ההיסטוריה של ה-NBA עומדת להשתנות. לא פחות. הלילה (בין שלישי לרביעי) התקיימה הגרלת הלוטרי, שקבעה כי סן אנטוניו ספרס וגרג פופוביץ' יהיו אלה שיבחרו את ויקטור וומבניאמה. כולנו ראינו ורואים מהלכים מדהימים של וומבי לאורך כל העונה, אבל צריך לדבר תכל'ס - מה הוא בעצם עושה על מגרש כדורסל?
כשעוברים על הכותרות והציוצים ברחבי העולם, וומבניאמה נראה על אנושי. הוא מטביע ריבאונדים של עצמו מהשלוש, חוסם, יכול לקלוע מהחצי וכן הלאה. אם מישהו יטען שהוא יכול ללכת על המים ולעשות סטפ-בק לאורך התהליך, יש מצב שנאמין. המהלכים הבודדים, באמת, יוצאי דופן. לא חושב שראיתי משהו כזה בחיים שלי. לכן, לאורך הטקסט, הכנסנו סרטונים פסיכיים שלו מהעונה האחרונה.
אבל עונה שלמה היא סיפור אחר. כדורסל הוא סיפור אחר ומורכב יותר מההילייט הבודד, ולכן נשאלת השאלה - האם ויקטור וומבניאמה כזה טוב? התשובה הקצרה היא כן. בשביל התשובה הארוכה, ובכן, תצטרכו לקרוא את כל הכתבה הזאת.
וומבניאמה, רק בן 18, מוביל את הליגה הצרפתית בנקודות, ריבאונדים וחסימות. עם 21.6 נקודות (46% מהשדה), 10.5 ריבאונדים ו-3.1 חסימות בערב, כמעט פי 2 מהמקום השני, הוא ראשון בהפרש משמעותי ובליגה לא רעה.
הוא הספיק לקלוע 27 נקודות עם 11 ריבאונדים על מונאקו שניצחה את מכבי ת"א, 29 עם 9 על דיז'ון ו-26 על שטרסבורג. שתיהן הקשו על הפועל ירושלים ועל חולון בליגת האלופות העונה, וכל זה מול שחקנים בוגרים. במקרה של המשחק הראשון מול מונאקו זה היה מול קבוצת יורוליג, אך הוא נעצר מולם על 8 נקודות ב-35 דקות באפריל האחרון.
מה הוא יכול לעשות?
יש מצב שוומבנייאמה הבחירה המבטיחה ביותר מאז קארים עבדול ג'באר. לא לברון ג'יימס, אלא לפני. לברון היה מדהים בתיכונים, קפץ משם ישר ל-NBA ועלה על כל הציפיות, אבל ההצלחה מול שחקנים בוגרים ברמה הזאת כמעט חסרת תקדים. ראינו משהו דומה אצל לוקה דונצ'יץ' בדאלאס, אבל וומבי מגיע עם יתרונות פיזיים גדולים בהרבה.
בעוד אצל לוקה הייתה שאלה בקשר לאתלטיות ובקשר למידת ההתאמה של גארדים אירופים דומיננטיים ל-NBA אחרי התקופות הבינוניות של שאראס ושל מילוש תאוסודיץ', וומבי אחד האתלטים המרשימים ביותר שהגיעו לליגה הטובה בעולם. בגובה 2.24 מ' ועם מוטת ידיים של 2.40 מ', רק הנתונים האלה אמורים להספיק לו להבחר בבחירה הראשונה בדראפט.
אבל מוטת הידיים והגובה הם רק חלק אחד מהסיטואציה. הוא מנצל את הגובה ואת האתלטיות כדי להגיע לעמדות נוחות ולקלוע מקרוב. קווין או'קונור מהרינגר התייחס לכך שכבר בגילו הוא יכול להשיג נקודות בתוך הפוסט עם מספר מהלכים, וזה כישרון חשוב במיוחד. 3 פרסי ה-MVP האחרון הלכו לסנטרים (ניקולה יוקיץ' פעמיים וג'ואל אמביד השנה), וזה סקיל שעדיין חשוב בליגה.
