"מי אמר שזו תהיה סדרה ארוכה וקשה?"
הניקס נראו על הקרשים. זו אמנם היתה ההזדמנות הראשונה שלהם לקחת אליפות, אבל הם בעטו בדלי. אחרי שני הפסדים בהפרש גדול ברוצ'סטר, הם הגיעו הביתה לאולם גדוד המשמר הלאומי המשוריין ה-69 - מה לעשות, במדיסון סקוור גארדן נקבעו אירועים חשובים יותר מאשר גמר ה-NBA של עונת 1950/51 - ואירחו את רוצ'סטר רויאלס למשחק השלישי. היה ברור להם שרק ניצחון ישאיר אותם בסדרה. אף קבוצת NBA לא חזרה מ-3:0 לניצחון בסדרה, והיו שלושה מקרים כאלה בכל חמש שנותיה של הליגה הצעירה - ובספורט המקצועני בכלל לא נרשם אף קאמבק שכזה עד אז. אבל הם הפסידו.
"הרויאלס סירבו להיכנס לפאניקה או להיחפז, ודבקו בהתקפה הרגועה, השקולה, השמה דגש על שליטה בכדור", התפייט עורך הספורט של ה"רוצ'סטר דמוקרט אנד כרוניקל", אליוט קאשינג, אחרי ה-71:78. "המקצוענים הוותיקים וקרי הרוח בכחול כפו על הניקס הרעבים סדרה של טעויות בקרב, והרויאלס ניצלו אותן כדי להכריע את המשחק. נשימתם הקפואה ניוונה ושיתקה את החשיבה של הניקס, הקפיאה את הקואורדינציה הפיזית של הניו יורקרים הצעירים וחסרי הניסיון, וגרמה להם להיראות כחובבנים".
הניקס נראו על הקרשים, אבל לא ויתרו. בשלושת המשחקים הבאים הם חזרו לעצמם בגדול, וכפו משחק 7 ברוצ'סטר, בתקווה להשלים קאמבק היסטורי. זה נגמר אחרי דרמה של הדקה האחרונה, באליפות הראשונה - והאחרונה נכון להיום - של המועדון שעשה הכי הרבה קילומטראז' גיאוגרפי ב-NBA, ושידוע כיום כסקרמנטו קינגס. אבל הרויאלס היו צריכים להזיע בשביל זה.
רק שלוש פעמים, עד העונה, חזרו קבוצות מפיגור 3:0 בסדרה לשוויון 3:3. דנבר שהדיחה את סיאטל ב-1994, בהפתעה הראשונה של מדורגת 8 מול מדורגת 1 בתולדות הליגה, עשתה זאת ליוטה בסיבוב הבא - אבל נכנעה 91:81 מול סטוקטון ומאלון בסולט לייק סיטי. פורטלנד עם זאק רנדולף הצעיר כמעט היממה את דאלאס ב-2003, עד שהמאבריקס ניצחו בבית 95:107. מוזר לחשוב על זה, אבל דווקא הניקס - לא מועדון שידוע בזכות ווינריות - היו כל כך קרובים לקבוע את התקדים, אותו תנסה בוסטון להשיג סוף סוף הלילה (03:30) מול מיאמי - בעונתה ה-76 של ליגת הכדורסל הטובה בעולם.
משחק 4: ניו יורק 79, רוצ'סטר 73
יורד ים המום על רפסודה מתנפחת
ג'ו לאפצ'יק גדל ביונקרס, ניו יורק, כבן למהגרים צ'כים, וכדי לעזור למשפחתו להתפרנס, היה כורה פחם ליד מסילות ברזל. אחר כך, כשהוא חמוש ב-196 סנטימטרים ובמדים שתפרה אמו, הוא הפך לכוכב כדורסל להשכרה, מצטרף לקבוצות אורחות תמורת 100 דולר למשחק. בגיל 23 הוא חבר ל"סלטיקס המקוריים" - גלגול מתקדם יותר של הניו יורק סלטיקס שפורקו במלחמת העולם הראשונה - והקבוצה הסתובבה בין אולמות והלהיבה קהלים מקומיים. כשהסלטיקס הצטרפו ל-ABL בשנת 1926 הם היו כל כך דומיננטיים, שהליגה כפתה על הקבוצה להתפרק. אחרי שהקים מחדש את הקבוצה ושימש כנהג שלה ברחבי ארה"ב, הוא החל לאמן את אוניברסיטת סנט ג'ונס ולהביא לה תארים. הניקס מליגת ה-BAA "גנבו" את לאפצ'יק, ואחת ההחתמות הבולטות שלו כמאמן, ב-1950, היתה נייט "סוויטווטר" קליפטון.
