הפועל תל אביב בכדורסל עוברת ללא ספק את העונה הטובה ביותר שלה מאז הוקמה מחדש כקבוצת אוהדים, ולמעשה זו אחת העונות הטובות ביותר שלה אי פעם. הגעה לרבע גמר היורוקאפ, בפעם הראשונה אי פעם שהיא משתתפת בו, ואפילו אכזבה מסוימת מההפסד. הגעה לרבע גמר גביע המדינה, שם הפסידה לזוכה לעתיד הפועל ירושלים. וכעת הגעה ראשונה מזה 18 שנים לגמר פלייאוף האליפות, שם היא פוגשת את היריבה העירונית מכבי ת"א לסדרה של הטוב מ-3. רגע לפני המשחק הראשון, התפנה מאמן הקבוצה דני פרנקו לריאיון בלעדי בו דיבר על הכל: סאגת הכרטיסים, איך מחזיקים קבוצה בשתי מסגרות כל כך אינטנסיביות, העתיד של המועדון, עתידו האישי, הנבחרת ואפילו המהפכה המשפטית.
קודם כל, מכבי ת"א אומנם העבירו בסופו של דבר כרטיסים לאוהדים שלכם, אבל אתה יכול להבין אולי למה הם לא רצו לעשות את זה?
"אני לא נכנס ללמה הם לא העבירו בהתחלה את הכרטיסים. בסופו של דבר אני מנסה להיצמד לעבודה שלי ולאחריות שלי ולעשות את החלק שלי בעבודה. צריך לשאול אותם למה הם לא רצו להעביר את הכרטיסים. מה שאני צריך לעשות זה להשאיר את השחקנים שלנו ממוקדים במשחק ולעשות את ההכנה הכי טובה שאנחנו יכולים. מקצועית כל הסאגה הזאת לא פגעה בנו".
View this post on Instagram
אבל השגרה שלכם בהכנה נפגעה. אפילו מסיבת העיתונאים לפני המשחק בוטלה.
"כן, ביטול של משהו כמו מסיבת עיתונאים זה חבל לענף עצמו, שאירוע כזה חגיגי של הכדורסל הישראלי נפגע. אבל בטח לא אני ולא אחרים מהקבוצה יכולים לשנות את המצב. אני מתעסק נטו במה שקורה על המגרש ועם השחקנים. מעבר לזה אני לא מתעסק במה שקורה מחוץ למגרש".
טוב בוא נדבר קצת על הפועל ת"א. גמר פלייאוף ראשון אחרי 18 שנה. יש לחץ?
"קודם כל – אני לא מרגיש לחץ, אבל כשעובדים עם קבוצות תחרותיות שיש סביבן קהילה גדולה, כמו הפועל תל אביב או הפועל ירושלים בה עבדתי בעבר, ורצון לשאוף למצוינות באופן טבעי העבודה שלי ושל השחקנים היא לאתגר את עצמנו בכל יום מחדש. אין פה עניין של לחץ, אלא של איך אנחנו כל יום דורשים מעצמנו יותר ויותר ושמים את עצמנו במקום יותר גבוה. לחץ פה הוא פחות רלוונטי. אנחנו נמצאים במקום שבו המועדון חלם להיות מתחילת העונה וצריך לתת הרבה קרדיט למנכ"ל החדש מתן קפלן ולעוזרים שלי ברק לדרר, איב מודי וגיל סנטר".
היה דיבור להגיע לגמר בתחילת העונה?
"היה את החלום, כן. אבל זה לא שאמרנו שחובה לעשות את זה העונה. מאז שהקבוצה הוקמה מחדש כקבוצת אוהדים היא לא הייתה בגמר אליפות המדינה ומבחינתי ברמה האישית כמי שהגיע למועדון לפני קצת יותר משנתיים והציל אותו מקרבות הישארות בליגה – לעשות בשנתיים את הדרך מהתחתית לפסגה זה תהליך שהייתי חותם עליו מראש. אבל עכשיו יש לנו עוד שבוע של משחקים ואת הסיכומים נעשה רק אחרי השבוע הזה. עכשיו עם האוכל בא התיאבון ואנחנו רוצים להתמודד כמו שצריך בגמר".