הוא ריבאונדר התקפה לא רע עם חוש טוב למיקום, וכשמוטת הידיים שלו יותר ארוכה ממטר רץ ממוצע הוא מגיע לכדורים. כסנטר קלאסי הוא שחקן טוב מאוד, והוא יכול לעשות הרבה מעבר. לכן הוא לא "סתם" בחירה ראשונה בדראפט סטייל קארל אנתוני טאונס.
אבל זה רק צד אחד. בשונה מאמביד ואולי גם מיוקיץ' בהתחשב באתלטיות, יש לו שליטה נהדרת בכדור. בטח ובטח ל-2.19 מ'. לפי Instat הוא עם כ-40% מהשדה בזריקות שהגיעו אחרי מהלכים מכדרור, והשיג כמה נקודות מרשימות ככה מול שחקנים שבוגרים ממנו בכמה שנים ועם מעט מאוד ניסיון. ברגע שהוא יכול לייצר לעצמו ברמה כזאת ולהוביל כדור, אז אי אפשר לשמור עליו.
מה שהופך אותו לשחקן התקפה מושלם, לפחות על הנייר, הוא הקליעה. האחוזים של וומבי עוד לא מושלמים (28.2% מהשלוש), אבל כקלע של 83% מהעונשין אפשר להאמין שהקליעה תתפתח - כמו שהשחקן עצמו יתפתח, בהתחשב בזה שהוא רק בן 18. הוא עם 35.5% מחצי מרחק העונה לפי InStat, ויחד עם הקו מכניקת הזריקה שלו נראית טוב.
הסנטרים שמשחקים היום בליגה פיתחו קליעה במשך שנים. יוקיץ' הפך משחקן של שלשה למשחק לשחקן שקולע ב-48% מחוץ לקשת בפלייאוף, אמביד הראה התקדמות בקליעה שלו מעונה לעונה. זה יקרה גם לוומבי, בטח אם הוא יגיע לסן אנטוניו.
זה, כמובן, רק צד אחד של המגרש. יש מצב שהוא אפילו יותר מרשים בהגנה. הוא מצליח לחסום שחקנים מבלי להכנס ליותר מדי עבירות, למרות שזה יראה אחרת ב-NBA, ומנצל את האורך העצום שלו בשביל להפריע ליריבים. הוא יודע לזהות הגנות ומנצל את חוכמת המשחק שלו, ומספיק אגרסיבי כבר עכשיו כמנהיג בהגנה.
סביר שב-NBA, לפחות בהתחלה, נראה אותו הרבה יותר כ-4 מאשר כ-5. למרות זאת, הוא מספיק מהיר בשביל לרדוף אחרי שחקנים לעת הצורך ויכול לחסום זריקות. זה יכול להספיק בשביל להפוך אותו לשחקן ההגנה של העונה או למועמד לזה, כמה פעמים.
קבוצות יודעות להתאים את עצמן סביב כוכבים, גם בהתקפה וגם בהגנה, ויכול להיות שזה יקרה גם לצד וומבניאמה. בדומה לברוק לופז לצד יאניס אנטטקומפו, למשל, הוא הראה גיוון ויכולת להוביל הגנה טובה אם לא היסטורית. הציפיות גבוהות מאוד. מדיווחים שונים, אגב, נשמע שהגישה שלו חיובית במיוחד ומוסר העבודה גבוה. כל זה אמור להספיק בשביל שהוא יהפוך לשחקן היסטורי.
כן, אבל
וומבי 2.24 מ'. זה גבוה מאוד, אבל כפי שציין ג'ון הולינגר מהאתלטיק בודדים האנשים בגובה הזה שהגיעו לקריירה ארוכה בליגה. בהתחשב בכך שוומבניאמה כבר עכשיו משחק מול בוגרים, קשה לדעת כמה עונות באמת יש לו בקריירה. וקשה לדעת כמה השיפור שיידרש ממנו, או ההתחזקות הפיזית, ישפיעו.
