המשימה של רומן סורקין במכבי תל אביב הפכה לקשה במיוחד בקיץ האחרון. הסנטר הישראלי שנעל עונת בכורה טובה בצהוב ראה את ג'וש ניבו ואלכס פויתרס מצטרפים אליו מתחת לסלים, וגורמים לרוטציה בצבע להראות צפופה במיוחד. לסורקין היו את כל הסיבות להיבלע ולהיעלם כמו ישראלים אחרים שמצאו את עצמם מאכזבים ומאוכזבים ממיעוט דקות והזדמנויות בעקבות הנסיבות, אבל סורקין לא נבהל מצמד הגבוהים האמריקאים, והגיב בהתאם.
שמונה חודשים עברו מאז פתיחת העונה, ודבר אחד בטוח - סורקין עבר תהליך התבגרות מואץ במהלכו הפך לשחקן יורוליג לגיטימי, לגבוה שנמצא רמה או שתיים מעל ליגת העל ולסנטר ישראלי שרק פינטזו עליו ביד אליהו עד ממש לא מזמן. בניגוד לישראלים אחרים שדעכו בצהוב עם הגעת הזרים על המשבצת שלהם, סורקין רק הלך והשתפר עם רגעים משמעותיים בכל המסגרות. כעת בעקבות פציעת ניבו, הסנטר מצא את עצמו הופך למנייה הכי בטוחה של מכבי ת"א בצבע ממש בישורת האחרונה. אלא שיתכן שהקבוצה מצידה, לא משתמשת בו מספיק.
לאחר שניבו נפצע מי שקיבל את המקום בחמישייה היה דווקא פויתרס, שהתאושש מהפציעה הארוכה שלו, וקטף את המשבצת כסנטר המוביל של קטש, זאת כשהוא מקבל יותר דקות מסורקין. הישראלי מצידו המשיך לספק תרומה חסרת תקדים כשחקן ספסל, שמשחק 18 דקות בלבד לערב, מה שאמור לתת לקטש נקודה למחשבה באשר לאפשרות שהוא יהיה זה שיקבל את הנתח המשמעותי ברוטציה, בזמן שפויתרס אמנם מספק מספרים לא רעים אך יעיל הרבה פחות ובעיקר עדיין לא חלק הומוגני מההתקפה של המאמן.
הדקות של סורקין טובות בהרבה מאלו של פויתרס, והטענה הזו מקבלת תמיכה רחבה מאוד גם לפי InStat. בזמן שפויתרס רושם נתון יפה של 1.14 נקודות פר פוזשן התקפי סורקין מתעלה עליו עם 1.24 (ראשון במכבי). במקביל, הסנטר הישראלי מחזיק בנתון גבוה במיוחד ביעילות התקפית (מספר נקודות פר 100 פוזשנים) עם 113.22 (שני במכבי) לעומת 99.34 של פויתרס ובולט גם ביעילות הגנתית שם הוא עם 86.08 (שני במכבי) לעומת 95.74 של פויתרס.
סורקין הוא גם השחקן במקום השני בנקודות של הקבוצה כאשר הוא נמצא על המגרש (93.98 פר 40 דקות), ובמקום השני בנקודות של היריבה כאשר הוא נמצא על המגרש (72.73 פר 40 דקות). שני הנתונים האלה, מובילים אותו להיות השחקן הכי טוב בליגה במדד פלוס מינוס, זאת כשסך הכל הוא עומד על פלוס 257. להזכירכם, הוא עושה את כל זה כשהוא מקבל 18 דקות בלבד בממוצע לערב, בדרך ל-485 דקות בלבד במסגרת הליגה. אגב, בזמן שסורקין רושם פלוס 21.24 בממוצע בנירמול ל-40 דקות, פויתרס עומד על מינוס 2.05 באותו מדד. רק לשם הדוגמה, בנצחון על חולון במשחק הראשון סורקין סיים עם פלוס 26, בעוד פויתרס היה על מינוס 12.
סורקין הוא חד משמעית אחד מהגבוהים הטובים בליגה כולה, אבל מכבי חייבת להתחיל לשים את הכדור יותר בידיים שלו. הסנטר הישראלי חידד את הכלים שלו בהתקפה בצורה יוצאת דופן, ועל אף שעם השנים הפסיק לקלוע שלשות, הפך את עצמו בכל זאת לשחקן התקפה משודרג בזכות החושים שלו מתחת לסל, שם הוא כמעט ובלתי ניתן לעצירה במסגרת המקומית.
לפי InStat, המהלך ההתקפי בסיומו סורקין זורק הכי הרבה פעמים הוא חיתוך (25.4% מסך הפעולות ההתקפיות שלו), וממצב כזה הוא מייצר 1.44 נקודות פר פוזשן, כשהמהלך השני הכי נפוץ הוא פוטבאק (20.2% מסך הפעולות ההתקפיות), ממנו הוא תורם 1.49 נקודות למהלך. סורקין ממשיך לייצר הרבה יותר מנקודה למהלך התקפי גם כשמדובר בפיק אנד רול (17.5% מסך הפעולות, 1.55 לפוזשן), פוסט אפ (15.5%, 1.23), והתקפת מעבר (9.9%, 1.36). אלו נתונים חריגים מאוד, שמאפשרים לנו להבין את מידת היעילות והמטורפת והדומיננטיות המוחלטת של הסנטר הישראלי במסגרת הליגה.
המספרים מחזקים את הטענה, אבל המהות היא מעבר למה שמראה הסטטיסטיקה. מכבי נראית כמו קבוצה טובה בהרבה כשסורקין על המגרש ולא פויתרס, ולא מדובר אך ורק במגמה, אלא בתהליך שכבר הושלם.
סורקין יכול להיות חלק מרכזי מאוד מהעתיד של מכבי תל אביב. הגבוה הישראלי לו היא פיללה כל כך הרבה זמן. סביר להניח שגם הקבוצה עצמה מודעת לזה ובעקבות כך, אפשר רק לתהות - למה הוא משחק רק 18 דקות לערב? למה הוא לוקח רק 6.2 זריקות בממוצע לערב? למה הוא לא מקבל את המפתחות לצבע בכל משחק ומשחק? ומה הוא עוד צריך לעשות כדי שזה כן יקרה? אגב, גם לשאלה מה היה עולה בגורל עונת היורוליג אם לא היה נשאר על הספסל בסיום הסדרה מול מונאקו יש מקום.
מכבי תל אביב מתקרבת למשחקיה האחרונים לעונה כשהיא יודעת דבר אחד - אם תאבד גם את האליפות, עונה שהייתה נראית כמו אחת עם פוטנציאל אדיר תתפורר אל מול התוצאות והמציאות הצהובה והאפרורית של 0 תארים מקומיים מתוך ה-4 האחרונים. אחד הכלים החשובים ביותר שיכולים לגרום לקטש לעבור את השבועות האלה בשלום הוא סורקין, שגם במצב הנוכחי וגם עם קריצה לעתיד חייב לקבל מקום בולט יותר ואת המילה הברורה מקטש - אתה הגבוה המוביל.