עברתם בצורה חלקה ומאוד מרשימה את הפועל ירושלים בחצי הגמר. פתאום זה יוצר קצת ציפיות אצל האוהדים והתקשורת.
"בספורט אי אפשר להישאר במקום מצד אחד, ומצד שני להמשיך להיות בשיא כל הזמן. לכל משחק ולכל סדרה יש את המומנטום שלה. המטרה שלנו היא להגיע באותה רמת ריכוז שבה הגענו לרבע ולחצי ולאתגר את עצמנו להגיע הכי טובים וחדים שאנחנו יכולים. היריבה לצורך העניין פחות רלוונטית. לאורך העונה גיבשנו פה משהו ממש מיוחד ואנחנו רוצים לתת עוד שבוע טוב ולהוציא מהקבוצה הזו את הכי טוב שאנחנו יכולים ושזה ייגמר הכי טוב מבחינתנו".
"רוצים עונה יותר טובה בעונה הבאה"
הייתה לכם עונה טובה ביורוקאפ שהסתיימה עם הדחה ברבע הגמר למרות שהייתם קרובים להפתיע. אתה מגדיר את זה כהצלחה?
"זאת שנה ראשונה שהמועדון משחק ביורוקאפ במקביל לליגה הישראלית. אני שמח שקיבלנו מהניסיון של חלק מהשחקנים שכבר שיחקו מאירופה וגם מהניסיון שלי כדי למנוע את נפילת המתח שיש מהשתתפות בשתי מסגרות כל כך ארוכות ואינטנסיביות. היינו בכל מקום שרצינו להיות בו. אומנם הפסדנו לירושלים ברבע גמר הגביע וזה היה מאכזב אבל לקחנו בחשבון שזה יכול לקרות. עכשיו המטרה הכי גדולה של הפועל תל אביב היא להיות חלק מהמעמדים הכי גדולים של הכדורסל הישראלי שנה אחרי שנה ואולי גם לקחת עוד צעד קדימה ואולי ככה בעונה הבאה לא נעשה ריאיון של איך זה שהגעתם לגמר אחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתם. ביורוקאפ לא היינו רחוקים בכלל מהפתעה ענקית. באף קבוצה אי אפשר לחזות איך העתיד ייראה. שמרנו על דרך ויציבות לאורך העונה ואנחנו כבר לא רחוקים מהזמן שבו צריך לחשוב על איך אנחנו רוצים שהקבוצה כבר תיראה בשנה הבאה ואיך היא תהיה עוד יותר מאוזנת ועוד יותר טובה".
ואת העונה הזאת באופן כללי, אתה כבר יכול להגדיר כמוצלחת?
"בהחלט. ללא ספק".
באופן אישי, אימנת בכל הקבוצות הגדולות למעט מכבי, זכית באליפות עם ירושלים, כמעט עם חיפה, גביע, הגעת להישגים... אבל אתה עדיין לא נחשב בשורה הראשונה של המאמנים בארץ. אתה יכול להבין למה?
"קודם כל אני חושב שאני כן נחשב כבר בשורה הראשונה של המאמנים, עובדתית אני שם. בסופו של דבר יש מאמנים אחרים שבאו מרקע שהיו שחקנים קודם או מקומות יותר מפורסמים בענף ובסופו של דבר המסלול שלי לאמן הוא המסלול של המאמנים הצעירים שעובדים קודם כל במחלקות הנוער ועוברים מלמטה שלב אחרי שלב. אימנתי מהגילאים הכי צעירים של בתי ספר לכדורסל, כיתות ד' ו-ה', ועד בוגרים ונבחרות צעירות. המסלול שלי הוא המסלול של כל בחור צעיר שיש לו חלום להיות מאמן ברמה הכי גבוהה. המטרה שלי היא להראות שזה אפשרי גם אם לא היית שחקן נבחרת. אני מראה שאם אתה רוצה להגיע הכי רחוק אתה צריך להשקיע ולא לוותר לעצמך לעולם. יש כאלה שמסתכלים על מקצוע האימון ככפוי טובה כי בניצחונות הולכים לשחקנים ובהפסדים למאמן, אבל אני לוקח את זה בצורה נכונה ונצמד למהות ולתהליך העבודה. המסלול שלי הוא מסלול שיכול לעשות על בחור צעיר".
