מה אנחנו יכולים ללמוד ממשחקים בקיץ? בכנות, לא יותר מדי. כבר למדנו על הרבה מקרים בהם שחקנים נכנסו לזון מטורף בקיץ ודעכו כשהעונה מתחילה, והרבה מקרים שבהם משהו נראה כמו הדבר הגדול הבא ונעלם כשהתחילה השגרה של הספורט. הסיפור המעניין ביותר בנבחרת ישראל - שרושמת קמפיין מוקדמות לא רע בכלל עד עכשיו - הוא זה של רומן סורקין, אחד שכבר הוכיח את עצמו ברמות הגבוהות.
העונה האחרונה, 2022/23, הייתה שנת פריצה מבחינת סורקין. הגבוה של מכבי ת"א הפך לשחקן יורוליג לגיטימי עם 6.8 נקודות ו-3.6 ריבאונדים למשחק, כשהוא שיחק 16.8 דקות בערב. ההגנה שלו כבר עכשיו הייתה בטופ האירופאי, הוא היה חשוב גם בכל הקשור לריבאונד ההתקפה ויש שיגידו שהוא היה הסנטר הטוב ביותר של מכבי תל אביב בעונה הזאת, בהתחשב בחוסר העקביות של ג'וש ניבו ואלכס פוית'רס (שמאז עזב).
ניבו ממשיך לעונה נוספת בצהוב-כחול, בזמן שג'יימס ווב וחסיאל ריברו הגיעו לקו הקדמי. ריברו יכול לשחק עם הגב לסל ולתרום רוע חיובי, ניבו אתלט גדול וסורקין שחקן הגנה שלם יותר. הוא צפוי לקבל עמדות בשתי עמדות הפנים בעונה הקרובה, כשהצהובים אף לא רצו להביא כאלה שיתקדמו בהתקדמות שלו.
האם סורקין יהיה הסנטר הפותח של מכבי תל אביב בשנה הבאה? לא מופרך. מבחינה הגנתית הוא היה לפרקים טוב יותר מניבו, וההתקפה אמנם לא הייתה שם אבל זה נראה שהוא עבד בקיץ האחרון. הדבר המעניין ביותר בנבחרת, מעבר לאווירה החיובית שיש סביב הכחולים-לבנים והשינוי המרענן מהיורובאסקט האחרון, היא ההתפתחות של רומן סורקין כשחקן.
שלשות, שלשות, שלשות
המספרים מדברים בעד עצמם. בעונת 2022/23 סורקין זרק 13 פעמים מחוץ לקשת ביורוליג ו-4 פעמים בליגה, חלקן המשמעותי זריקות ייאוש של סוף שעון. במשחקי הנבחרת בקיץ האחרון, עד כה, הוא עם 6 מ-11, קצת יותר משני ניסיונות למשחק.
סורקין מעולם לא היה שחקן שמרבה לזרוק, וגם במשחקים הרשמיים של הנבחרת היו כאלה שזרקו יותר ממנו (7 זריקות בלבד מול צ'כיה, 13 בניצחון המרשים על צפון מקדוניה), ולכן החלק היחסי גבוה יותר. סורקין עצמו אמר, בראיון לעמרי מנהיים שלנו, שהוא יזרוק יותר מחוץ לקשת.
"אני מאמין שאזרוק יותר", אמר. "יש תרגיל שיכול להפנות אותי לקליעה, ואריאל בית הלחמי אמר שאם יש לי זריקה טובה אז אקח אותה. הוא אמר לי שיש לי את הקליעה וזה משהו שהדחקתי ואני רוצה לחזור לעשות. אם אוכל להביא שלשות זה יכול לעזור לנו".
במקרה של הנבחרת והקדם-קדם אולימפי זה עבד לא רע בשני המשחקים עד עכשיו, וזה יכול להיות משמעותי מאוד גם במקרה של מכבי תל אביב. 2.08 מ' שיכול להחזיק כ-5 בהגנה ולזרוק מחוץ לקשת זה משמעותי מאוד.
57% מזריקותיו בעונה החולפת הגיעו בתוך הצבע, וסביר שרוב הנקודות שלו בעונה הבאה יהיו כאלה. הוא ריבאונדר התקפה טוב מאוד שיכול וצריך לעמוד בצבע, אבל היכולת שלו לעמוד בחוץ תהיה משמעותית. יש למכבי ת"א גארדים יוצרים טובים בדמות וויד בולדווין ולורנזו בראון, והם יכולים להרוויח מריווח של המגרש. זה גם עניין של ביטחון ברמה מסוימת, ועכשיו כשהוא בטוח במעמד שלו הוא יכול לעשות יותר. "קטש מנסה לדחוף אותי לזרוק יותר", אמר סורקין למנהיים. "הוא רצה שאזרוק גם במשחקים, ולא רק באימונים".