כוכב הבייסבול והכדורסל היה האפרו-אמריקאי השני ששותף במשחק NBA. הקפיציות והאתלטיות של הפורוורד, 2.03 מטר גובהו, הפכו אותו לאטרקציה עוד בימיו בהארלם גלובטרוטרס. את אותן התכונות הוא הביא לסדרה נגד הרויאלס והביג-מן הכוכב שלהם, ארני רייזן בן ה-27, יליד קנטאקי. משחק 4 היה קודם כל של קליפטון, למרות שסבל מכאבים בצוואר. אחרי שהגביל את רייזן לסל שדה אחד במחצית הראשונה ונח רוב המחצית השנייה, לאפצ'יק הכניס אותו לדקות ההכרעה. כשהמשחק על הכף, הרויאלס מובילים 63:69 והעונה עומדת להסתיים, הוא העביר הילוך. בשלב מסוים הוא סחט עבירה מרייזן במהלך הוק-שוט מוצלח, ואז הוסיף סל מריבאונד התקפה אחרי החטאה של דיק מקגווייר. הניקס נשארו בחיים.
"לאפצ'יק נראה כמו יורד ים המום, שחזר ממסע חילוץ בן ששה ימים על רפסודה מתנפחת", תיאר קאשינג את מאמן הניקס במסיבת העיתונאים שאחרי. "הוא תפס פינה שלווה בחדר העיתונות, מנגב בעזרת משקה קר את גבותיו המיוזעות". אחרי שנרגע, סיכם לאפצ'יק: "הארני רייזן הזה נתן את תצוגת הסנטר הכי טובה שאפשר לבקש תחת לחץ. הוא היה מדהים". רייזן סיים את הערב עם 26 נקודות ו-20 ריבאונדים, לפני שקליפטון אמר את המילה האחרונה. לס האריסון, בעלי ומאמן רוצ'סטר, האשים את השופט לו אייזנשטיין בהפסד. "לקליפטון היו 5 עבירות, השופט הגן עליו", טען, "השריקה לעבירה נגד רייזן שברה את רוחנו". למרות זאת, ציין הכתב דיינה מוזלי בדיילי ניוז: "כל מה שרוצ'סטר צריכה לעשות זה לנצח בבית, והיא תזכה גם באליפות וגם בפרס 7,500 הדולרים".
עוד שינוי שעשו הניקס היה להכניס לעניינים את ארני ואנדוויי, שלימים יפרוש ויהפוך לרופא של בסיס חיל האוויר האמריקאי בגרמניה. האבא הקנדי של קיקי, האולסטאר שכיכב בניקס, בבלייזרס ובנאגטס בשנות ה-80, עזר לשנות את המומנטום. "החמישייה הקודמת חטפה בראש. 3 פעמים, ליתר דיוק", הדגיש לאפצ'יק, כשהוא יודע שעדיין יהיה חייב לנצח באולם בו הניקס לא ניצחו מעולם. "תקראו לזה צעד של ייאוש, אבל זה עזר".
משחק 5: רוצ'סטר 89, ניו יורק 92
שוץ ואייזנשטיין עושים צרות
זה לא היה צעד הייאוש המוצלח היחיד שביצע מאמן בפלייאוף הזה. לס האריסון, בעלי ומאמן הרויאלס, מאדריכלי איחוד הליגות שהוליד את ה-NBA, השתמש באחד משלו כדי לעצור את הדומיננטיות של מיניאפוליס לייקרס סיבוב אחד קודם. למרות שהיו לו שני גארדים כוכבים, בובי וואנזר ובוב דייויס, האריסון הכניס לחמישייה את הגארד הוותיק רד הולצמן. בגיל 30, וכשהחוכמה שלו כבר גורמת לבעלים של קבוצות יריבות להציע לו תפקידי אימון אצלם בעונה הבאה, הולצמן שיחק 48 דקות, קלע 23 נקודות והוביל לשינוי המומנטום ששלח את הרויאלס כל הדרך לגמר.