ניקח לדוגמא מאמן כמו נדב זילברשטיין. הוא גם כן לא היה שחקן, אך הוא אימן צעירים כמוך והתקדם והפך לעוזר מאמן הנבחרת ובחלון האחרון למאמן בפועל. אתה לא היית במועמדים לאמן את הנבחרת בסיבוב האחרון למרורת שיש כאלה שחשבו שמגיע לך.
"יש לפעמים נקודות זמן שבהן דברים קורים מנסיבות כאלה ואחרות. הוא עשה עבודה מצוינת בזמן שלו והנבחרת פחות, והיו צריכים למלא חלל מסוים. הוא היה עוזר מאמן והכיר את המערכת והוא נכנס לתפקיד ועשה אותו בצורה הכי טובה שהוא יכול בזמן הקצר שהוא היה שם. אני לא חושב שאני צריך לרדוף אחרי זה. כולם יודעים מי אני ומה אני. אם מקבלי ההחלטות יחליטו שאני צריך להיות שם אני אהיה שם ואם לא אז לא. אני לא אדחוף את עצמי. אם אני לא אהיה שם אני לא חושב שזה מה שיהיה חסר לי בכדורסל. אבל אני מאמין שבבוא היום אני אגיע לזה ואני אדע להוציא מהנבחרת דברים אחרים כמו שידעתי להוציא מכל קבוצה שהייתי בה את הכי טוב שיכולתי. אני רוצה לעשות הכי טוב שאני יכול ואני בטוח שזה יקרה גם בהמשך"
היית רוצה להיות מאמן הנבחרת?
"אני מניח שכל אחד רוצה לאמן את הנבחרת, יש בזה כבוד מסוים. אבל בסופו של יום, זה לא באמת מעיד על המהות שלך כמאמן. אלה משימות מאוד קצרות עם מעט מאוד אימונים. רוב מאמני הנבחרות לא באמת מצליחים לעשות תהליך ולהתמיד בו לאורך שנים. זו עבודה שונה מקבוצה. אתה לא בהכרח תלוי בעצמך אלא בהרבה גורמים אחרים. קבוצות לא משחררות שחקנים, שחקנים נמצאים במשימות אחרות, יש כל כך הרבה נעלמים במשוואה הזאת. מבחינתי, אימון נבחרת זה הרבה מעבר לכבוד אלא זה לעבוד עם הישראלים הכי טובים. בכל קבוצה שהייתי בה שמתי את הישראלי במרכז".
הפועל ת"א היא אולי הקבוצה הכי ישראלית השנה בליגה. זה בכוונה? קו שמנחה אותך?
"נכון, לגמרי. ברמת משמעות השחקן הישראלי לקבוצה וההסתכלות של המערכת על חשיבות השחקן הישראלי – לגמרי. אני מניח שזה גם מה שהחזיר את תומר גינת. זה בעיקר הזהות. יש לו לא מעט מטרות וערכים שהוא התעקש עליהם ואני מאוד מתחבר לזה אז הרווחתי".
אז בין השורות אני מבין שתלך לנבחרת, אבל בתנאים שלך.
"ממש ממש לא תנאים. אם ביום מין הימים תהיה לי הצעה למוא ולאמן את הנבחרת אני אשב עם האיגוד ונראה אם זה נכון לשני הצדדים ואז אני אשמח לעשות את זה ואני בטוח שנעשה דברים טובים. אבל זה ממש לא אקטואלי כרגע כי יש מאמן לנבחרת וקוראים לו אריאל בית הלחמי. הוא עשה עבודה מדהימה בנבחרות הצעירות וצריך לתת לו את ההזדמנות".