וומבי במשקל 105 ק"ג, לא יוצא דופן לשחקן בגובהו. לצידו צ'ט הולמגרן צפוי לערוך את עונת הבכורה בליגה, אחרי שהוא נפצע וגמר את העונה בפעם הראשונה בה שמר את לברון ג'יימס במשחק מקצועני. הפיזיות של ה-NBA אחרת לגמרי, ונראה שהפציעות הן האיום הגדול ביותר על הקריירה של הצרפתי.
גם אם הוא יתחזק, שחקנים בגובה שלו לרוב נראים קצת אחרת באן.בי.איי. קריסטפס פורזינגיס סומן כ"יוניקורן" לפני שהגיע לליגה הטובה בעולם, ובסופו של דבר הפך לשחקן פציע של שלשות והגנה ולא הרבה מעבר. במשך שנים שחקנים בגובה שלו לא היו משמעותיים בליגה, למרות שבעבר ראינו שמות כמו עבדול ג'באר - 2.18 מ' - מגיעים לקריירה ארוכה ואולי בליגה פיזית יותר.
זה סימן שאלה גדול אחד, ובמקביל אף פעם אי אפשר לדעת כששחקנים מגיעים לליגה. חלק ממי שסומנו כ"כישרונות דוריים" בסופו של דבר נראים אחרת, ובכנות גם אם וומבי יתן קריירה טובה - למשל של כמה בחירות לחמישיית הליגה הראשונה, אבל בלי MVP או אליפות - זאת עשויה להחשב לאכזבה. לא קל להגיע עם הציפיות האלה לליגה, ולא כולם לברון ג'יימס.
לכן יכול להיות שחלק מהדברים יראו אחרת או יילכו לו פחות בקלות, בעיקר בעונת הרוקי. הפיזיות תהיה קשה יותר, המאבקים מול הפי ג'יי טאקרים של העולם והעומס יהיו מעייפים יותר, ושזה לא יהיה מה שאנחנו חושבים.
זאת אולי הייתה הפנטזיה של האוהדים הנייטרלים (והצרפתים). וומבניאמה אצל גרג פופוביץ', במערכת ששלטה ב-NBA בין 1999 ל-2017 פחות או יותר והצמיחה אליפויות. אפשר לסמוך על סן אנטוניו שיגרמו לזה לעבוד, בשונה ממועדונים אחרים שלא זכו באליפויות ומאמנים שלא זכו באליפויות.
יכול להיות שזה יקח זמן, אבל יש בסיס לא רע בספרס. ג'רמי סוצ'ן רשם עונת רוקי לא רעה, אבל השמות המלהיבים יותר היו קלדון ג'ונסון ודווין ואסל. הם נראו כמו אחלה צוות מסייע לפרקים, עד לפציעות שהכריעו ולניהול רוטציה רחב מדי, אבל השילוב של וואסל-ג'ונסון-וומבי הצעירים יכול להיות טוב בעתיד. זאק קולינס, שהפך לסנטר פותח, יכול לתת את המשקל והבקאפ ההגנתי שהספרס צריכים.
אבל זה יקח זמן. זאת סיטואציה שונה משל טים דאנקן, שנבחר ב-1997 לקבוצה שמשחק בה דיוויד רובינסון. זאת סיטואציה שונה מיוסטון שנראית קצת יותר בשלה, אבל המאמן הכי טוב בהפרש ושחקנים סבירים מסביב. קשה לראות את הספרס מחתימה שחקנים חופשיים בפרופיל גבוה, אבל יש שם ניצוצות.
אלה רק ניצוצות. מקום עשירי במערב יהיה הישג, למרות שהם פתחו את העונה ב-2:5 ולמרות שג'ונסון ייראה הרבה יותר טוב ליד סקורר כמו וומבי. טרה ג'ונס יכול להיות רכז פותח לא רע בכלל, ותמיד הקבוצות של פופוביץ' הוציאו מעצמן יותר ממה שציפינו. למרות זאת אפשר וצריך להיות אופטימיים בקשר לטווח הרחוק, גם אם השנה הם צריכים לראות יותר מהצעירים שלהם.