בסופו של דבר, הולצמן באמת פנה לאימון. אחרי שפוטר מההוקס, הוא חתם בניקס כסקאוט בשלהי שנות ה-50. בלי יוטיוב, "דראפטאקספרס" ואנליטיקס, הוא המליץ לניקס לבחור בדראפט 1964 את וויליס ריד במקום העשירי, ובדראפט 1967 את וולט פרייז'ר במקום החמישי. כאשר מקגווייר פוטר מאימון הניקס ב-1967, הולצמן קיבל בחוסר רצון את משרת המאמן הראשי. הוא היה ידוע כמאמן קשוח וקפדן, שהטיף להגנה לוחצת, הנעת כדור ומציאת האיש הפנוי. הוא קנס שחקנים על איחור לאימונים ולפעמים נמנע מלתקשר איתם ימים שלמים. רק אחרי האליפויות אותן לקח ב-1970 וב-1973, כך מספרים, הוא הפך נחמד יותר. "יום אחד הוא הראה לנו תמונה של בתו במחצית", סיפר עליו בוב פטיט לניו יורק טיימס, "ואמר - 'נכון שהיא יפה? כמו שאתם משחקים, אתם תהרגו אותה - יפטרו אותי ולא יהיה לה אוכל'. אחרי ההפסקה שיחקנו הרבה יותר טוב".
הולצמן העניק לרויאלס במשחק 5 את היתרון האחרון שלהם, 72:73, וזה היה הסל היחיד שלו באותו הערב. מי שהפגיז 26 נקודות עבור המנצחים הוא קוני סימונס, אחד השחקנים הראשונים אי פעם שדילגו על מכללות וקפצו מהתיכון הישר למקצוענים. במחצית, הניקס עוד פיגרו 53:46, כשרייזן שולט בעניינים. "הוא רצח אותנו", העיד סימונס. רק שאז רייזן ספג עבירה רביעית וחמישית ברבע השלישי, ירד לספסל, וריצת 7:20 של הניקס העלתה אותם ליתרון. סימונס קלע את סל המהפך, ויחד עם מקס זסלופסקי, הניקס התחילו לגרום ל-4,206 הצופים הנלהבים ב"ספורטס ארנה" הריבועי ברוצ'סטר לנוע בעצבנות. "זה היה המשחק הטוב ביותר שלנו בסדרה", יסכם לאפצ'יק.
בעוד ואנדוויי רודף את כוכב רוצ'סטר בוב דייויס וממרר את חייו, זסלופסקי, הארי גלאטין ווינס בורילה שמרו את היתרון בצד של האורחים. קליעת עונשין של סימונס קבעה 85:89 עם 40 שניות על השעון, ודי סגרה עניין. שלשות לא היו אז, גם לא שעון זריקות. הניקס שברו את הנאחס וניצחו בפעם הראשונה בעיר הרחוקה מהם 5 שעות נסיעה וחצי, 89:92, אחרי מאזן של 11:0. "חוזרים לאולם הגדוד ה-69", נכתב ב"ברוקלין דיילי איגל", "ואל תגלו לאף אחד שזו כבר עונת הבייסבול".
הקהל באדג'רטון פארק פחות התרשם מהניקס, אגב, וידע את מי להאשים. "השופט פט קנדי סבל מעייפות קשה ולא יכל להגיע למשחק, וכך השופט סטן שוץ הצטרף אל אייזנשטיין", דיווח דייב וורנר ב"דמוקרט אנד כרוניקל", "האוהדים רצו את ראשם של השופטים רוב הערב". המאמן המפסיד האריסון הצטרף למקהלה. "כנראה היינו נחמדים מדי. אנחנו צריכים לצעוק כשדוחפים אותנו". רייזן שיבח את הניקס "ששיחקו כדורסל טוב", אבל כשנשאל מי מהניקס עשו לו הכי הרבה צרות, נקב בשמם של השופטים, שניהם תושבי ניו יורק סיטי: "שוץ ואייזנשטיין".