"כל חיסור של שחקן פוגע בנבחרת"
אפרופו נבחרות צעירות, בעקבות ההצלחה של נבחרת הנוער במונדיאליטו וההצלחה של בית הלחמי לזכות בשתי אליפויות אירופה רצופות עם הנבחרת הצעירה עולים הרבה דיבורים על למה אנחנו מאוד מצליחים בגילאים הצעירים ובבוגרים פחות. יש לך הסבר לזה?
"קודם כל, שמעתי את ההנחות והפרשנויות בתקשורת על מה קורה בין השחקנים הצעירים לבוגרים. אני חושב שבכדורסל כמעט כל שחקן שהיה בנבחרת העתודה מצא את הדרך שלו או בליגת העל או בלאומית. אין כמעט נבחרת בעולם שבה כל שחקני הנבחרת הם שחקנים מובילים. נבחרת היא בסופו של דבר אסופה של שחקנים שצריכים לייצר סגל שיהפוך למצליח ובשביל שזה יקרה יש המון מגבלות ואי אפשר תמיד לקחת את כל השחקנים שאתה רוצה. יש לא מעט שחקנים טובים בכדורסל שלנו שיצאו מהנבחרות הצעירות. יש לנו 3 שחקני יורוליג ישראלים שמשחקים מחוץ לישראל. שחקנים אחרים הם מרכזיים בליגת העל. ויש שחקנים אחרים שהם עדיין צעירים ונמצאים בשלבי ההבשלה שלהם".
אבל בנבחרת הבוגרת פחות מצליחים לעומת הצעירה. בטח ובטח לא זוכים באליפות אירופה.
"נבחרת ישראל הבוגרת באופן קבוע נמצאת באליפות אירופה וזה משהו מדהים לכדורסל שלנו שלא קורה בכל ענף ספורט. כמדינת ישראל, אין לנו מיליונים של שחקנים ואז כל חיסור של שחקן, שמגיע בעקבות שיטות המשחק המוזרות והחלונות, פוגע בנו. בכדי להצליח באליפות אירופה אנחנו צריכים שיבשילו לא מעט תנאים כדי להיות בשיאנו בזמן נתון. באליפות האחרונה פחות הצלחנו, אבל העבר מראה שאחרי טורניר אחד פחות טוב כולם משנסים מותניים כדי להציג טורניר יותר טוב בפעם הבאה".
אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל בתחילת ההפגנות נגד המהפיכה המשפטית אמירות שלך ושל תומר גינת היו מהבולטות נגדה. אתה עדיין פעיל בנושא?
"כשאני יכול ביום שבת ללכת, ואין אימון או משחק, אני הולך. אני חושב שזה חשוב כאזרח. אני הולך בשם עצמי ולא בשם מאמן הפועל תל אביב או אדם מוכר. אני חושב שהמאבק הזה הוא על זהותה של המדינה. עם כל הכבוד לכדורסל, החיים שלנו כאן חשובים וחזקים יותר. אני חושב שכל בנאדם שמאמין במשהו צריך להביע את הקול הפנימי שלו בצורה נכונה ומכובדת. אני חושב שככה זה צריך להיות במדינה דמוקרטית".
אתה יכול לחשוב על מה יקרה אם המאבק הזה ייכשל?
"הוא לא יכול להיכשל".
לסיום, נחזור לכדורסל. הפועל ת"א תהיה אלופה בסיום העונה?
"הפועל ת"א שמה את עצמה אחרי המון שנים במקום שהיא נאבקת על תואר. בשנה שעברה הפסדנו בגמר גביע המדינה והשנה אנחנו בגמר האליפות. זה אומר שיש לנו הזדמנות וסיכוי, גם אם הוא קטן ואנחנו לא נחשבים פייבוריטים. אבל אנחנו אוהבים גם את הסיכוי הקטן ונלחמים עליו. אם נמשיך לבנות את עצמנו בצורה נכונה ונמשיך להגיע למאבקים האלה אני מאמין שבסוף התארים גם יבואו".