעבד אני מבין כמה זה גדול, אז לא יצאתי מגדרי. גם מבחינת יריבה וגם מעמד, גם עניין של ישראלי דופק 22 נקודות במשחק עלייה לפיינל פור. מול ריאל מדריד בחצי גמר קלעתי 14 נקודות וניצחנו. מול פנאתינייקוס 9 נקודות ברבע הראשון ולכולם רעדו הידיים והרגליים ואז גם אני נעלמתי".
על המעבר ממכבי לחולון סיפר: "לגמרי המצאתי את עצמי מחדש בחולון. לא הרגשתי שאני בירידה, הייתה תקופה לא טובה מבחינה קבוצתית ואישית אבל כשעזבתי את מכבי הרגשתי פיקס עם עצמי. לקחתי את זה כאתגר ובדיעבד זו ההחלטה אולי הכי נכונה שעשיתי בקריירה. לא אמרתי אני אביא דברים כדי לשדרג את חולון אלא הבאתי את עצמי".
על מה שקורה בנבחרת בקיץ הנוכחי אמר פניני: "זה דור שונה. זה מעצבן אותי כי נבחרת ישראל זו זכות וחובה גם. אני חושב שכולם רואים את זה כזכות אבל לא כולם כחובה. אני יכול להבין את המקום שאני שם קודם כל את הקריירה שלי לפני הנבחרת, אני לא עשיתי את זה לעולם. יש כאלו שכן וזו זכותם".
פניני גם שיתף על פציעה לא מוכרת שספג: "יותם (הלפרין), עמי (ביטון) ואני נסענו לגור שלף לצפון. אמרנו נעשה אחרי העונה סופ"ש בצפון. גור (שלף) אומר בוא נעשה טיול טרקטורנים בלילה. יותם ועמי הנוכלים אמרו אנחנו נסע בג'יפ מאחור ואתם תתחילו עם הטרקטורון. גור על ההגה, הוא אומר 'לי לא צריך לחגור זה לא מתהפך לעולם'. נכנסנו לשטח, יש מדרגה, הוא לא ראה אותה והתהפכנו, יצאתי בנס".
בנוסף, פניני גם שיתף על פציעה בגרון וניתוח שנאלץ לעבור לאחר שאכל סטייק רותח שהגיש לו השף נוסרט.
על עזיבת מכבי ב-2017 אמר: "כנראה שלא הייתי מספיק טוב מבחינת מי שקיבל את ההחלטות. ההנהלה, ניקולה. עברנו שתי עונות לא טובות מקצועית, כקבוצה, גם כשחקן. הקבוצה לא הצליחה ואני שילמתי על זה. מקצועית הוא לא חשב שאני מתאים וזה בסדר גמור. פעמיים בחיים אמרו לי לא - פעם אחת אחרי 8 שנים במכבי, ניקולה אמר לי שלא ממשיכים ופעם שנייה קטש מתמנה למאמן נבחרת ישראל ואומר לי 'אתה לא מוזמן לחלון הבא, מצעירים את הנבחרת'. בשני המקרים חזרתי לאותו מקום".
"לא חושב שזו הייתה החלטה נכונה (ב-2017). חושב שיכולתי להישאר במערכת ולתת את הדברים שנתתי אחר כך בחולון. באותו רגע נתון הם קיבלו החלטה כמערכת שצריכים לשנות דברים, שנתיים הקבוצה לא הצליחה. אם אני בתפקיד שלהם אני גם עושה את השינויים. אני נפגעתי ביום שהודיעו לי שאני לא ממשיך. קודם כל כספורטאי. ברגע שהתחלתי להנות בחולון זה נעלם".
על המקרה החמור ב-2018, אז גלן רייס ג'וניור הכה אותו בחולון, סיפר פניני: "הייתה ישיבת הנהלה דקה אחרי שזה קרה. צעקתי 'תעצרו, אל תחתכו אותו מהקבוצה'. יש סיטואציות שקודם כל צריך להרגע ואז לפעול. אני מדמם בחדר הנהלה וכולם נכנסים, אבל תעצרו רגע, יכול להיות שמחר נעשה את זה אבל למה ישר. תבדקו מה קרה".