"We seem to have everything going our way…We need that to stay the case for one more game”
— New York Basketball (@NBA_NewYork) May 28, 2023
— Knicks coach Joe Lapchick after his team came back from down 0–3 to force a Game 7–the first team ever to so—in the 1951 NBA Finals pic.twitter.com/KFCDRClhVq
משחק 6: ניו יורק 80, רוצ'סטר 73
הסטודנט לרפואה אחוז דיבוק
עד גיל 10, מקס זסלופסקי, בן למהגרים יהודיים מרוסיה, גדל בעיקר ב"חדר" בבראונסוויל, ברוקלין. לאט לאט הוא התחיל להבין שתורה זה חשוב, אבל שאיפתו האמיתית היא להיות כדורסלן מקצועני. "עם כמה שרציתי להדגיש את מורשתי היהודית בגיל צעיר, נלקחתי למקומות אחרים", תיאר בספר "When Basketball Was Jewish". בגיל 13 הוא כבר התנשא לגובה של 1.88 מטר, והצטרף לקבוצת כוכבים שטיילה ברחבי ארה"ב. אחרי ששיקאגו סטאגס, בה שיחק מתחילת הקריירה המקצוענית, התפרקה, לאפצ'יק, שהגדיר אותו כ"שחקן הכדורסל הטוב ביותר יחסית לגודלו", רצה בו. רק שמאמן הניקס לא היה לבד; כולם רצו את מקס, שרק שנתיים קודם, עם 20.6 נקודות למשחק, דורג שלישי בליגה.
"האגדה מספרת שבעלי הקבוצות ישבו אצל הקומישנר ולא הצליחו להחליט איך לחלק את השלל מהסטאגס, אז הקומישנר (מוריס פודולוף) שם שלושה שמות בכובע ונתן לשלושה בעלי קבוצות לשלוף שמות", שיחזר זסלופסקי. "נד אייריש, בעלי הניקס, שלף את השם שלי ראשון. 'אנחנו מחזירים אותו הביתה!', הוא אמר. אדי גוטליב בעלי פילדלפיה שלף את שמו של אנדי פיליפ, ובעלי הסלטיקס וולטר בראון נתקע עם שחקן שהוא לא רצה בכלל - בוב קוזי".
זסלופסקי ו-ואנדוויי הובילו את הדרך במשחק 6. מקס קלע 23 נקודות כשהוא ממוטט את הטקטיקה ההגנתית של האריסון, בעוד ואנדוויי - עם אצבעות חבושות בידו השמאלית - תרם אסיסטים, חטיפות וריבאונדים ו-18 נקודות משלו במשחקו הטוב ביותר העונה. "זו היתה מהירות, מהירות ועוד מהירות", דיווח ג'ורג' ביהון ב"דמוקרט אנד כרוניקל", "הניקס ניצחו את המשחק הזה בעזרת הרגליים. ואנדוויי, הסטודנט לרפואה מאוניברסיטת קולומביה, שיחק כאילו היה אחוז דיבוק".
בעוד הניקס טסים למתפרצות, רייזן נראה עייף והסתפק ב-12 נקודות, דייויס המשיך לסבול מואנדוויי וקלע 6 מ-17 מהשדה, והיחיד שהחזיק את הרויאלס במשחק היה הארני השני שלהם, ג'ונסון, שקלע 27 נקודות. "ואנדוויי היה נפלא", החמיא לאפצ'יק, "זה היה ההימור הכי משוגע שעשיתי, אבל זה עבד". דייויס האשים - ניחשתם נכון - את צמד השופטים מניו יורק. "קשה לשחק מול 7 שחקנים", קיטר. האריסון הגיש תלונה רשמית לקומישנר, וביקש שופט אחר - את פט קנדי או ארנולד האפט - למשחק המכריע. אחת התלונות היתה על עבירה גסה שבוצעה כביכול נגד הסנטר של רוצ'סטר, ג'ק קולמן. השופט אייזנשטיין שרק חרישית, אבל אז סימן לשתי הקבוצות להמשיך לשחק. היה לו גם הסבר הגיוני: "המשרוקית נתקעה לי בשיניים".
The Celtics are the 4th team in NBA history to force a Game 7 after trailing 0-3 in a series, joining:
— NBA History (@NBAHistory) May 28, 2023
1951 New York Knicks vs. Rochester Royals (Finals)
1994 Denver Nuggets vs. Utah Jazz (2nd Round)
2003 Portland Trail Blazers vs. Dallas Mavericks (1st Round) pic.twitter.com/k2P0vcFQkh
משחק 7: רוצ'סטר 79, ניו יורק 75
עדיף לחטוף 20 הפרש או לעוף בסוויפ
נתחיל מהשופטים, מכיוון שבשלב הנוכחי די ברור שהסיפור הזה מציק לכם. לקראת המשחק המכריע, הקומישנר איפשר לכל קבוצה לדרג את ארבעת השופטים לפי סדר: מי הכי רצוי ומי הכי פחות. ובכל זאת מצאו את עצמם שוץ ואייזנשטיין שופטים את המשחק המכריע בשבת, 21 באפריל. נסתרות דרכי האל.
