עונת היורוליג תצא לדרך עוד למעלה מחודשיים, אבל בשבועות האחרונים העניין סביב ליגת הכדורסל הטובה באירופה רק הולך וגובר. אל מול העזיבה של סשה וזנקוב ו-ואסיליה מיציץ' ל-NBA, קוסטאס סלוקאס סיפק לנו מעבר ענק, פקונדו קמפאסו שב לריאל מדריד, הכוכב האדום ממשיכה בבנייה מעניינת במיוחד וניקולה מירוטיץ' בדרך ליעד חדש. עם זאת, ההחתמה שהגיעה היום (שישי) השאירה את חובבי הכדורסל האירופי עם פה פעור.
לחצו כדי להרשם לערוץ הטלגרם החדש של ערוץ הספורט
קמבה ווקר, שבעשור האחרון נחשב לכוכב בליגה הטובה בעולם, נבחר פעם אחת לחמישייה השלישית של העונה, נבחר ארבע פעמים לאולסטאר והעמיד חמש עונות שלמות עם ממוצע של מעל ל-20 נקודות למשחק, הצטרף למונאקו במהלך מפתיע במיוחד בגיל 33.
מצד אחד - וואו. לא כל יום וגם לא כל יומיים מגיע לאירופה כוכב בסדר הגודל הזה. למעשה, אם נסתכל על הרשימה הבולטת בעשור וקצת האחרונים (עבר הרבה זמן מאז ששחקנים כמו דומיניק וילקינס וטום צ'יימברס הגיעו לאירופה) של שחקני אולסטאר שהגיעו לאירופה אפשר למצוא שמות מעניינים במיוחד כמו פאו גאסול, אמארה סטודמאייר, אנדריי קירילנקו וגם שמות כמו דרון וויליאמס ואלן אייברסון שהגיעו בשביתה הגדולה ב-2011.
בניגוד לגאסול וסטודמאייר שהגיעו ליורוליג בגיל שבו ההשפעה שלהם כבר הייתה מעטה, ווקר מגיע בגיל שבו להרבה שחקנים יש עוד המון מה לתת. בניגוד לקירילנקו (שנבחר פעם אחת לאולסטאר), ווקר היה כוכב גדול וסופרסטאר של קבוצת NBA וההגעה שלו גם מפתיעה יותר בשל העובדה שהוא אמריקאי, בעוד קירילנקו שב הביתה לרוסיה (פעמיים).
אז כן, ווקר בקושי שיחק בעונה האחרונה ב-NBA, אבל סביר להניח שאחרי שנתיים מתסכלות במיוחד עבורו הוא מגיע לאירופה וישמח להתפוצץ. כשאנחנו מסתכלים על הסקוררים הטובים ביותר שיש היום ביורוליג כמו מייק ג'יימס או שיין לארקין, אנחנו צריכים להיזכר שמדובר בשחקנים שהיו במקרה הטוב שחקני סוף רוטציה בליגה הטובה בעולם.
שחקן עם כישרון התקפי כמו של ווקר שמגיע לאירופה לעונה שלמה לא ראינו המון שנים, אם בכלל. כדאי לזכור שלמרות הירידה בשנים האחרונות מדובר בשחקן שרק לפני שנתיים היה שחקן מרכזי בבוסטון, שלפני שלוש שנים הגיעה איתו לגמר המזרח.
ובכל זאת, מי שמצפה לראות מווקר ממוצע של 20-25 נקודות למשחק ביורוליג יכול לשכוח מכך. מעבר לרוטציה הצפופה (כבר נגיע לזה) בקו האחורי של מונאקו, קצב צבירת הנקודות והקושי להשיג אותן במפעל הבכיר באירופה לא דומה למה שרגיל אקס שארלוט מהליגה הטובה בעולם. עם זאת, אני סקרן מאוד לראות איך קבוצות יתמודדו הגנתית עם קו אחורי של ג'יימס ו-ווקר, שלמרות גודלו הצנוע (1.80 מ') מצליח לייצר נקודות בזכות הקליעה הקטלנית שלו מחצי מרחק וקליעה יציבה יחסית לשלוש לאורך הקריירה (36% בעונה הסדירה בקריירה).
מצד שני - יש לא מעט סימני שאלה בנוגע להחתמה החדשה. בראש ובראשונה, כשמסתכלים על השנים האחרונות של ווקר אי אפשר להתבלבל, הוא נמצא בירידה חדה למדי. בעונת 2020/21 הוא נתן עונה אישית טובה בבוסטון (31.8 דקות ו-19.3 נקודות ב-43 משחקים), בעונה שלאחר מכן הוא סיפק עונה לא רעה במדי הניקס (25.6 דקות, 11.6 נקודות ב-37) עד שהחליט יחד עם הקבוצה להפסיק לשחק כדי להתאושש מפציעה, ובעונה החולפת לא החזיק בחוזה קבוע ושיחק תשעה משחקים בלבד בדאלאס (16 דקות ו-8 נקודות).
אז כן, הכישרון שלו יוצא דופן בכדורסל האירופי, אך האם בגיל 33 הוא יצליח להרגיל את עצמו לאינטנסיביות האירופאית לאחר שבשנה וחצי האחרונות שיחק תשעה משחקים? לא בטוח בכלל. בנוסף, בניגוד ל-NBA, ביורוליג כל משחק הוא קריטי ("Every Game Matters" זוכרים?) ובמקום לעבוד על צבירת סטטיסטיקות אישיות של שחקנים במהלך העונה הסדירה כל קבוצת יורוליג שתעמוד מול מונאקו תנסה לנצל את החיסרון הפיזי של השחקן, שלא יציג קו הגנתי לתפארת כשישחק לצד ג'יימס (אתה רואים אותו מתמודד בפוסט מול לורנזו בראון למשל? אני לא).
ועכשיו לעניין לא פחות חשוב - הקבוצתי. אז נכון, עם צירופו של ווקר הכישרון שיהיה בקו האחורי של מונאקו בעונה הקרובה יהיה אולי הגדול ביותר שראינו אי פעם מקבוצה אירופית כשהוא מצטרף לאלי אוקובו, ג'ורדן לויד ומייק ג'יימס. אך האם זה לא מוגזם? בעונה החולפת ראינו את אוקובו, לויד וג'יימס חולקים את הדקות בעמדות 1-2 (82 דקות משותפות בממוצע לשלישייה ביורוליג) בצורה טובה ולקראת העונה שבפתח לא הייתה אמורה (או צריכה) להגיע ירידה בקרדיט אצל אף אחד מהם. סביר להניח שנראה לא מעט דקות של שלושה מתוך הארבעה על הפרקט יחדיו בעונה הקרובה, מה שיוביל לבעיה בסייז' מול קבוצות רבות.
גם בלי ווקר, עם העונה המעולה שהציגה מונאקו ב-22/23 והחיזוקים הנקודתיים הנהדרים שהיא עושה בקיץ הנוכחי, היינו מדברים עליה כמועמדת רצינית לפיינל פור ואפילו יותר מזה. אחרי צירופו של כוכב ה-NBA לשעבר התקרה מצד אחד אפילו גבוהה יותר, אך מנגד עלולה גם להשפיע לרעה על האיזון (ועל ג'יימס שרגיל להיות הכוכב הבלתי מעורער) בקבוצה הטובה שכבר יש לסשה אוברדוביץ'. איך זה יסתיים? ימים יגידו.