"שיחקנו מול גלבוע/גליל וירדנו לחדר ההלבשה", סיפר על האירוע שהוביל לתקיפה, "שמיר אמר שנגד חילופים נמסור קדימה, ובהתקפה הראשונה-שנייה של הרבע השלישי הם עושים חילוף וגלן החזיק את הכדור ולא מסר לי קדימה. אמרתי לו 'Pass the fucking ball', הוא בא אליי פנים מול פנים ואמר לי 'אני אפגוש אותך בחדר ההלבשה'. היינו בקשר ממש טוב כל העונה".
"אמרתי 'טוב גלן יפגוש אותי בחדר ההלבשה'. ממשיכים לשחק, מפסידים, אני יורד עצבני לחדר הלבשה ומתיישב עם הפלאפון. הוא בא ונעמד מעליי, נותן לי שתי מכות בלחיים, ואומר 'תרים את הראש'. אני אומר לו אחר כך 'לך ללוקר שלך' ומוריד את הראש. אחר כך הרמתי את הראש והוא הוריד לי אגרוף. לא הייתי מוכן לזה. כולם הפרידו ולקחו אותי לחדר הנהלה, נהיה כאוס אחד גדול. אחרי 10 דקות יצא פוש 'גלן רייס שוחרר מהקבוצה', ואז מחזירים אותו. אמרתי תנתקו אותי, אם מקצועית הוא יעזור לקחת אליפות תחזירו אותו. לא הפריע לי שיחזור, היו שחקנים אחרים שהפריע להם. לא רציתי לקחת צד, אבל היו שחקנים שאני אוהב ומעריך שלא רצו שיחזור".
"כשהגעתי למכבי החיים שלי השתנו מקצה לקצה מחוץ למגרש. על המגרש תמיד הייתי הילד הרע'", דיבר על האישיות שלו, "יש דברים שאני חי איתם ויש דברים שלא. אני מודל לחיקוי מבחינת קריירה. יש קטעים שאני יכול להגיד בגלוי שלא עושים, ואת זה לא צריך לחקות. אבל ברוב הדברים אני מודל לחיקוי. אני עושה את הדברים ברוח טובה. כשיש באמת עצבים זה לפעמים גם אותי היה מוציא מהמשחק. אחר כך אתה הולך הביתה ואומר 'לא הייתי צריך'".
ב-2012 פניני היה אחראי לאחת הסערות הגדולות, כאשר במהלך הדרבי קילל בצורה קשה את שחקן הפועל תל אביב דאז, יונתן שולדברנד. "לא התנצלתי בפניו", התייחס בפתיחות, "התביישתי, יכול להיות שטעיתי, אבל התנצלתי מול המצלמות. באותו רגע זה היה קשה לי".
"איך אני מספר דבר כזה לילדים שלי? אני אומר שאבא עשה טעות, שלא צריך להנתהג ככה ושאבא התנצל ולמד שלא עושים את זה, ואל תעשו את הדברים האלה. אני אגיד להם להתנצל בפני הבן אדם. זה היה ממקום של בושה, היה לי קשה לדבר איתו. אחר כך באירועים מסוימים אם זה משחקים או אירועים של הליגה תמיד דיברנו והיה וייב סבבה. הוא אחלה גבר, מה שקרה על המגרש באותו מקרה היה צריך לקרות ושילמתי מחיר. הכסף לא מעניין, מבחינה ציבורית הכתם שאני חי איתו נשאר בכל הקריירה ואולי ישאר לכל החיים".
"אני חושב שקודם כל זה אחד המקרים שגרם לזה ששונאים אותי", סיפר, "אבל אני חושב ששונאים אותי בעיקר כי הייתי טוב. מבין מי שמכיר אותי אישית, מעטים האנשים שיגידו לך שהם שונאים את גיא".