יותר מהזריקות עצמן
לכן התרומה מהריווח שהישראלי מראה אצל בית הלחמי מתחלקת לשניים. קודם כל, זה פשוט ריווח. מכבי ת"א קלעה ב-34.8% מהשלוש בשנה שעברה, מקום 13 ביורוליג ונתון נמוך מאוד. היחידה שהגיעה להצלבה וקלעה באחוז נמוך יותר הייתה מונאקו שחיפתה על זה עם אתלטיות, וסורקין זה עוד שחקן שיכול להעלות את זה. אם 3 זה יותר מ-2, אז מה שהוא עושה בהתקפה שווה המון.
מעבר לשלשות עצמן, קשה למדוד את ההשפעה של הריווח עצמו, הספייסינג, כתוצאה מגבוה שיכול לקלוע מחוץ לקשת. פיק-נ'-פופ של בראון או בולדווין עם סורקין שחותך החוצה יכול לייצר את המרווח הקטן שהם אוהבים בשביל להרים זריקה מחצי מרחק, ויכול לשחרר את מכבי ת"א בדקות בהן היא נתקעת, בעיקר ביורוליג. הריווח יכול להכניס אנרגיה ולמלא מחדש את מצברי ה"דבושן".
הרכב תיאורטי שכולל שני מובילי כדור, את בונזי קולסון כ-4 (37.6% מהשלוש בשנה שעברה) ואת סורקין כ-5 זה החלום של חובבי הכדורסל האמריקאי, אלה שמקדשים את הריווח וההתקפה. יכול להיות שנראה משהו כזה עכשיו כשלסורקין יש את היכולת ובשאיפה גם את הביטחון לזרוק מבחוץ.
זה רק צד אחד. הצד השני, שלא פחות חשוב, זה היכולת של סורקין לשחק כ-4 לצד 5 מבלי שהקליעה מבחוץ תלך לאיבוד. ריברו או ניבו יכולים לשמש כעוגן בהגנה ונשק קטלני בשורט-רול, בזמן שאין פקק תנועה בהכרח בצבע. המשחק עם שני גבוהים מעניק להם יתרון אתלטי משמעותי, ועבד לפרקים גם בשנה שעברה.
ורסטיליות היא המפתח
נדבך נוסף ומעניין במשחק של סורקין היה יכולת המסירה. האסיסטים הם אמנם משהו לא עקבי, אבל מול צפון מקדוניה למשל הוא סיים עם 5 אסיסטים ועם 3 נוספים בהכנה נגד אוקראינה. היכולת הזאת להיות מעורב בהנעת הכדור יכולה להפוך את מכבי ת"א לעשירה יותר, בטח כשהוא יותר רחוק מהסל.
רומן סורקין זה לא ניקולה יוקיץ' והכדור עדיין ישאר בידיים של וויד בולדווין ולורנזו בראון, הקו האחורי הטוב ביותר ביבשת, אבל הנעת הכדור של מכבי ת"א הייתה חלשה מאוד בשנה שעברה להוציא את שניהם. השנה סביר שנראה יותר מהקו האחורי ואולי גם מסורקין עצמו, במקביל לשיפור בהגנה.
"אם יצטרכו שאחזיר את השלשות לאלמנט שלי אעשה את זה", אמר. "היה לי אתגר גדול לשחק כשורט רול העונה, קטש דרש ממני להיות ערני לגבי מה שהיריבה נותנת לנו ולקבל את הכדור אחרי חסימה". התפקיד הזה יכול להיות חשוב אפילו יותר גם כ-4, וההתקדמות ההדרגתית הובילו להארכת החוזה של מי שכבר עכשיו הפך לשחקן יורוליג לגיטימי.
אם הקליעה תהיה עקבית בשנה הבאה הוא יוכל, אולי, לעבור את מחסום 20 הדקות למשחק ולמצוא מקום בחמישייה. הוא הראה שיפור לאורך העונה והביטחון הזה יכול להיות חלק מהשיפור הפנימי של מכבי, קבוצה שהייתה קרובה מאוד לפיינל פור בעונה הראשונה שלה ביחד. ב-2023/24, כך זה לפחות נראה על הנייר, השמיים הם הגבול.