המשחק היה צמוד, הניקס הגיעו לדקות ההכרעה ביתרון 72:74, והמיקרופון עובר לכתב המקומי ג'ורג' ביהון. "זסלופסקי עולה להתקפה, מכדרר בצד השמאלי של המגרש. לפתע, הכדור כבר לא היה אצלו. דייויס חטף ממנו ביד שמאל. כעבור חצי דקה, הכדור הלך לרייזן מתחת לסל, והוא הוציא מסימונס את העבירה השישית". קליפטון כבר היה בחוץ, וסימונס היה הסנטר האחרון שנשאר ללאפצ'יק בארסנל. "44 שניות לסיום, דייויס נכנס לסל ומגווייר ביצע עליו עבירה קשה. אף אחד לא היה בטוח בעצמו יותר מאשר דייויס. הוא לא יודע מה המשמעות של לחץ". הניקס לא הצליחו להגיע לזריקה. שתי נקודות של ג'ק קולמן, מאסיסט של הולצמן 3 שניות לסוף, סגרו את הסיפור. 75:79 ו-3:4 בסדרה. הרויאלס אלופים.
כמה ימים קודם לכן, אגב, שיחק לאפצ'יק פוקר עם כתבי ספורט באחד החדרים במלון. אחד מהם שאל אותו "מה היית נותן כדי לקבל את ארני רייזן?". מאמן הניקס ענה: "את נד אייריש, בעלי המועדון". רייזן סיים עם 24 נקודות, כקלע המוביל של האלופה, והוסיף 13 ריבאונדים. דייויס רשם 20. "אני שונא להפסיד ככה, אחרי שכבר הגענו לשוויון", אמר וינס בורילה מהניקס, "מעדיף לחטוף 20 הפרש או להפסיד 4:0 בסדרה. המשחק הזה היה פתוח לגמרי".
"מה אפשר להגיד על משחק כזה?", סיכם הולצמן. "הגבוהים שלנו עשו זאת. הם התישו את הניקס ומנעו מהם לרוץ למתפרצות". הבעלים-מאמן האריסון, שנעטף על ידי האוהדים במסדרון דקות ארוכות במהלך החגיגות, הפציע עם ז'קט פתוח ועניבה תלויה ברישול, והתנצל בפני כוכביו ששיחקו את כל הרבע האחרון: "הלכתי עם החמישייה הכי טובה שלי. אני יודע שהם לא קיבלו הרבה מנוחה, אבל זה מה שהייתי צריך לעשות כדי לקחת אליפות".
בעוד הרויאלס מחלקים את השלל מהפלייאוף כולו - 14,750 דולר, חלקו הועבר לאנשי לוגיסטיקה ולצוות המקצועי, כל היתר חולקו ל-11 חתיכות לשחקנים ולמאמן האריסון - גם הניקס לא יצאו בידיים ריקות. הם קיבלו 12,500 דולר על הצלחתם בפלייאוף. הארי גלאטין טס הביתה מיד אחרי המשחק כדי לחזות בהולדת בנו. קוני סימונס וריי לאמפ מהניקס פירגנו לעצמם רכב חדש ונהגו בו הביתה לניו יורק.
הרויאלס ינדדו מערבה שוב ושוב ושוב עד שינחתו בסקרמנטו. היום הם קינגס, אבל 72 שנה ואפס אליפויות נוספות אחר כך, הם עדיין מתגעגעים לימים בהם היו בני מלוכה אמיתיים. הניקרבוקרס לקחו שתי אליפויות עם הולצמן, אבל השנה ציינו 50 שנה ללא תואר. והקאמבק הראשון מ-3:0 לניצחון בסדרה? הוא עדיין מחכה להתרחש. אולי הלילה, אחרי 150 נסיונות כושלים, תגיע בוסטון סלטיקס - ותסמן עליו וי.
1951 Rochester Royals survived a Knicks comeback in the NBA Finals.
— Hard Rock Sportsbook (@HardRockSB) May 27, 2023
In Game 7 New York led 74-72 with 2:30 left and had possession with no shot clock. But Royals PG Bob Davies stole the ball from fellow Hall of Famer Max Zaslofsky and scored the go-ahead basket for the Royals. pic.twitter.com/k60xuHKtO3
